מקסיקו

שמה של המדינה, של עיר בירתה, ושל העמק בו זו שוכנת, "עמק מקסיקו", גזורים שלושתם משמו של השבט שפלש לאזור, התבסס בו והקים את האימפריה אותה כבשו הספרדים עם בואם. השם המודרני מקסיקו הוא למעשה שיבוש הגייה מספרדית של המאה ה- 16 בה נהגתה האות X כ- "ש" בעברית. אזי למעשה נקראה מקסיקו (Mexico) "משיקו", על שם בני שבט ה"משיקה", הקבוצה האתנית החשובה ביותר מבין בני "הברית המשולשת" שהרכיבה את האליטה האצטקית בנאהואטל שפתם, שהאימפריה שלהם שלטה על חבל ארץ זה עם בוא הספרדים.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מקסיקו

במשך כ-3,000 שנים התקיימו במקסיקו כמה מן התרבויות האינדיאניות המפותחות ביותר. בין התרבויות שהתקיימו בחבל ארץ זה אפשר למנות את האולמקים, הטולטקים, המאיה, והאצטקים. הספרדים, שהגיעו בתחילת המאה ה-16 ותבוסת האימפריה האטצקית בשנת 1521, סימנו את תחילת התקופה הקולוניאלית, שנמשכה כ-300 שנה.

בשנת 1810, בעקבות פלישתו של נפוליאון לספרד (1808) והחלשות הספרדים, הכריזה מקסיקו על עצמאות. ההכרזה הביאה למלחמה (מלחמת העצמאות של מקסיקו) שנמשכה עד 1821. לאחר הניצחון במלחמה הוכרזה מקסיקו כאימפריה. מייד אחר קבלת העצמאות, החליטו מדינות מרכז אמריקה, פרט לצ'יאפס, שלא להצטרף לאימפריה. כאשר האימפריה נפלה והוכרזה הרפובליקה המקסיקנית, החליטה טקסס להתנתק ממקסיקו (1836), מה שצימצם עוד יותר את שטח המדינה.

בעקבות סכסוכי גבולות עם ארצות הברית, פרצה ב-1846 מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. ארצות הברית פלשה למקסיקו, והביסה אותה. בסיום המלחמה ב-1848 נחתם הסכם גואדלופ הידלגו, ומקסיקו איבדה כשליש משטחה: את הטריטוריות (לפי הגבולות של היום) של קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה, וחלקים מויומינג, קולורדו, וניו מקסיקו. הגנרל אנטוניו לופז דה סנטה אנה, שהיה נשיא מקסיקו בין השנים 1853-1855 המשיך למכור לארצות הברית טריטוריות נוספות בצפון המדינה.

בשנות ה-60 של המאה ה-19 המדינה סבלה מפלישה צבאית נוספת, הפעם מצרפת. הסיבה לפלישה הייתה הרצון להקים אימפריה צרפתית בראשותו של הארכי-דוכס פרדיננד מקסימיליאן מאוסטריה באמריקה הצפונית. הפולשים הסתמכו על תמיכת הכנסייה והשמרנים (בעיקר מקרב הקראולים - צאצאי צרפתים וספרדים באמריקה). אימפריה שנייה זו קרסה לאחר מלחמה שניהל נגדה העם המקסיקני בראשותו של בניטו חוארז, בן שבט הזאפוטק. את התמיכה הלוגיסטית והדיפלומטית העניקה ארצות הברית, בשל דוקטרינת מונרו (התנגדות לפלישה אירופאית לאמריקה). המנהיג הצבאי היה הגנרל פורפיריו דיאז, גם הוא אינדיאני במוצאו.

אחרי מותו של חוארז, הייתה מקסיקו נתונה בדיקטטורה צבאית של הגנרל דיאז במשך 30 שנה. בשנת 1910 התחוללה מהפכה שהפילה את הדיקטטורה הצבאית. למרות הניצחון על הכוחות הפדרליים, הייתה המדינה נתונה במשברים במשך שני עשורים בשל מאבקים פנימיים בקרב הכוחות הדמוקרטיים.

בסופו של דבר, נסדו כמה מפלגות, אבל המפלגה המהפכנית הממוסדת (Partido Revolucionario Institucional - PRI) שלטה במשך 71 שנה. רק בשנת 2000 הסתיים השלטון של המפלגה הזאת.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של מקסיקו

מופעי ערב מסורתיים ליד הקתדרלה, מקסיקו סיטי.

האתר הארכיאולוגי טאוטיווקן.

החוקה המקסיקנית משנת 1917 מפרידה בין הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באופן מסורתי, הרשות המבצעת היא הדומיננטית במקסיקו. סמכויותיה מופקדות אצל הנשיא, אשר מבצע את חוקי הפרלמנט, הקונגרס הפדרלי.

חשיבות הקונגרס עולה בהתמדה משנת 1997, כאשר מפלגת האופוזיציה זכתה בהישגים לראשונה זה זמן רב. הנשיא נבחר בבחירות כלליות לכהונה בת 6 שנים ואיננו יכול להבחר לכהונה שנייה. תפקיד סגן הנשיא איננו קיים. במקרה שהנשיא איננו יכול להמשיך בתפקידו, נשיא חדש נבחר על ידי הקונגרס.

