קנטאור (גוף שמימי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בגוף שמימי. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו קנטאור (פירושונים).
הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים אשר מקיפים את השמש באזור הנמצא בין כוכב הלכת צדק לכוכב הלכת נפטון, ולעתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של ענקי הגז סביב השמש. הקנטאור הראשון שהתגלה היה 2060 כיירון בשנת 1977, בעוד הגוף הגדול ביותר מקבוצה זו הידוע היום הוא 10199 כאריקלו שהתגלה ב1997. ייתכן שחלק מהירחים של ענקי הגז הם קנטאורים במקורם. הקנטאורים קיבלו את שמם מגזע הקנטאורים המיתי, הנפוץ במיתולוגיה היוונית.
תוכן עניינים |
[עריכה] קנטאורים מוכרים
אין עדיין צילומים קרובים של קנטאורים על ידי חלליות או מעבורות חלל. אף על פי כן, יש עדויות שירחו של שבתאי, פובה, שצולם על ידי הגשושית קאסיני ב-2004 הוא קנטאור לכוד. בנוסף טלסקופ החלל האבל ליקט מידע על תנאי השטח של 8405 אבולוס.
שלושה קנטאורים, כיירון, 60558 אקלוס ו166P/NEAT 2001 T4 מציגים זנב שביטי. כיירון ו60558 אקלוס מוגדרים כיום הן כאסטרואידים הן כשביטים. ייתכן שקיימים עוד קנטאורים בעלי מאפיינים אלו.
[עריכה] מסלולי הקפה
[עריכה] תפוצה
הדיאגרמה מדגימה את מסלולי ההקפה של כל הקנטאורים1 הידועים בהשוואה למסלולי ההקפה של כוכבי הלכת. טרויאנים נפטוניים מוצגים בירוק. לאובייקטים נבחרים האקסצנטריות ההיקפית מודגמת בעזרת הקטים האדומים (הנמשכים מאפהליון לפריהליון). הנטייה מוצגת על ציר ה Y.
כדי להדגים את טווח המסלולים המאופיינים כאן שלושה אובייקטים בעלי מסלול יוצא דופן מודגשים בצהוב על הדיאגרמה:
- ל-VB123 יש את זווית הנטייה הכי גבוהה (>390). למרבה ההפתעה יש במסלול זה גם אקסצנטריות נמוכה במיוחד (קטנה מ 0.01).
- לאבולוס יש את האקסצנטריות הגבוהה ביותר - 0.62.
- ל 2001 XZ25>/sub> יש את זווית הנטייה הקטנה ביותר.
1 למטרת הבהרת הנושא בתרשים זה כל הגופים שיש להם מאפיינים דומים לקנטאורים בטווח בו התגלו קנטאורים עד היום הוגדרו כקנטאורים.
[עריכה] מסלולי הקפה משתנים
בגלל שהקנטאורים חוצים את מסלולם של ענקי הגז ואינם מוגנים על ידי תהודה מסלולית המסלולים שלהם סביב השמש אינם יציבים לתקופה של 106 - 107 שנים. מחקרים דינמיים של מסלולי הקפה של קנטאורים מראים שגופים אלה הם כנראה בעלי מסלולי ביניים שהם בעצם חלק ממעברם מחגורת קויפר למשפחת צדק כשביטים קצרי טווח. אובייקטים יכולים לעזוב את חגורת קויפר לכיוון פנים מערכת השמש והם הופכים לחוצי-נפטון, ומושפעים מכבידתו, ולהפך (ראה תאוריות מקור). הם מסווגים כקנטאורים אבל המסלולים שלהם נשארים כאוטיים, מתפתחים במהירות יחסית רבה כשהקנטאור מתקרב שוב ושוב לאחד או יותר מכוכבי הלכת החיצוניים. קנטאורים מסוימים יהפכו לבעלי מסלול חוצה-צדק, ובמקרים אחרים הם גולשים אל תוך פנים מערכת השמש ויכולים להסתווג כשביטים פעילים אם הם יציגו מאפיינים של פעילות האופיינית לשביטים. קנטאורים גם עלולים להתנגש בשמש, בכוכב לכת, או לחילופין להיפלט לחלל אל מחוץ למערכת השמש, בעיקר אחרי התקרבות משמעותית לאחד מכוכבי הלכת, ובעיקר צדק (בגלל גודלו או כוח המשיכה שלו).
[עריכה] מאפיינים פיזיקליים
הגודל הקטן יחסית של קנטאורים מונע תצפית על פני השטח אבל אינדקס צבעים והספקטרום יכולים לאפשר לנו לגלות את הרכב פני השטח ויכולים לספק מידע על מקורם של הגופים.
[עריכה] צבעים
קנטאורים מציגים חידה בפנינו מבחינת שוני הצבעים שלהם שמאתגרת את המושגים הקיימים היום לגבי הרכב פני השטח על גוף שמימי קפוא אופייני. בדיאגרמה המוצגת כאן אינדקס הצבעים מוגדר לפי בהירות של אובייקט על פי - כחול (B) נראה (V) ואדום (R). הדיאגרמה מדגימה את ההבדלים האלו על ידי השוואה (בצבע משופר) של כל הקנטאורים שיש להם אינדקס צבעים ידוע. לדוגמה: שני ירחים, פובוס וטריטון, וכוכב הלכת מאדים מודגשים (כתב צהוב וגודל לא לפי קנה מידה).
