מערכת השמש
מתוך ויקיפדיה, ×”×× ×¦×™×§×œ×•×¤×“×™×” החופשית
מערכת השמש מורכבת מהשמש וממערכת כוכבי הלכת שקשורה לה כבידתית. ×”×’×•×¤×™× ×”×’×“×•×œ×™× ×©×¡×•×‘×‘×™× ×ת השמש ×”× ×©×ž×•× ×ª כוכבי הלכת, ו××œ×™×”× ×ž×¦×˜×¨×¤×™× ×›×•×›×‘×™ לכת × × ×¡×™×™× ×•×ž×¡×¤×¨ גדול של ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×›×ž×• ×סטרו×ידי×, ×©×‘×™×˜×™× ×•×ž×˜×ורו×ידי×. לחלק ×ž×”×’×•×¤×™× ×©×¡×•×‘×‘×™× ×ת השמש, ובמיוחד ×œ×’×“×•×œ×™× ×©×‘×”×, יש ×™×¨×—×™× ×ž×©×œ עצמ×, ×שר ×ž×ª×œ×•×•×™× ××œ×™×”× ×œ×ורך ההקפה.
מערכת השמש × ×•×¦×¨×” ×œ×¤× ×™ ×›-4.5 מילי×רד ×©× ×”, ×•×”×™× × ×ž×¦×ת על זרוע ×וריון, ×חת משש הזרועות של גלקסיית שביל החלב. גלקסיית שביל החלב מכילה ×›-200 מילי×רד כוכבי×, ×•×”×™× ×ž×ž×•×§×ž×ª בתוך צביר הגלקסיות הידוע ×‘×©× ×”×§×‘×•×¦×” המקומית. צביר ×–×” מכיל ×›-30 גלקסיות - מספר ×–×¢×•× ×™×—×¡×™×ª למספר הגלקסיות הקיימות ביקו×.
המרכיב ×”×“×•×ž×™× × ×˜×™ של מערכת השמש ×”×™× ×”×©×ž×© עצמה שתופסת 99.86% מהמסה הידועה של המערכת כולה. במרחק הקצר ביותר לשמש × ×ž×¦××™× ×רבעת "כוכבי הלכת ×”×¤× ×™×ž×™×™×", ×”×§×¨×•×™×™× ×’× ×›×•×›×‘×™ הלכת ×”××¨×¦×™×™× (כוכב חמה, × ×•×’×”, כדור ×”×רץ ומ×די×), ××—×¨×™×”× × ×ž×¦×ת חגורת ×”×סטרו××™×“×™× ×”×ž×•×¨×›×‘×ª ממ×ות ×לפי ×סטרו××™×“×™× (×‘×™× ×™×”× ×›×•×›×‘ לכת × × ×¡×™ ×חד - קרס). ××—×¨×™×”× ×ž×ž×•×§×ž×™× ×רבעת "כוכבי הלכת ×”×—×™×¦×•× ×™×™×", ×”×§×¨×•×™×™× ×’× ×¢× ×§×™ ×”×’×– (צדק, שבת××™, ××•×¨× ×•×¡ ×•× ×¤×˜×•×Ÿ). ב"מערכת השמש ×”×—×™×¦×•× ×™×ª", מעבר ×œ× ×¤×˜×•×Ÿ, × ×ž×¦××™× ×’×•×¤×™× ×”×ž×›×•× ×™× ×’×•×¤×™× ×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™×™× ×שר ×‘× ×•×™×™× ×ž×¡×œ×¢×™× ×•×§×¨×—. × ×™×ª×Ÿ לחלק ×זור ×–×” לשלושה חלקי×: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר ×•×¢× × ×ª ×ורט, ×•× ×ž×¦××™× ×©× ×©× ×™ כוכבי לכת × × ×¡×™×™× (פלוטו ו×ריס) ועוד ×לפי ×¢×¦×ž×™× ×œ× ×™×“×•×¢×™× × ×•×¡×¤×™×.
