קולגן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולגן (Collagen) הוא החלבון השכיח ביותר בגופם של בעלי חיים רבים, ובהם האדם - 30% ממשקלו היבש של גוף האדם.
זהו חלבון מבני המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים הלבנים ברקמות החיבור - גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס. הקולגן אינו גמיש, אולם בעל חוזק מתיחה רב, וזו הסיבה שהוא משולב בדרך כלל עם חלבון סיבי נוסף - אלסטין - המעניק גמישות. אחוז הקולגן מול האלסטין ברקמות שונות משתנה על פי תפקוד הרקמה. רקמות שנועדו לתת חוזק מכני כמו גידים יכילו כמות רבה של קולגן ומעט אלסטין ואילו רקמות שחייבות לשמור על גמישות מקסימלית כמו עורקים ובמיוחד אבי העורקים יכילו כמות גדולה של סיבים אלסטיים.
ישנם 12 סוגים שונים של קולגן, הנפוצים הם:
- קולגן מסוג I: מצוי בכמות ברבה ביותר ברקמת חיבור
- קולגן מסוג II: אופייני לסחוסים
- קולגן מסוג III (נקרא גם סיבים רטיקולריים): מצוי ברקמת חיבור דלילה ומתמחה בתמיכת תאים בודדים כגון לימפוציטים בקשרי לימפה.
- קולגן מסוג IV: קולגן אמורפי
ויטמין C חיוני לתהליך הביוכימי של בניית הקולגן. מחסור בויטמין C גורם למחלת הצפדינה, בה מתבטא המחסור בויטמין זה - וכתוצאה מכך בקולגן - בדימומים, החלשות העור והעצמות ותסמינים נלווים.