הקונגרס מורכב משני בתים - הסנאט ובית הנבחרים. הנבחרים בדומה לנשיא אינם יכולים להבחר יותר מפעם אחת. הסנאטורים נבחרים לשש שנים וחברי בית הנבחרים לשלוש. בסנאט 128 מקומות, הבחירות לסנאט הם על בסיס של בחירה ישירה ובחירה יחסית. בבית הנבחרים 500 מקומות. מתוכם 300 נבחרים מייצגים מחוזות, 200 הנותרים נבחרים בבחירות יחסיות מ-5 אזורי בחירה. הבחירה היחסית נועדה לעזור למפלגות קטנות להכנס לבית הנבחרים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלה של מקסיקו

השיטה הכלכלית הנהוגה במקסיקו היא השוק החופשי עם ערבוב של תעשיה מודרנית ומסורתית. חלק חשוב בכלכלה המקסיקנית הוא חקלאות, הנמצאת ברובה בידיים פרטיות. מספר העסקים השייכים למדינה צנח מ-1000 ב-1982 ל-200 ב-1999.תהליך ההפרטה החל בימיהם של מיגואל דה לה מדריד וקארלוס סאלינס דה גורטארי. בתקופת כהונתו של ארנסטו זדילו פונצ'ה דה לאון המשיכה מגמת ההפרטה והגדלת התחרות בנמלי ים רכבות, תקשורת, חשמל, הפת גז טבעי ושדות התעופה.

היצוא הרחב של מקסיקו סייע לה לבלום את המיתון הכלכלי ב-1995. הצריכה הפרטית הייתה הקטר המניע את המשק עם הגדלת הדרישה לשירותים ומתן מקומות עבודה. למרות ההתקדמות הרבה, מקסיקו עדיין סובלת מכמה בעיות בתחום הביורוקטריה ורמת החיים. חלוקת העושר מאוד לא שוויונית, כאשר שני העשירונים העליונים מקבלים כ-55% מההכנסה.

לאחר צמיחה בשיעור של 6.9% בשנת 2000, המשק נכנס למיתון בשנת 2001 בעקבות המיתון העולמי.

[עריכה] מדינות

ערך מורחב – מדינות של מקסיקו

מקסיקו מחולקת ל-31 מדינות (estados) ומחוז פדרלי אחד.

המחוז הפדרלי של מקסיקו
ורקרוס
חליסקו
טבסקו
טלקסקאלה
טמאוליפס
יוקטן
מורלוס

מיצ'ואקן
מקסיקו
נואבו לאון
ניירית
סונורה
סינלואה
סן לואיס פוטוסי
סקטקס

פואבלה
צ'יאפס
צ'יוואווה
קואווילה
קולימה
קינטנה רו
קמפצ'ה
קרטרו

[עריכה] גאוגרפיה

מפת מקסיקו

ערך מורחב – גאוגרפיה של מקסיקו

מקסיקו נמצאת בצד הדרום מערבי של צפון אמריקה. אורך המדינה מצפון מערב עד דרום מזרח הוא יותר מ-3,000 ק"מ. רוחבה משתנה מיותר מ-2000 ק"מ בצפון עד לפחות מ-220 ק"מ באיסתמוס של טהואנטפק בדרום. מקסיקו גובלת במערב באוקיינוס השקט (הכולל את ים קורטז בין היבשת למפרץ קליפורניה. במזרח היא גובלת במפרץ מקסיקו והים הקריבי, שהם חלקים מהאוקיינוס האטלנטי. החופים מישוריים, כאשר החלקים המרכזיים של מקסיקו הן רמות והרים הכוללים הרי געש. הנקודה הגבוהה ביותר היא פיקו דה אריזאבה (5610 מ')

האקלים משתנה ממדברי בצפון ליערות גשם טרופיים בדרום. הנהרות הגדולים של מקסיקו הם: ריו גרנדה, ריו גריחאלבה, ריו באלסאס, ריו פאנוצ'ו וריו יאקי.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של מקסיקו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מקסיקו היא מדינה דוברת ספרדית המאוכלסת ביותר בעולם ושנייה במספר תושביה באמריקה הלטינית (אחרי ברזיל דוברת הפורטוגזית) כ-60% מהאוכלוסייה הם מסטיסים - ממוצא מעורב של אירופאים ואינדיאנים מקומיים. 30% הם אינדיאנים, וכ- 9% הם מומוצא אירופי. מקסיקו היא מדינה חילונית ואין בה דת רשמית. יחד עם זאת, הדת הנפוצה ביותר היא הנצרות הקתולית (89%).

[עריכה] היהודים במקסיקו

ערך מורחב – יהדות מקסיקו

כיום יש במקסיקו כ-50,000 יהודים, רובם מתרכזים בעיר הבירה מקסיקו סיטי. הקהילה היא מאוד מאורגנת, עם למעלה מ-20 בתי כנסת, 15 בתי ספר יהודים, כ-10 תנועות נוער יהודיות, מוזיאון היסטוריה יהודית, מרכז ספורט יהודי מרשים, ואפילו אוניברסיטה להכשרת מורים יהודים. כ-10 כתבי עת יהודיים יוצאים לאור באופן קבוע.