[עריכה] מערך
×ž×¡×œ×•×œ× ×©×œ כוכבי הלכת במערכת השמש × ×ž×¦× ×‘×§×™×¨×•×‘ על מישור ×חד, ×”×ž×›×•× ×” מישור המילקה, ומוגדר בתור המישור שעליו × ×ž×¦× ×ž×¡×œ×•×œ כדור ×”×רץ סביב השמש. לעומת ×–×ת, ×ž×¡×œ×•×œ× ×©×œ ×©×‘×™×˜×™× ×•×’×•×¤×™× ×‘×—×’×•×¨×ª קויפר × ×ž×¦× ×œ×¢×ª×™× ×‘×–×•×•×™×ª משמעותית יחסית למישור ×–×”. כל כוכבי הלכת, כוכבי הלכת ×”× × ×¡×™×™× ×•×ž×¨×‘×™×ª ×”×’×•×¤×™× ×”×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×¡×•×‘×‘×™× ×ת השמש ב×ותו כיוון (× ×’×“ כיוון השעון ×× ×ž×ª×‘×•× × ×™× ×ž× ×§×•×“×” מעל הקוטב ×”×¦×¤×•× ×™ של השמש).
בהת×× ×œ×—×•×§ הר×שון של קפלר ×ž×¡×œ×•×œ× ×©×œ ×”×’×•×¤×™× ×¡×‘×™×‘ השמש ×”×•× ×ליפטי, ×›×שר השמש × ×ž×¦×ת ב×חד ×”×ž×•×§×“×™× ×©×œ ×”×ליפסה, ולכן המרחק מהשמש ×ž×©×ª× ×” במהלך ההקפה. המרחק הקטן ביותר בין כוכב לכת לשמש קרוי פריהליון, והמרחק הגדול ביותר קרוי ×פהליון. לכוכבי הלכת ×ž×¡×œ×•×œ×™× ×‘×¢×œ×™ ××§×¡×¦× ×˜×¨×™×•×ª × ×ž×•×›×”, כלומר ×”× ×›×ž×¢×˜ מעגליי×. לעומת ×–×ת, ×©×‘×™×˜×™× ×•×’×•×¤×™× ×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™×™× × ×ž×¦××™× ×‘×“×¨×š כלל ×‘×ž×¡×œ×•×œ×™× ××œ×™×¤×˜×™×™× ×‘×¢×œ×™ ××§×¡×¦× ×˜×¨×™×•×ª גבוהה.
חוק קפלר השלישי קובע ×ת הקשר בין המרחק מהשמש ומהירות ×”×ª× ×•×¢×” של ×”×¢×¦× ×¡×‘×™×‘×”. לדוגמה, כוכב חמה הקרוב ביותר לשמש × ×¢ במהירות הגבוהה ביותר מבין כוכבי הלכת (47.4 ק"מ ×œ×©× ×™×™×” בממוצע) בעוד ×©× ×¤×˜×•×Ÿ, כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש, × ×¢ ל×ט מכל יתר כוכבי הלכת (5.4 ק"מ ×œ×©× ×™×™×” בממוצע).
××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™× ×ž×•×“×“×™× ×ž×¨×—×§×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ביחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª (AU). יחידה ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×ª ×חת שווה למרחק הממוצע בין כדור ×”×רץ לשמש, וגודלה 149,597,870 ק"מ. כך למשל, פלוטו × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ של 49.3 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש ב×פהליון ו-29.7 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª בפריהליון, ו×ילו צדק × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ של 4.95 עד 5.46 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª במהלך ההקפה.
[עריכה] סיווג ×”×’×•×¤×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש
מערכת השמש מורכבת ×ž×’×•×¤×™× ×¨×‘×™×, ומדי ×©× ×” ×ž×ª×’×œ×™× ×‘×” ×’×•×¤×™× ×—×“×©×™×. עד ×©× ×ª 2006 ×”×™×” מקובל לסווג ×ת תשעת ×”×’×•×¤×™× ×”×’×“×•×œ×™× ×©×¡×•×‘×‘×™× ×ת השמש בתור כוכבי לכת. ב×וגוסט של ×ותה ×©× ×” החליט ×”×יגוד ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™ ×”×‘×™× ×œ×ומי ×œ×©× ×•×ª ×ת ההגדרה של כוכב לכת ולהוסיף סוג × ×¤×¨×“ של ×’×•×¤×™× ×”×§×¨×•×™ כוכבי לכת × × ×¡×™×™×. ש×ר ×”×’×•×¤×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×§×¨×•×™×™× ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש.
