צבר מצוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבר מצוי (Opuntia ficus-indica) הוא אחד ממיני הקקטוס. מכונה בישראל סברס וילידי הארץ אף שאלו ממנו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך משום שהוא צובר את המים שהוא יונק והוא מכיל כמות גדולה של נוזלים המזינה אותו לזמן רב.
הצבר המצוי נפוץ בארץ, ומשמש כצמח גבול בשל היותו קוצני ובלתי-עביר. מוצאו ממקסיקו (במקסיקו הצבר נחשב צמח לאומי ואף מופיע על סמל המדינה), משם הועבר על-ידי הספרדים לארצות רבות בעולם.
הצבר המצוי מסועף מאוד, דמוי עץ או שיח ומגיע עד גובה של חמישה מטרים. הפרקים מאורכים וגודלם כמחצית המטר והם בעלי זיפים צהובים. הפירות אדמדמים עם גוון צהבהב ומשמשים למאכל. הצבר אוגר בעליו וביתר איבריו כמות גדולה של מים כדי שיוכל לעבור את הקיץ מבלי להתייבש.
בארץ מגדלים גם זן דל-קוצים, הנקרא "עופר", במטעים מסחריים. מגדלים גם צבר אדום, המשמש בעיקר לנוי, אך פריו האדום כהה מצוין למאכל, והוא מעניק צבע עמוק ללפתן ולריבות. פירות הצבר נאכלים מצוננים. הפרי עשיר בוויטמין C. אפשר להכין ממנו ריבות, קרישים, סירופ ושימורים.
הצבר המפורסם ביותר בישראל הוא דווקא הבובה "קישקשתא" מתוכנית הטלוויזיה לילדים "מה פתאום".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- צבר מצוי, באתר "צמח השדה"
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ערך מילוני בוויקימילון: צבר |