פנינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנינה (Pearl), הקרויה גם מרגלית היא אבן יקרה המצויה ברכיכות ממחלקת הצדפות וכן לעתים בקונכיות שבלולים. הפנינה עצמה עשויה מחומר אורגני הנוצר מהפרשות הרכיכה שנוצרות כתוצאה מגרוי החודר לצדפה. הרכיכה מפרישה במהלך הזמן קלציט וארגוניט, המרכיבים העיקריים של סידן פחמתי (CaCO3), בשילוב עם פרוטאין קרני קשה בשם Conchiolin. שילוב הפרשות אלו נערמות אחת על השנייה בשכבות ויוצרות עם הזמן כדור מבהיק ומרהיב ביופיו.
כאשר תהליך זה מתרחש בעצמו, מכונה הצדפה "אם-הפנינה" (Nacre). בניגוד לאמונה הרווחת, שהמקור הוא גרגיר חול שנכנס בטעות לצדפה, הרי שזה מתרחש לעתים נדירות. לרוב מקור הגירוי הוא אורגניזם טפיל, חומר אורגני כלשהו, או אפילו נזק לרקמת המגן הפנימית המגינה על הרכיכה. בדרך כלל הגירוי החיצוני נכנס לצדפה בעת שזו פוערת את שריונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפנינה והאדם
הפנינה משמשת כקישוט בלבד, אין לה ערך כשלעצמה וערכה הכספי נובע מיופיה ונדירותה. ערך הפנינה משתנה בהתאם לגודלה, צורתה, בהירותה, ומין הצדפה או השבלול שממנו נלקחה. כבר העמים הקדמונים נהגו לייחס כוחות שונים לאבני חן בכלל, ולפנינה כוח של פוריות ומלכות. נמצאו תכשיטי פנינה מהתקופה שלפני הספירה בחפירות ארכאולוגיות ובקברים שנחקרו. בימי הביניים נהגו מלכים לשלוח משלחות גדולות בחיפוש אחר פנינים כדי לשבצן בכתריהם.
[עריכה] תפוצה
פנינים ניתן למצוא בדרום יפן, סביב סרילנקה וחופי דרום הודו, באינדונזיה, בפיליפינים, חופי קליפורניה ומפרץ מכסיקו שבאמריקה, ואיים רבים באוקיאנוס.
[עריכה] פנינה מתורבתת
שליית פנינים כרוכה במקומות רבים בצלילה לפרקי זמן ממושכים, לעתים קרובות ללא אמצעי עזר. הצולל פוקק את אוזניו ונחיריו ושוהה במים במשך דקות תוך שימוש בצלילה חופשית בלבד. גם לאחר שהועלו הצדפות, הרי שפנינים נמצאות באחוז קטן ביותר מהצדפות שנשלו. מסיבה זו, רבים "מגדלים" פנינים מתורבתות: פנינים אלו גדלות בתוך צדפות בשבי, באמצעות גירויין באופן מלאכותי. פנינים אלו עגולות יותר מן הפנינים הטבעיות, וערכן נמוך הרבה יותר. הגירוי המלאכותי מתבצע בדרך כלל באופן שיגרום כמה שפחות דחייה לגוף זר, כדי שהרכיכה לא תמות: פותחים בכוח את שריון הצדפה - אך בזהירות רבה ולא יותר מסנטימטר אחד, ו"שותלים" בתוכה חתיכה זעירה שהופקה משריון צדפה אחרת, יחד עם חתיכה זעירה נוספת של קרום צדפה פנימי. לאחר מכן משאירים את הצדפה בתוך התקן רשת מיוחד מתחת לפני הים, לשנתיים שלוש. בניגוד לצדפות טבעיות, אחוז ההצלחה בגידול שכזה מגיע לכ-50%.
[עריכה] פנינים בישראל
את הפנינים ייבאו בני ישראל לרוב מהפניקים אולם הפנינה הוזכרה בכתובים:
- משלי כ: "טו יֵשׁ זָהָב, וְרָב-פְּנִינִים; וּכְלִי יְקָר, שִׂפְתֵי-דָעַת."
- משלי ל"א: "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
גם כיום אין שליית או ייצור פנינים בישראל והן מיובאות, אם כי שווין היחסי נמוך משהיה.
[עריכה] שיבוץ פנינים
בגלל ערכן הגבוה של הפנינים, שיבוצן בשרשרת נעשה על ידי השחלתן על חוט חזק וקשירת קשר בין כל פנינה לשכנתה. הקשרים מבטיחים שאם יתנתק החוט, לא יאבדו כל הפנינים, אלא יישארו עדיין על המחרוזת.
בתכשיטים זולים יותר נעשה שימוש באם הפנינה, הלא הוא צדפה מקורית שצורתה לוליינית.