[עריכה] כוכבי לכת
גוף מוגדר ככוכב לכת ×× ×”×•× ×¢×•×ž×“ בשלושה ×ª× ××™× [1]: (×) × ×ž×¦× ×‘×ž×¡×œ×•×œ סביב השמש (×•×”×•× ×¢×¦×ž×• ×œ× ×ž×•×’×“×¨ כשמש); (ב) בעל מסה גדולה דיה על ×ž× ×ª שכוח הכבידה שלו ייצור צורה הקרובה לצורה כדורית; (×’) ×”×•× ×ž×¤× ×” ×ת מסלולו ×ž×¢×¦×ž×™× ×חרי×, כלומר ×“×•×ž×™× × ×˜×™ במסלולו;
במערכת השמש ×©×ž×•× ×” כוכבי לכת; הר××©×•× ×™× ×”× ×רבעת כוכבי הלכת ×”×רציי×: כוכב חמה, × ×•×’×”, כדור ×”×רץ ומ×די×, ו××—×¨×™×”× × ×ž×¦××™× ×רבעת ×¢× ×§×™ ×”×’×–: צדק, שבת××™, ××•×¨× ×•×¡ ×•× ×¤×˜×•×Ÿ. לכל כוכבי הלכת במערכת השמש, מלבד כוכב חמה ×•× ×•×’×”, יש ×™×¨×—×™× ×ž×©×œ×”× ×שר ×¡×•×‘×‘×™× ×¡×‘×™×‘×. לדוגמה, טיט×ן ירחו של שבת××™, ו×ירופה ירחו של צדק. ×›×™×•× (2007) ×ž×•×›×¨×™× 162 ×™×¨×—×™× ×©×¡×•×‘×‘×™× ×ת כוכבי הלכת מתוך ×›-240 ×™×¨×—×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש כולה.
[עריכה] כוכבי לכת × × ×¡×™×™×
קטגוריית כוכבי הלכת ×”× × ×¡×™×™× ×”×•×’×“×¨×” ×‘×©× ×ª 2006. כוכב לכת × × ×¡×™ צריך לעמוד ×‘×©× ×™ ×”×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×©×œ כוכב לכת, ×בל ××™× ×• צריך לעמוד בקריטריון השלישי. ×‘× ×•×¡×£, ×סור לכוכב לכת × × ×¡×™ להיות ירח של ×¢×¦× ×חר. ×”×ž× ×™×¢ הבלתי רשמי להוצ×ת פלוטו מרשימת כוכבי הלכת ופתיחת הקטגוריה החדשה ×”×™×” ×’×™×œ×•×™×™× ×©×œ ×’×•×¤×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש בעלי גודל דומה ו×פילו גדול משל פלוטו. כך למשל, ×‘×©× ×ª 2003 התגלה ×”×¢×¦× ×ריס, שהיה גדול מפלוטו.
××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™× ×¨×‘×™× ×˜×¢× ×• ×›×™ יש להגדיל ×ת מספר כוכבי הלכת, ו××—×¨×™× ×˜×¢× ×• שיש לשלול מפלוטו ×ת מעמדו ולהותיר ×ת מערכת השמש ×¢× ×©×ž×•× ×” כוכבי לכת בלבד. הדבר עורר ויכוח על הגדרתו המדויקת של כוכב לכת, שתוצ×תו הייתה שלילת הסטטוס מפלוטו ופתיחת הקטגוריה החדשה של כוכבי לכת × × ×¡×™×™×.
×©× ×™ ×”×’×•×¤×™× ×”×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™×™× ×¤×œ×•×˜×• ו×ריס יחד ×¢× ×”×סטרו×יד קרס ×”× ×”×’×•×¤×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×©×”×•×’×“×¨×• ככוכבי לכת × × ×¡×™×™×, ××•×œ× ×’×•×¤×™× × ×•×¡×¤×™× ×¢×ª×™×“×™× ×œ×”×ª×•×•×¡×£ לרשימה.
[עריכה] ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש
×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש, לפי החלטת ×יגוד ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×” ×”×‘×™× ×œ×ומי, ×”× ××•×ª× ×’×•×¤×™× ×שר ××™× × ×ž×ª××™×ž×™× ×œ×”×’×“×¨×ª כוכב לכת ×•×œ× ×œ×”×’×“×¨×ª כוכב לכת × × ×¡×™. כל ××•×ª× ×”×’×•×¤×™× ×”×§×˜× ×™× ×”× ×•×ª×¨×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×ž×¡×•×•×’×™× ×¢×œ פי ×ž×™×§×•×ž× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש, ובחלוקה גסה × ×™×ª×Ÿ לחלק ××•×ª× ×œ×רבע קבוצות עיקריות:
- ×סטרו××™×“×™× - ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×”×¤× ×™×ž×™×ª, בעיקר בחגורת ×”×סטרו××™×“×™× ×©×‘×™×Ÿ מ××“×™× ×•×¦×“×§.
