טריטון (ירח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בירחו של נפטון. לערך העוסק בדמות המיתולוגיה היוונית, ראו טריטון (מיתולוגיה).
| טריטון | |
|---|---|
 |
|
| גילוי | |
| נתגלה על ידי: | ויליאם לאסל |
| תאריך: | 10 באוקטובר 1846 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| רדיוס ממוצע: | 354,800 ק"מ |
| אקסצנטריות: | 0.0000 |
| משך זמן הסיבוב: | -5.877 ימים |
| נטייה: | 130.267° לקו הליקויים 157.340° לקו המשווה של נפטון 130.063° למסלול נפטון |
| ירח של: | נפטון |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע: | 2706.8±1.8 ק"מ |
| שטח הפנים: | 23,018,000 קמ"ר |
| מסה: | 2.147×1022 |
| צפיפות ממוצעת: | 2.05 ג'/סמ"ק |
| כוח משיכה על פני השטח: |
0.78 מטר/שנייה2 |
| משך זמן הסתובבות: |
סינכרוני |
| שיפוע הציר: | 0 |
| אלבדו: | 0.76 |
| לחץ אטמוספירי: | 0.001 kPa |
טריטון - הגדול בירחיו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. טריטון הוא הירח השביעי במרחקו מכוכב הלכת והוא נתגלה על ידי ויליאם לאסל ב-10 באוקטובר 1846, רק 17 ימים לאחר גילויו של נפטון עצמו. במשך זמן רב לירח לא היה לירח זה שם, ורק בשנת 1949 אושר סופית השם "טריטון", על שם טריטון, אחד מאלי הים במיתולוגיה היוונית.
טריטון הוא היחיד מבין הירחים הגדולים במערכת השמש אשר נע במסלולו במגמה הפוכה לכיוון תנועתו של כוכב הלכת. בשל כך סוברים כי הוא נוצר במקום אחר ונלכד על ידי כבידתו של נפטון לאחר שכבר נהיה גוף עצמאי (ראו להלן).
תוכן עניינים |
[עריכה] מסלול
טריטון מרוחק כ-354,000 ק"מ מנפטון והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו ב-5.87 ימי ארץ ובמהירות של 4.39 קמ"ש, במסלול שהוא כמעט מעגלי. ציר הסיבוב שלו נטוי בזווית של 157.3 מעלות ביחס למישור הקפתו את נפטון.
בשל תנועתו ההפוכה והשפעת כוחות הגאות שמפעיל עליו נפטון, טריטון מתקרב אליו יותר ויותר, ומעריכים כי תוך 1.4 עד 3.6 מיליארד שנה הוא יגיע לגבול רוש ויתפורר בשל כבידתו של נפטון.
[עריכה] מבנה
צפיפותו של טריטון היא 2.05 גרם לסמ"ק, והוא ככל הנראה מורכב מ-25% קרח מימי ומ-75% מחומר סלעי. קוטרו 2,700 ק"מ, וטמפרטורת פני השטח של טריטון היא 235- מעלות צלזיוס, מה שגורם למתאן, לחנקן ולפחמן הדו חמצני לקפוא. דבר זה מייחד את טריטון כגוף היחידי, ככל הידוע, שרוב פני הקרקע שלו עשויים מקרח חנקני, והוא נחשב לגוף הקפוא ביותר שנצפה עד כה במערכת השמש.
האטמוספירה של טריטון דלילה מאוד, והלחץ האטמוספרי על פניו הוא כ-0.01 מיליבר. גובה האטמוספירה הוא 10-5 ק"מ והיא מורכבת בעיקר מחנקן וכמות קטנה של מתאן קפוא. מהירות ההימלטות מעל פניו של טריטון שווה ל-1.45 ק"מ בשנייה, ויש לו שדה מגנטי.
קרומו של טריטון מורכב בעיקר מתרכובות של צורן (סיליקטים), אך מצויה עליו גם כמות רבה של קרח מימי וקרח מתאני קפוא. הקרום משופע באגמי קרח גדולים, מכתשי מטאוריטים ופסגות הרים קפואות. החללית וויאג'ר 2 תצפתה על טריטון גייזרים, המעיפים חומר לגובה של 8 ק"מ מעליו; החומר הנפלט מגייזרים אלו הוא ככל הנראה חנקן נוזלי, או תרכובות של מתאן, ומניחים כי פעילותם של הגייזרים הללו נובעת מחימום עונתי של טריטון על ידי השמש. גייזרים אלה מייחדים את טריטון והוא אחד משלושת הגופים במערכת השמש אשר מתרחשת בהם פעילות וולקנית.
[עריכה] טופוגרפיה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] היווצרות
בשל מסלולו ההפוך לכיוון תנועתו של נפטון, משערים כי טריטון היה גוף עצמאי וחלק מחגורת קויפר, עד אשר נלכד בכוח המשיכה של נפטון והפך ללוויין שלו. השערה זו מקבלת משנה-תוקף לאור הדמיון הגאולוגי הרב בין טריטון לפלוטו ולאור המסלול המעוות של נראיד, הירח השני של נפטון, משערים כי טריטון, בעברו בסמוך לנפטון, השפיע בכבידתו על נראיד והיטה אותו למסלול האקסצנטרי הנוכחי שלו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טריטון |
