שביט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בגוף השמימי שביט. לערך העוסק בטיל "שביט", ראו שביט (טיל).
שביט או כוכב שביט הוא גוף שמיימי קטן יחסית הדומה לאסטרואיד אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בקצה האחד של המסלול, חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעתים רחוקים מכל כוכבי לכת אחרים בנקודה זו, הם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.
לכוכב שביט אין אור משלו. כדי להיראות עליו להיות קרוב לשמש. אור השמש גורם לשביט להאיר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרכב
שביט הוא גוש קרח. הקרח מורכב לרוב ממיים קפואים בתוספת גזים קפואים ובתוספת גרגרי אבק בגדלים שונים, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים, בעגה קוראים להרכב זה "קרח מלוכלך" להבדיל מקרח נקי המורכב ממיים קפואים, לעיתים בתוספת גזים קפואים.
כששביט נמצא רחוק מהשמש הוא אינו סופג קרינה בכמות מספקת להמסת הקרח ולכן הקרח ושאר המרכיבים קפואים כגוף אחד שמכונה "גרעין השביט". עם ההתקרבות לשמש מתנדף הקרח ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין.
גרגרי האבק וחלקי ה"חצץ" שהיו לכודים בקרח משתחררים אף הם, אך גורלם שונה מזה של הגז. הילת השביט עשויה להגיע לקוטר של מאות אלפי ק"מ, אך כמות החומר בה דלילה למדי. הגזים בהילה נדחפים מכיווּן השמש והלאה, בגלל הקרינה וזרם החלקיקים ("רוח השמש") הנפלטים מהשמש. כך נוצר זנב השביט מהחומר שנפלט לתוך ההילה. החלקים המוצקים נזרקים מגרעין השביט במהירות של עשרות מטרים לשנייה ויוצרים זנב שני, שמושפע מקרינת השמש באופן שונה מהגזים, לכן יש שביטים שלהם זוג של זנבות.
השביט מורכב משלושה חלקים עיקריים:
- גרעין העשוי חומר קפוא (קרח, פחמן חד-חמצני ומתאן), אבק וסלעים מתכתיים, ומגיע לקוטר שבין ק"מ ספורים למאה ק"מ.
- קומה, שהיא ענן גזי המרחף סביב הגרעין ויוצר הילה. קוטר הקומה יכול להגיע ל-100,000 ק"מ.
- זנב מרהיב, שהוא החלק המוכר ביותר של השביט, המורכב משלושה רכיבים הנוצרים מהקומה: זנב יונים חשמליים, זנב אבק וזנב גזי.
[עריכה] הווצרות
במערכת השמש שלנו מרוכזים השביטים בעיקר בשני אתרים: חגורת קויפר המצויה מעבר לפלוטו ועננת אורט המקיף את כל מערכת השמש.
כשהשביט רחוק מהשמש הוא רק "כדור שלג עמום". כמות הקרינה שמגיעה אליו מהשמש מזערית ואינה מספיקה על מנת להמיס את הקרח. מאחר והשביט מקבל מעט קרינה הוא מחזיר מעט קרינה ולכן נראה עמום. ככל שהוא מתקרב אל השמש ומקבל קרינה חזקה יותר, הוא הופך לפעיל יותר והקרח שעל פניו מתחיל להמריא - הוא הופך מקרח ישר לגז. השביט מגדל זנב, אותו ניתן לראות נמתח בכיוון המנוגד לכיוון השמש. למעשה לשביט יש שני זנבות: זנב אחד לבן ובולט שעשוי מחלקיקי אבק, והשני כחלחל שהוא זנב הפלזמה של השביט שנוצר מתגובה בין רוח השמש ויונים קלים שנפלטים מהשביט. זנב האבק יכול להגיע לאורך של 10 מיליון קילומטר וזנב היונים לארוך של 100 מיליון קילומטר. לאחר כ-500 סיבובים סביב השמש כמעט כל מעטפת הקומה נפרדת מהשביט ונשאר רק כדור הדומה יותר לאסטרואיד. חלק משביטים אלו מתנגשים באסטרואידים אחרים או מאבדים את מסלולם ויוצאים ממערכת השמש ולא חוזרים.
השמש מאירה את זנב וקומת השביט בצורה מרהיבה כאשר הוא מתקרב אל השמש. במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי עשור שנים חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם בעין בלתי מזוינת. קודם להמצאת הטלסקופ,
[עריכה] בתרבות האנושית
בעבר, לא ידעו בני אדם את מקורם של כוכבי השביט, ולכן הופעתו הפתאומית של השביט והיעלמותו המהירה הטילו אימה על האדם ונחשבו לאות מבשר רעות. לפני כ-300 שנים, חקר אסטרונום אנגלי, אדמונד האלי, מסמכים שתיארו כוכבי שביט שנצפו. הוא מצא שכל 76 שנים בקירוב עובר כוכב שביט בחלק מסוים של השמים. האלי החליט שכוכב זה הוא כוכב שביט יחידי, שהגיע אל קרבת השמש במחזוריות של 76 שנה. הוא טען, כי כוכב השביט ישוב ב-1758, ויעבור באותו אזור בשמים. בשנת 1758, האלי כבר לא היה בין החיים, אולם כוכב השביט שב, ממש לפי תחזיתו של האלי. מסיבה זו הוא כונה 'שביט האלי'.
חקר השביטים בימנו מרוכז כמעט כולו בידי אסטרונומים חובבים, הסורקים את השמיים בצורה אקרעית בחיפוש אחרי תופעות טבע או תגליות חדשות, בעוד במכוני המחקר בהם עובדים האסטרונומים המקצועיים סורקים האסטרונומים נגזרת קטנה מתוך היקום וחוקרים את הנעשה בה.
כאשר מתגלה שביט או נצפית התקרבותו של שביט (כמו במקרה של שביט האלי), משגרים אליו חללית שתאסוף דגימות ותסרוק אותו מקרוב.
[עריכה] ביהדות
חכמים תקנו ברכה לרואה תופעות טבע חריגות, ובין היתר שביט, כמובא במשנה תורה לרמב"ם:
| עַל הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ בְּזַעַף, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל קוֹל הַהֲבָרָה שֶׁתִּשָּׁמַע בָּאָרֶץ כְּמוֹ רֵחַיִם גְּדוֹלִים, וְעַל הָאוֹר שֶׁבָּאַוֵּיר שֶׁיֵּרָאוּ כְּאִלּוּ הֶן כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ כְּמוֹ כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זָנָב--עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכּוֹחוֹ מָלֵא עוֹלָם; וְאִם רָצָה--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית. | ||
| -- משנה תורה, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"ז | ||
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוכב שביט |
- יורם אורעד, אורח זוהר בשמים - באתר עמלנט
- אשכול ידיעות על אסטרואידים ושביטים, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
 גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד, אסטרואיד, ירח, קנטאור, גוף טרנס-נפטוני, שביט) מבנה: כוכבי לכת ארציים - חגורת האסטרואידים - ענקי הגז - גופים טרנס נפטוניים (חגורת קויפר - הדיסק המפוזר - עננת אורט) |
