סטפן צווייג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטפן צוויג (יש להגות שטפן), (28 בנובמבר 1881, וינה - 22 בפברואר 1942, פטרופוליס, ליד ריו דה ז'נירו). סופר אוסטרי ממוצא יהודי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
[עריכה] 1881 עד 1918
סטפן צוויג נולד בווינה ליצרן הטקסטיל היהודי האמיד מוריץ צוויג ולאידה צוויג, בתו של בעל בנקים איטלקי. הוא נולד בן שני, (לאחיו הבכור קראו אלפרד) ובכך נחסכה ממנו החובה להיכנס לעולם העסקים, דבר שנתן לו את החופש של הכתיבה. המשפחה הייתה רחוקה מהדת, וצוויג תיאר את עצמו מאוחר יותר כ"יהודי בדרך מקרה". בתור ילד, היו לו התקפי זעם רבים ועימותים עם אמו, שהייתה בעלת אופי ברזל, מה שגרם לו להתקרב לסבתו (אמו של אביו). ב-1899, עם סיום הגימנסיה, למד בווינה גרמניסטיקה ורומניסטיקה (פילולוגיה של משפחת השפות הלטיניות). כותרת עבודת הדוקטורט שפרסם בשנת 1904 הייתה "מקורותיה של צרפת בת ימינו".
כבר במהלך לימודיו פרסם שירים (מיתרים כסופים 1901), ובהם השפעות של הוגו פון הופמנסתאל ושל ריינר מריה רילקה. ב-1904 הופיעו הנובלות הראשונות פרי עטו, ובסוגה ספרותית זו בא לו עיקר פרסומו. הוא פיתח סגנון כתיבה ייחודי, ששילב פרשנות פסיכולוגית מזהירה עם יכולת סיפר כובשת ומסוגננת. בנוסף לפרסומיו שלו, תרגם צוויג גם מעבודותיהם של פול ורלן, שארל בודלר ובמיוחד משל אמיל ורהרן, וכן עבד כעיתונאי.
צוויג טיפח אורח חיים בורגני אמיד, והרבה בנסיעות. בשנת 1910 ביקר בהודו, ובשנת 1912 באמריקה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב לגיוס והוצב בשירות העתונות הצבאי. מהלך המלחמה גרם לו בהדרגה להתנגד לה, בין השאר בהשפעת חברו, הפציפיסט הצרפתי רומן רולאן. בשנת 1917 שוחרר מהשרות הצבאי. הוא עקר לציריך שבשווייץ הנייטרלית ושם שימש ככתב מטעם העתון הווינאי הבולט Neue Freie Presse תחת תיאודור הרצל, שהיה עורך העיתון באותו זמן.
[עריכה] 1919 עד 1933
עם תום המלחמה, שב צוויג לאוסטריה, והתגורר בזלצבורג. ב1919 נישא לפרדריקה פון וינטרניץ. בתור אינטלקטואל בולט יצא חוצץ נגד הלאומנות ותמך באחדותה הרוחנית של אירופה. בתקופה זו הרבה לכתוב: סיפורים, ביוגרפיות היסטוריות, דרמות ונובלות. תיאורי־הרגע ההיסטוריים המרכיבים את שעות הרות גורל (1927) נחשבים עד היום לאחת מפסגות יצירתו, והספר נמכר בכ-200,000 עותקים בגרמניה בלבד. שנים אלו היו פוריות ומוצלחות מאוד עבור צוויג, שזכה להצלחה ופופולריות עצומה בכל אירופה.
בשנת 1928 נסע לברית המועצות, שם פורסמו ספריו ברוסית בעידודו של מקסים גורקי. בהזדמנות זו גם ביקר בקברו שלא לב טולסטוי, ותיאר אותו מאוחר יותר כאחד המקומות היפים והמרגשים שראה. בשנת 1933 החלו הנאצים שורפים את ספריו, אך קהל הקוראים הנאמן שלו עדיין עקב בהתלהבות אחר כתיבתו.
[עריכה] 1934 עד 1942
כאשר עלו הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, פנה צוויג בהדרגה ללונדון. ספריו לא יכלו להתפרסם עוד בהוצאת Insel הנודעת בפרנקפורט, ויצאו עתה לאור בוינה. הקשרים עם גרמניה לא חדלו לגמרי, ובשנת 1935 חיבר צוויג את הליברית לאופרה "האישה השתקנית" מאת ריכרד שטראוס. באותה שנה נסע גם לדרום אמריקה, והוקסם מברזיל.
בשנת 1936 אסרו הנאצים על פרסום ספריו של צוויג גרמניה. נישואיו הראשונים נסתיימו בגירושין. עם הצטרפות אוסטריה לרייך הגרמני ב-1938, עקר צוויג באופן סופי לבריטניה. שם נישא בפעם השנייה, לשרלוט (לוטה) אלטמן.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה קיבל את האזרחות הבריטית. הוא עזב את לונדון ועבר לברזיל, בעוצרו בדרך בניו יורק, ארגנטינה ופרגוואי.
בשנת 1941 הופיעו משחק המלכים והאוטוביוגרפיה העולם של אתמול. מתוך "רצון חופשי ובהכרה צלולה" ובשל דאבון־לבו על חורבנה של "מולדתו הרוחנית אירופה", שלח צוויג יד בנפשו ביחד עם אשתו השנייה.
[עריכה] כתביו (מבחר)
- מיתרים כסופים (1901), שירים
- סוד בוער (1911), נובלה
- פושה (1929), ביוגרפיה, הוצאת בקר, תרגם יצחק הירשברג. מהדורה נוספת: ז'וזף פושה, הוצאת גרעיני זהב, 1958.
- מרי אנטואנט (1932), ביוגרפיה
- מרי סטיוארט (1935), ביוגרפיה
- מגלן (1938), הוצאת בקר, תרגם יצחק הירשברג
- קוצר רוחו של הלב (1939), הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ו 1986, תרגמה ניצה בן-ארי.
- העולם של אתמול (1941), ביוגרפיה, הוצאת ליינמן, 1954, תרגם ברוך קרופניק. מהדורה נוספת: הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ג 1982, תרגם צבי ארד.
- משחק המלכים (1941), הוצאת ליינמן, תרגם פסח ליפובסקי
- בלזק, ביוגרפיה ופרגמנטים
- שעות הרות גורל: שתים עשרה מיניאטורות היסטוריות, הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985, תרגם צבי ארד.
- עשרים וארבע שעות בחיי אשה, הוצאת מסדה, תרגם א. כהן
- הרחוב באור הירח, סיפורים, הוצאת מסדה
- אמוק, נובלה, הוצאת משרד הביטחון, ספריית תרמיל, 1964, תרגם שמעון הלקין
- אראסמוס מרוטרדם, ביוגרפיה של דזיריוס אראסמוס בתוספת מבוא של פרופ' יעקב גולומב אודות צוויג והזיקה שלו ליהדות, הוצאת כרמל, תשס"ד 2004.
- במבוכת הרגשות, הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ו 1985, תרגם צבי ארד.
- אנשים וגורלות, הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ו 1986, תרגם צבי ארד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סטפן צווייג |
- סטפן צוויג - רטוריקה של קורבן: הקשר בין שפה, עלילה והשקפת עולם, עבודת מאסטר מאת נורית פגי.