- ×§× ×˜××•×¨×™× - ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×”×ª×™×›×•× ×”, בין צדק ×•× ×¤×˜×•×Ÿ.
- ×’×•×¤×™× ×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™× - ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×”× ×ž×¦××™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×”×—×™×¦×•× ×™×ª, מעבר ×œ× ×¤×˜×•×Ÿ.
- ×©×‘×™×˜×™× - ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×©×œ×¤×—×•×ª בחלק ×ž×ž×¡×œ×•×œ× ×™×© ×œ×”× "קומה" (מעטפת × ×•×–×œ×™×ª ×ו גזית) ו/×ו "×–× ×‘". המסלול ×©×œ×”× ×ליפטי בעל ××§×¡×¦× ×˜×¨×™×•×ª גבוהה, פרבולי ×ו היפרבולי.
×”×’×•×¤×™× ×”×§×˜× ×™× ×”×ž×•×›×¨×™× ×‘×™×•×ª×¨ ×”× ×©×œ×•×©×” ×סטרו××™×“×™× ×‘×—×’×•×¨×ª ×”×סטרו×ידי×: פ×ל×ס, ×™×•× ×• ווסטה, ×•×”×’×•×¤×™× ×”×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™×™×: ×¡×“× ×”, ×ורקוס, קווה-וו×ר ×•×•×¨×•× ×”.
כמו כן, ×§×™×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×וסף גדול של ×’×•×¤×™× ×–×¢×™×¨×™× ×©××•×ª× × ×™×ª×Ÿ לסווג בתור מט×ורו×ידי×, ××•×œ× ×œ× ×‘×¨×•×¨ ×× ×לו × ×›× ×¡×™× ×œ×”×’×“×¨×” הרשמית של ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש.
[עריכה] היווצרות
ההיפותזה ×”× ×•×›×—×™×ª של היווצרות מערכת השמש ×”×™× ×”×™×¤×•×ª×–×ª הערפילית שהוצעה ×‘×©× ×ª 1755 על ידי ×¢×ž× ×•×ל ק×× ×˜ ×•× ×•×¡×—×” ×‘× ×¤×¨×“ על ידי פייר סימון לפלס. ×ž×©×¢×¨×™× ×©×”×”×¦×¢×” מבוססת על רעיון ר××©×•× ×™ של ×¢×ž× ×•×ל ×¡×•×•×“× ×‘×•×¨×’ ×ž×©× ×ª 1734. השערת הערפילית גורסת ×›×™ מערכת השמש × ×•×¦×¨×” כתוצ××” מקריסה כבידתית של ×¢× ×Ÿ ×’×–×™× ×”×ž×›×•× ×” ערפילית סול×רית. קוטרה של ערפילית זו ×”×™×” ×לפי יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª ו×ילו מסתה הייתה גדולה ×ך במעט ממסת השמש כיו×. הערפילית הייתה מורכבת בעיקר ממימן ×•×ž×”×œ×™×•× ×©×ž×§×•×¨× ×‘×ž×¤×¥ הגדול, ומעט יסודות ×›×‘×“×™× ×™×•×ª×¨ (×›-2%) ×©×ž×§×•×¨× ×‘×ª×”×œ×™×›×™ × ×•×§×œ×™××•×¡×™× ×ª×–×” בכוכב סמוך ×שר ×¡×™×™× ×ת חייו.
×¢× ×”×–×ž×Ÿ הפרעה כלשהי, ×›× ×¨××” גל ×”×œ× ×ž×¡×•×¤×¨× ×•×‘×” קרובה, גרמה ללחץ כבד על הערפילית הסול×רית, ודחפה ×ת החומר כלפי ×¤× ×™× ×¢×“ שהחומר ×”×’×™×¢ למצב בו הכבידה שפעלה כלפי המרכז התגברה על לחץ ×”×’×–×™× ×©×¤×¢×œ כלפי חוץ, והערפילית החלה לקרוס. הערפילית התחממה בתהליך הקריסה כתוצ××” מהגידול בצפיפות, ובעקבות שימור ×”×ª× ×¢ הזוויתי ×”×™× ×”×¡×ª×—×¨×¨×” (בדומה למחליקה על הקרח שמצמידה ×ת ידיה לגופה). הקריסה הכבידתית יעילה יותר בכיוון ציר הסיבוב, ולכן הערפילית הפכה ליותר ויותר שטוחה, ובמקביל רוב החומר החל להתרכז במרכז הדסקה והשמש החלה להיווצר.