קנטאורים כנראה מתחלקים לשתי קבוצות:
- אדומים במיוחד כמו 5145 פולוס.
- כחולים (או כחולים-אפורים) כמו 2060 כיירון.
יש תאוריות רבות לגבי הבדלי הצבעים ויש שתי תאוריות עיקריות המקיפות את כל השאר:
- הבדל הצבעים נגרם בגלל הבדל ברור בין מקור שני הקבוצות ו/או הבדל בהרכב הקנטאור (ראה תאוריות מקור).
בהתאם לתאוריה השנייה מנסים להסביר את צבעו האדום של פולוס בעזרת חומרים אורגניים שנחשפו לקרינה, ואילו כיירון קיבל את צבעו בגלל קרח שנחשף בגלל פעילות שביטית וכך התקבל צבע בטווח הכחול-אפור. הקשר בין פעילות לצבע אינו מוכח ולא וודאי בגלל הטווח הנרחב של צבעי הקנטאורים בין אדום לכחול. מצד שני קיימת האפשרות שפולוס נפלט לאחרונה מחגורת קויפר ובמצב כזה שינוי אפשרי של פני השטח עוד לא התרחש.
[עריכה] ספקטרום
פרשנות לשימוש במוסג ספקטרום היא לעתים קרובות דו-משמעית ומתקשר לגודל החלקיקים ומאפיינים אחרים אבל הספקטרום מאפשר לנו מבט פנימי יותר אל הרכב פני השטח. כמו במקרה של הצבעים הספקטרום הנראה יכול לאפשר כמה מודלים שונים של פני שטח.
נוכחות של קרח המורכב ממים (בניגוד לגזים קפואים שניתן למצוא על גופים שמימיים שונים) אושרה על כמה קנטאורים (כולל 2060 כיירון, 10199 כאריקלו ו5145 פולוס). בנוסף לקרח על בסיס מים כמה מודלים נוספים התגלו:
- משערים שעל פני השטח של כאריקלו להימצא תרכובת של טאולינים (כמו אלה שכבר נמצאו על |טיטאן [טריטון (ירח)|טריטון]] ) עם פחמן אמורפי.
- משערים שפני השטח של 52872 אוקירו מורכבים מקירוגנים, אוליבינים, ואחוז קטן של קרח על בסיס מים.
- משערים של 8405 אבולוס יש תרכובת של 15% טאולינים דמויי טריטון, 8% טאולינים דמויי טיטאן, 37% פחם אמורפי ו40% פחם קפוא.
נראה שכיירון, הקנטאור היחיד שידוע בפעילות השביטית שלו, הוא הכי מורכב. הספקטרה המוצגת בכל תצפית משתנה בהתאם למועד התצפית. חתימות של קרח המורכב ממים נמצאו בתקופות של פעילות שביטית נמוכה ולא נמצאו בתקופות של פעילות גבוהה.
[עריכה] דמיון לשביטים
תצפיות על כיירון בשנים 1988 ו1989 מראות שליד הפריהליון שלו נמצאו ראיות לזנב שביט (ענן גז ואבק שהתאדו מפני השטח). אחרי זה סווג הקנטאור הזה כשביט וכאסטרואיד באופן ברור, אך הוא גדול מאוד בהשוואה לשביט אופייני והגדרה זו עדיין נותרת שנויה במחלוקת. גם ב60558 אקלוס וב 166P/NEAT 2001 T4 נמצאו ראיות לפעילות שביטית. 166P/NEAT 2001 T4 התגלה בעצם כשהציג זנב שביט וקיבל סיווג של שביט למרות שמסלולו הוא אופייני לקנטאור. אקלוס התגלל ללא זנב שביט אך הפך לפעיל בזמן האחרון וקיבל סיווג של שביט בנוסף לסיווג האסטרואיד שלו.
[עריכה] תאוריות מקור
מחקר הקנטאורים התפתח לאחרונה מאוד אך הוא עדיין מעוכב בגלל מידע פיזיקלי דל על הגופים. מודלים שונים הוצגו בתור אפשרויות למקורם.
סימולציות מראות שמסלולם שחלק מהאובייקטים בחגורת קויפר סוטים ממסלולם ומסתלקים ממקומם ובחגורה ןהןפכים לקנטאורים. אובייקטים מהדיסק המפוזר יהיו המועמדים הדינמיים הכי טובים לסילוק כזה אבל צבעם לא מתאים לטבע הדו-צבעי של הקנטאורים. פלוטינים (גופים טרנס-נפטוניים הכלואים במסלול סביב פלוטו) הם אובייקטים מחגורת קויפר שמראים מאפייני צבע דומים לקנטאורים ויש השערות שמסלולם אינו יציב בגלל השפעה כבידתית של פלוטו. ההתפתחות הבאה צפויה לכשימצא מידע פיזיקלי נוסף על הגופים.
[עריכה] קנטאורים מוכרים
אלה הם הקנטאורים הכי מוכרים מבין אלה שהתגלו עד עתה:
שם | שנה | גילוי |
---|---|---|
10199 כאריקלו | 1997 | Spacewatch |
8405 אבולוס | 1995 | גיימס ו. סקוטי (Spacewatch) |
7066 נסוס | 1993 | דויד ל. רבינוביץ' (Spacewatch) |
5145 פולוס | 1992 | דויד ל. רבינוביץ' (Spacewatch) |
2060 כיירון | 1977 | צ'ארלס ט. קוול |