קונראד צוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

(1992)קונראד צוזה

פסלו הממוקם בבאד הרצפלד

קונראד צוזה (22 ביוני 1910 - 18 בדצמבר 1995) היה מהנדס גרמני וחלוץ בתחום המחשבים. הישגו המרשים ביותר היה השלמת המחשב הראשון, אשר נשלט על ידי תוכניות המאוחסנות על גבי סרט. מחשב זה כונה הZ3 ובנייתו הושלמה בשנת 1941. ב 1998 הוכח שה- Z3 הוא טורינג שלם.

ה Z3 הוא כנראה המחשב הראשון אי פעם שזכה להגדרה טורינג שלם אולם הדבר אינו וודאי ותלוי בדקויות הגדרתיות. הסיבה היא שהמכונה לא הייתה רב תכליתית כמו מכונות מאוחרות יותר. צוזה גם תכנן את שפת העילית הראשונה. שם השפה היה פלנקלקול (Plankalkül בגרמנית). השפה הושקה לראשונה בשנת 1948, אך היא נחשבה כבעלת ערך תיאורטי בלבד שכן מעולם לא נעשה בה שימוש בתקופת חייו והיא גם לא השפיעה ישירות על שפות מחשב מוקדמות.

בנוסף לעבודתו הטכנית, הקים צוזה בשנת 1946., חברת "סטארט אפ" בתחום המחשבים שהיא ככל הנראה הראשונה אי פעם. החברה בנתה את מחשב ה Z4, שהפך למחשב המסחרי הראשון שנחכר על ידי המכון הטכנולוגי של ציריך בשנת 1950. בעטיה של מלחמת העולם השנייה לא זכתה עבודתו של צוזה לתשומת לב ראויה בבריטניה ובארצות הברית. ההשפעה המתועדת הראשונה שלו היא על חברת IBM שרכשה ב 1946 זכויות על הפטנטים שלו. בשנות ה-60 המאוחרות של המאה ה-20, הציע צוזה את רעיון מרחב החישוב (יקום מבוסס מחשוב).

ניתן למצוא עותק של מחשבי ה Z3 וה Z4, במוזיאון המדע של מינכן.

מוזיאון הטכנולוגיה של גרמניה בברלין מקדיש תערוכה מיוחדת עבור קונראד צוזה ועבודותיו. התערוכה כוללת שתים עשרה מכונות כולל עותק של ה -Z1, מסמכים מקוריים ואחדים מציוריו של צוזה.

תוכן עניינים

1 עבודתו לפני מלחמת העולם השנייה וה Z1
2 שנות מלחמת העולם השנייה ומחשבי ה- Z2,Z3,Z4
3 איש העסקים צוזה
4 "מרחב החישוב" תחיית ה Z1
5 ציטוט
6 מקורות
7 ערכים נוספים
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] עבודתו לפני מלחמת העולם השנייה וה Z1

מחשב ה Z1

צוזה נולד בברלין שבגרמניה וסיים את לימודי ההנדסה האזרחית בשנת 1935. במשך לימודיו, ערך צוזה חישובים שגרתיים רבים באופן ידני וחווית השעמום הטביעה בו את חותמה. אותה חוויה היא שעצבה את חלומו לבצע חישובים באמצעות מכונה.

הוא החל לעבוד כמהנדס תכן במפעל המטוסים Henschel שבדסאו, אולם שנה לאחר מכן הוא פרש מעבודתו כדי לממש את אותו חלום לבנות מכונה ברת תכנות.

צוזה עבד בדירת הוריו בשנת 1936. המכונה הראשונה שתכנן נקראה מחשבון הZ1. המחשבון האלקטרו-מכני עשה שימוש בשיטה הבינרית והציג יכולת תכנות מוגבלת שהתבטאה ביכולת לקרוא הוראות מסרט מנוקב. אולם, ה- Z1 מעולם לא פעל היטב שכן לא היו בנמצא באותה תקופה רכיבי מחשב מספיק מדויקים. ה-Z1 וכן שרטוטיו המקוריים הושמדו במהלך מלחמת העולם השנייה.

[עריכה] שנות מלחמת העולם השנייה ומחשבי ה- Z2,Z3,Z4

מלחמת העולם השנייה הערימה קשיים על מדעני מחשב גרמניים כדוגמתו של צוזה. שיתוף פעולה עם מדענים מאנגליה ומארצות הברית הפך לבלתי אפשרי ולבלתי רצוי. בשנת 1939, גוייס צוזה לחיל הרגלים, אולם הצליח לשכנע את השלטונות כי יועיל יותר בתחום המחשוב. בשנת 1940, הוא קיבל את תמיכת מכון המחקר האווירודינמי אשר עשה שימוש בעבודתו לצורך ייצור פצצות דאייה. מחשביו שימשו לצורך חישוב מסלולים בליסטיים ויציבות טילים. צוזה בנה את ה z2 (האות Z היא האות הראשונה של שמו, ו-2 היות וזה היה המחשב השני שבנה), מקווי תמסורת של טלפונים. באותה שנה, הוא הקים חברה בשם "צוזה הנדסת התקנים" (בגרמנית "Zuse Apparatebau"), על מנת לייצר את מחשביו ברי התכנות.