×ž×¢× ×Ÿ ×–×” של ×בק ×•×’×–×™× × ×•×¦×¨×• ×’× ×›×•×›×‘×™ הלכת. ×ž×§×•×¨× ×©×œ כוכבי הלכת ×‘×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×™×•×ª×¨, ×”×§×¨×•×™×™× ×¤×œ× ×˜×¡×™×ž×œ×™× ×©×’×•×“×œ× ×ž×¡×¤×¨ קילומטר. ×’×•×¤×™× ×לו תפחו כתוצ××” מהת×חדות וספיחת ×בק במשך ×ž×™×œ×™×•× ×™ ×©× ×”. מערכת השמש ×”×¤× ×™×ž×™×ª הייתה חמה, ולכן תרכובות מימן (כמו מת×ן) ×œ× ×™×›×œ×• להתעבות בה. כוכבי הלכת ×©× ×•×¦×¨×• ×©× ×”×™×• ×§×˜× ×™× ×™×—×¡×™×ª (×ž×›×™×œ×™× ×›-0.6% מהחומר של הדסקה ×”×¤×œ× ×˜×¨×™×ª), ×•×”× ×ž×•×¨×›×‘×™× ×‘×¢×™×§×¨ ×ž×—×•×ž×¨×™× ×‘×¢×œ×™ × ×§×•×“×ª התכה גבוהה כמו ×¡×™×œ×™×§×˜×™× ×•×ž×ª×›×•×ª. ×’×•×¤×™× ×¡×œ×¢×™×™× ×לה הפכו בסופו של דבר לכוכבי הלכת ×”×רציי×.
רחוק יותר מהשמש, × ×•×¦×¨×” חגורת ×”×סטרו××™×“×™× ×©× ×ž×¦×ת על הגבול הכבידתי בין השמש לכוכב הלכת ×”×¢× ×§ צדק. החומר בחגורה זו ×œ× ×”×¦×œ×™×— להתמזג לכדי כוכב לכת בגלל ההשפעה הכבידתית החזקה של צדק. עוד יותר רחוק מהשמש, מעבר לקו הכפור, התפתחו ×¢× ×§×™ ×”×’×–, ×שר היו ×ž×¡×™×‘×™×™× ×ž×¡×¤×™×§ בכדי לשמור על "×”×טמוספירה הר××©×•× ×™×ª" של מימן והליו×. ×ž× ×’×“, כוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×©×”×™×• ×§×¨×•×‘×™× ×™×•×ª×¨ לשמש ×יבדו ×¢× ×”×–×ž×Ÿ ×ת המימן ×•×”×”×œ×™×•× ×©×œ×”×, ויצרו "×טמוספירות ×ž×©× ×™×•×ª", כתוצ××” ×ž×ª×”×œ×™×›×™× ×•×•×œ×§× ×™×™×, פגיעת ×סטרו×ידי×, ×ו במקרה של כדור ×”×רץ ×’× ×‘×¢×§×‘×•×ª הופעת בעלי ×—×™×™× ×•×¦×ž×—×™×.
ל×חר ×›-100 מיליון ×©× ×”, הלחץ והצפיפות של המימן במרכז הערפילית שקרסה הפכו ×œ×—×–×§×™× ×ž×¡×¤×™×§ כך שטמפרטורת הליבה עלתה והכוכב החל לבצע היתוך ×’×¨×¢×™× ×™. מ××–, ההיתוך ×”×’×¨×¢×™× ×™ בשמש ×”×•× ×ž×§×•×¨ ×”×× ×¨×’×™×” הר×שי של מערכת השמש.
