פרנץ שאלק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פראנץ שאלק (27 במאי 1863, וינה - 3 בספטמבר 1931, באדלאך, אוסטריה), היה מנצח אוסטרי.
שאלק למד אצל המלחין אנטון ברוקנר. משנת 1900 שימש מנצח מקהלה ראשון של אופרת החצר בוינה. בין 1904 ל-1921 עמד בראש אגודת ידידי המוזיקה של וינה.
משנת 1918 עד 1929 היה מנהל מוזיקלי של האופרה של וינה (בין 1919 ל-1924 חלק משרה זו עם ריכרד שטראוס. בהמשך לקח שאלק חלק בייסוד פסטיבל זלצבורג.
אמרתו המפורסמת ביותר היא "כל תיאטרון הוא בית משוגעים, אבל בית אופרה הוא האגף לחשוכי מרפא."
כיום שאלק מפורסם בשינויים שהכניס בסימפוניות של מורו ברוקנר, כדי לעשותן פופולריות יותר. הוא ניצח על הסימפוניה החמישית של ברוקנר בשנת 1894, אבל בגרסה משופעת בקיצוצים ושינויים, שרובם התבצעו כנראה ללא הסכמת המלחין. ברוקנר היה חולה מכדי לבוא לביצוע הבכורה. הגרסה של שאלק הייתה זו שנבחרה להוצאה הראשונה והייתה הגרסה היחידה ששמע קהל המאזינים במשך קרוב לארבעים שנה.
שאלק גם השפיע על שינויים שעשה ברוקנר עצמו בסימפוניות השלישית, השביעית והשמינית שלו. בכל מקרה, הגרסה שבהשפעת שאלק הייתה הראשונה לצאת לאור.
בעוד שמבקרים רבים תקפו את שאלק על השינויים שהכניס בגרסאות המקוריות של יצירות ברוקנר, היו שטענו, כי אלמלא עבודתו של שאלק לקירוב המוזיקה של ברוקנר לטעם הקהל, הייתה נשארת לא-נודעת. המנצח ליאון בוטשטיין הוא בין הבולטים במלמדי הזכות על גרסאות שאלק למוזיקה של ברוקנר.
שאלק היה מעורב גם בהפקת המהדורה הראשונה של הסימפוניה העשירית של מהלר, וגם במקרה זה האשימו אותו בהתעסקות בטקסט.
חלק מעבודתו של שאלק כמנצח הוקלט וניתן להשגה על גבי תקליטורים.
שאלק ניצח על ביצוע הבכורה של האופרה "האשה ללא צל" מאת ריכרד שטראוס בשנת 1919.