שבע רצון מפעולת ה Z2, ניגש צוזה לבנות את ה Z3 והשלים אותו ב 1941. היה זה מחשבון בינארי בעל 64 סיביות זיכרון, אשר היה מסוגל לבצע פעולות נקודה צפה והייתה לו יכולת לבצע לולאות. לא היה ניתן להשתמש בקפיצות מותנות. יחידת החישוב התבססה על קווי תמסורת של טלפונים. למרות העדרן של קפיצות מותנות באוסף הפקודות, היה ה Z3 מחשב טורינג שלם (בהתעלם מהעובדה שלא קיים מחשב פיזי שהוא באמת טורינג שלם בשל מגבלות גודל האחסון). אולם, היותו טורינג שלם מעולם לא עמדה לנגד עיניו של צוזה כמטרה. לנגד עיניו עמדו יישומים מעשיים למחשביו. רק בשנת 1998 הוכח כי מחשב ה Z3 הוא טורינג שלם.

צוזה מעולם לא קיבל מהשלטונות הגרמניים תמיכה זהה לזו שקיבלו חלוצי מחשבים במדינות בעלות-הברית, כדוגמת אלן טורינג. קווי תמסורת הטלפון במכונותיו של זוס נאספו משיירים. עמיתו הלמוט שרייר העלה דרישה בפני השלטונות לתקצב את יורשו של ה Z3 אך נענה בשלילה בטענה שהדבר חסר ערך אסטרטגי.

חברתו של צוזה ומחשב ה Z3 שבנה הושמדו ב 1945 בהתקפה של בעלות הברית. התברר שמחשב ה Z4 שהיה בהליכי בנייה הועבר למקום בטוח לפני ההתקפה ושרד. בין השנים 1941 ל-1945 צוזה תכנן את שפת התכנות העילית הראשונה שכונתה פלנקלקול אך לא הפיץ אותה במלואה עד שנת 1972. לא היה קומפיילר או אינטרפרטר לשפה זו אולם בשנת 2000 צוות מהאוניברסיטה החופשית של ברלין מימש אותם לראשונה חמש שנים לאחר שזוס הלך לעולמו.

[עריכה] איש העסקים צוזה

בשנת 1946 הקים צוזה את חברת הסטארט אפ הראשונה בהיסטוריה. גיוס ההון בוצע דרך המכון הטכנולוגי של ציריך ובאמצעות אופצייה של IBM על הפטנט של צוזה.

צוזה הקים חברה נוספת בשם "Zuse KG" בשנת 1949. מחשב הZ4 נבנה ונשלח למכון הטכנולוגי של ציריך, בספטמבר 1950. באותה תקופה, היה זה המחשב הפועל היחיד ביבשת אירופה והמחשב הראשון בעולם שנמכר. בכך הביס המחשב את הFerranti Mark I בחמישה חודשים ואת ה UNIVAC I בעשרה חודשים. מחשבים נוספים שכינויים החל באות Z, נבנו על ידי צוזה וחברתו. במיוחד ראויים לאזכור מודל הZ11 שנמכר לתעשיות האופטיות ולאוניברסיטאות וה Z22, המחשב הראשון עם זכרון המבוסס על מדיה מגנטית.

עד 1967, חברת "Zuse KG" בנתה כ 251 מחשבים. בשל בעיות תקציב נמכרה החברה לבסוף לחברת סימנס.

[עריכה] "מרחב החישוב" תחיית ה Z1

כבר בשנת 1967 גרס צוזה שהיקום עצמו מונע על ידי שבכת מחשבים (פיזיקה ספרתית). בשנת 1969, פרסם צוזה את הספר "מרחב חישוב" (בגרמנית "Rechnender Raum") אשר תורגם על ידי MIT לאנגלית בשנת 1970.

מאז פרסום ספרו של סטפן וולפרם "מדע מסוג חדש" (באנגלית "A New Kind of Science"), משך הרעיון של צוזה הרבה תשומת לב בעיקר משום שאין בנמצא עדות פיזיקלית כנגדת התאוריה של צוזה. מבקרי עבודתו של וולפרם טוענים שהרעיונות הבסיסיים שהוא מציג הם למעשה במקור רעיונותיו של צוזה.

בין השנים 1987 ו 1989, צוזה שחזר את ה Z1 אך לא הספיק לסיים את הפרויקט בשל התקף לב. התוצאה הסופית כללה 30,000 רכיבים והצריכה כ-4 אנשים (ביניהם צוזה עצמו) שעמלו על מלאכת ההרכבה. תג המחיר היה 800,000 מרקים גרמניים. חברת סימנס בשיתוף עם תאגיד של חמש חברות סיפקו את המימון לפרויקט השחזור.

צוזה זכה במספר פרסים עבור עבודתו. לאחר שפרש, הוא התמקד בתחביב הציור. הוא נפטר ב-18 לדצמבר 1995 בהונפלד שבגרמניה השוכנת בקרבת פלודה.

[עריכה] ציטוט

	"האמונה ברעיון מסוים מעניקה לחוקר את התמיכה הנחוצה להמשך עבודתו. בלי אמונה זו יהיה החוקר אבוד בים של ספקות והוכחות לא מאומתות דיין"
-- קונראד צוזה

[עריכה] מקורות

Zuse, Konrad (1993). The Computer – My Life. Berlin/Heidelberg: Springer-Verlag. ISBN 0-387-56453-5. (translated from the original German edition (1984): Der Computer – Mein Lebenswerk. Springer. ISBN 3-540-56292-3.)
Zuse, Konrad (1969). Rechnender Raum Braunschweig: Vieweg & Sohn. ISBN 3-528-09609-8
Rechnender Raum as PDF document