[עריכה] ×ž×¨×›×™×‘×™× ×¢×™×§×¨×™×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש
[עריכה] השמש
- ערך מורחב – השמש
השמש () ×”×™× ×›×•×›×‘ ×”×× ×©×œ מערכת השמש. רוב רובה של המסה במערכת השמש מרוכזת בשמש עצמה. השמש מסווגת בתור כוכב סדרה ר×שית (ר×ו די×גרמת ×”×¨×¦×©×¤×¨×•× ×’-ר×סל) בעלת סיווג ספקטרלי G2, ×•×”×™× ×ž×”×•×•×” × × ×¡ צהוב. השמש × ×ž×¦×ת בערך במחצית ×—×™×™×” ×•×”×™× ×ž×™×™×¦×¨×ª ×× ×¨×’×™×” על ידי היתוך ×’×¨×¢×™× ×™ של מימן. בעוד ×›-5 מילי×רד ×©× ×” השמש צפויה לתפוח ולהפוך ×œ×¢× ×§ ×דו×. גודלה ×™×”×™×” ×›×” גדול עד ×©×”×™× ×ª×‘×œ×¢ ×ת כדור ×”×רץ. ל×חר ×©×”×™× ×ª×›×œ×” ×ת מקורות ×”×× ×¨×’×™×” שלה ×”×™× ×ª×¤×œ×•×˜ ×ת השכבות ×”×—×™×¦×•× ×™×•×ª שיהפכו לערפילית ×¤×œ× ×˜×¨×™×ª ×•×”×™× ×¢×¦×ž×” תהפוך ×œ× × ×¡ לבן, מבלי לעבור פיצוץ ×¡×•×¤×¨× ×•×‘×”. כעבור עשרות מילי×רדי ×©× ×” × ×•×¡×¤×™× ×”× × ×¡ הלבן צפוי להתקרר ולהפוך ×œ× × ×¡ שחור - כוכב קטן ו×פל.
כתוצ××” מפעילות היתוך ×’×¨×¢×™× ×™ פולטת השמש ב×ופן קבוע ×–×¨× ×©×œ ×—×œ×§×™×§×™× ×˜×¢×•× ×™× (פלזמה) הידועה כרוח השמש במהירויות של בין 300 ל-600 ×§×™×œ×•×ž×˜×¨×™× ×‘×©× ×™×™×”. הדבר יוצר מעין ×טמוספירה ×”× ×§×¨×ת הליוספירה ×שר מגיעה למרחק של עד 100 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש. סביבה זו × ×§×¨×ת ×‘×©× ×”×ª×•×•×š הבין כוכבי. הסיבוביות של השמש משפיעה במקביל ×¢× ×”×©×“×” ×”×ž×’× ×˜×™ שלה על התווך הבין כוכבי ויוצרת ×ת השדה ×”×ž×’× ×˜×™ הבין כוכבי. ×©× ×™ הכוחות ×”×ž× ×•×’×“×™× ×©×œ הרוח הסולרית שדוחפת חומר החוצה וכוחות הכבידה ×”×ž×’× ×˜×™×™× ×©×œ השמש ×©×ž×•×©×›×™× ×ת החומר ×¤× ×™×ž×” ×™×•×¦×¨×™× ×ž×¢×¨×›×ª כוכבי לכת יציבה.
השמש עשירה בחומר, הדבר המרמז על כך ×©×”×™× ×¢×¦× ×’×œ×§×˜×™ יחסית חדש ×©× ×•×œ×“ ×‘×©×œ×‘×™× ×”×ž××•×—×¨×™× ×©×œ ×בולוציית היקו×. הו×יל וכך, ×”×™× ×ž×›×™×œ×” הרבה יותר ×—×•×ž×¨×™× ×›×‘×“×™× ×ž×”×œ×™×•× ×•×ž×™×ž×Ÿ (משמע "מתכות" ×‘× ×™×‘ ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™) ביחס ×œ×›×•×›×‘×™× ×•×ª×™×§×™× ×™×•×ª×¨ ×”× ×ž×¦××™× ×œ×ž×©×œ ×‘×¦×‘×™×¨×™× ×›×“×•×¨×™×™×. מ×חר ×•×”×”×œ×™×•× ×•×”×ž×™×ž×Ÿ × ×•×¦×¨×• בתהליך ×¤×™×¦×•×¦× ×©×œ ×”×›×•×›×‘×™× ×”×¢×ª×™×§×™×, הדור ×”×”×•× ×©×œ ×”×›×•×›×‘×™× ×”×™×” צריך למות כדי ×©×”×™×§×•× ×™×¢×©×™×¨ ×ת עצמו ×‘×—×•×ž×¨×™× ×›×‘×“×™×. זו הסיבה מדוע ×›×•×›×‘×™× ×¢×ª×™×§×™× ×ž×›×™×œ×™× ×ž×¢×˜ מתכות בעוד ×”×›×•×›×‘×™× ×”×—×“×©×™× ×™×•×ª×¨ ×ž×›×™×œ×™× ×”×¨×‘×” יותר ×—×•×ž×¨×™× ×›×‘×“×™×. בזמן היווצרות מערכת השמש, ×§×™×•×ž× ×©×œ ×”×—×•×ž×¨×™× ×”×›×‘×“×™× ×”×™×” מרכיב מפתח בהתפתחות מערכת כוכבי הלכת מ×חר ×•×”×›×•×›×‘×™× ×¦×ž×—×• בעזרת ×”×—×•×ž×¨×™× ×”×לה.
[עריכה] מערכת השמש ×”×¤× ×™×ž×™×ª
- ערך מורחב – כוכב לכת ×רצי
מערכת השמש ×”×¤× ×™×ž×™×ª מכילה ×רבע כוכבי לכת ×”×ž×¡×•×•×’×™× ×‘×§×‘×•×¦×ª כוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×•×”× ×רבעת כוכבי הלכת הר××©×•× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×©× ×ž×¦××™× ×§×¨×•×‘ לשמש - כוכב חמה, × ×•×’×”, כדור ×”×רץ ומ×די×. ×”× ×ž××•×¤×™×™× ×™× ×‘×“×—×™×¡×•×ª×, ×”×¨×›×‘× ×”×¡×œ×¢×™, ×•×‘× ×™×’×•×“ ×œ×¢× ×§×™ ×”×’×– יש ×œ×”× ×‘×•×•×“×ות קרקע מוצקה. כוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×ž×ª××¤×™×™× ×™× ×‘×”×¢×“×¨ מערכת טבעות ×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª ומספר מועט של ×™×¨×—×™× (×ו ×œ×œ× ×™×¨×—×™× ×›×œ×œ).
כוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×ž×•×¨×›×‘×™× ×‘×¢×™×§×¨ ×ž×ž×™× ×¨×œ×™× ×‘×¢×œ×™ × ×§×•×“×ª רתיחה גבוהה ×שר ×™×•×¦×¨×™× ×ת ×§×¨×•× ×›×•×›×‘×™ הלכת, ×—×•×ž×¨×™× ×—×¦×™-× ×•×–×œ×™×™× ×שר ×™×•×¦×¨×™× ×ת מעטפת כוכבי הלכת, ומתכת כמו ברזל ×שר ×™×•×¦×¨×™× ×ת ליבת כוכבי הלכת.
×רבעת כוכבי הלכת בעלי ×ž×›×ª×©×™× ×©× ×•×¦×¨×• מפגיעת מט×ורי×, ×•×œ×›×•×œ× ×¤×¨×˜ ל×חד יש מ××¤×™×™× ×™× ×©×œ ×ª× ×•×¢×ª לוחות ×˜×§×˜×•× ×™×™× ×•×¤×¢×™×œ×•×ª הרי געש. ×ž×›× ×” משותף × ×•×¡×£ ×”×•× ×”×טמוספירה ×©×œ×”× - ×œ×›×•×œ× ×™×© "×טמוספירה ×ž×©× ×™×ª" ×©× ×•×¦×¨×” ל×חר שהשמש הוצתה ושרפה ×ת "×”×טמוספירה הר××©×•× ×™×ª".
[עריכה] כוכב חמה
כוכב חמה () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת הקרוב ביותר לשמש - ×”×•× × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 0.4 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª ×ž×ž× ×”, ×•×”×•× ×”×›×•×›×‘ ×”×›×™ פחות מ×סיבי במערכת השמש - מסתו ×”×™× ×¨×§ 5.5% מהמסה של כדור ×”×רץ וקוטרו 5,140 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ של כדור-×”×רץ. לכוכב חמה ×ין ירחי×. שמו בלועזית ×”×•× ×ž×¨×§×•×¨×™, על שמו של ×”×ל הרומי מרקורי שהיה ×ל המסחר והרווח ×•×¤×˜×¨×•× × ×©×œ ×”×¡×•×—×¨×™× ×•×”×ž×˜×™×™×œ×™×.
לכוכב חמה יש ליבת ברזל ×•×”×•× ×ž×•×¨×›×‘ מכ-30% סיליקט וכ-70% ברזל. ליבת המתכת תופסת 42% ×ž× ×¤×—×• של כוכב הלכת (בהשוו××” לליבת כדה"× ×©×ª×•×¤×¡×ª רק 17%). ×ת הליבה מקיפה מעטפת של 600 ק"מ. כוח המשיכה על ×¤× ×™×• קטן פי 2.5 מ×שר על ×¤× ×™ כדור ×”×רץ. לכוכב חמה יש ×טמוספירה דקה מ×וד ובין ×©× ×™ צדדיו יש הבדלי טמפרטורה גבוהי×, ×–×ת ×›×™ ×”×•× ×¤×•× ×” כל הזמן ×¢× ×¦×“ ×חד לשמש. היממה השמשית בו ×”×™× 176 יממות ×©×œ× ×•, וסיבוב סביב השמש ×ורך 87.97 ×™×ž×™× ×©×œ× ×• על ×”×¤×œ× ×˜×”.
[עריכה] × ×•×’×”
× ×•×’×” () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת ×”×©× ×™ מהשמש ×•× ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 0.7 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª ×ž×ž× ×”. × ×•×’×” ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת הקרוב ביותר לכדור ×”×רץ ×•×œ×©× ×™×”× ×“×™×ž×™×•×Ÿ בממדיה×, במסה ×©×œ×”× ×•×‘×¦×¤×™×¤×•×ª×. קוטרו של כוכב הלכת × ×•×’×” ×”×•× 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור-×”×רץ ×©×”×•× 12,800 ק"מ, ומסתו ×›-81.5% ממסת כדור ×”×רץ. בדומה לכוכב חמה, ×’× ×œ× ×•×’×” ×ין ירחי×. שמו בלועזית ×”×•× ×•× ×•×¡, על שמה של ×”×לה הרומית ×•× ×•×¡ שהייתה ×לת היופי וה×הבה, ×©× ×”×ž×¨×ž×– על יופיו וזוהרו של כוכב הלכת.
×œ× ×•×’×” ליבה של מתכת המכילה × ×™×§×œ וברזל. הרדיוס של ליבה זו ×”×•× ×›-3,000 ק"מ. ליבה זו מוקפת במעטפת סלעית ×•×‘×§×¨×•× ×¡×œ×¢×™. קרוב ל-90% ×ž×¤× ×™ השטח של × ×•×’×” × ×¨××™× ×›×ž×›×™×œ×™× ×œ×‘×” בזלתית ממוצקת חדשה יחסית ומעט מ×וד ×ž×›×ª×©×™× ×©× ×•×¦×¨×• על ידי מט×ורי×. רוב מר×ות ×”× ×•×£ ×‘× ×•×’×” ×”× ×ª×•×¦××” של התפרצויות געשיות וזרימה של לבה. ×¤× ×™ השטח ×‘× ×•×’×” מל××™× ×‘×ž×›×ª×©×™×, בקעות, ×ž×™×©×•×¨×™× ×§×˜× ×™× ×•×”×¨×™ געש × ×™×©××™×.
×”×טמוספירה של × ×•×’×” צפופה מ×וד, ×”×™× ×œ×ž×¢×©×” מסך כבד של ×¢× × ×™× ×”×¢×•×˜×£ ×ת ×¤× ×™ השטח ויוצר ×טמוספירה של כבשן לוהט שמורכב בעיקר מפחמן דו ×—×ž×¦× ×™ וכמויות ×§×˜× ×•×ª של ×—× ×§×Ÿ. הלחץ ×‘×¤× ×™ השטח ×”×•× ×¤×™ 90 מבכדור ×”×רץ. הכמות העצומה של CO2 ב×טמוספירה גורמת ל×פקט חממה חזק שמעלה ×ת טמפרטורת ×¤× ×™ השטח בלמעלה מ־400°C ×•×’×•×¨× ×œ×˜×ž×¤×¨×˜×•×¨×ª ×¤× ×™ השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של 500°C במקומות × ×ž×•×›×™× ×¡×ž×•×š לקו המשווה. כך ×¤× ×™ השטח של × ×•×’×” ×œ×•×”×˜×™× ××£ יותר משל כוכב חמה, ××£ ×©× ×•×’×” רחוק כמעט פי ×©× ×™×™× ×ž×”×©×ž×© ומקבל רק 25% ×ž×”×§×¨×™× ×” הסולרית.
[עריכה] כדור ×”×רץ
כדור ×”×רץ () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת השלישי מהשמש ×•× ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ של יחידה ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×ª ×חת ×ž×ž× ×”. כדור ×”×רץ ×”×•× ×”×›×•×›×‘ הגדול ביותר מבין ×רבעת כוכבי הלכת ×”×¤× ×™×ž×™×™× (קוטר של 12,800 ק"מ), ×”×•× ×”×™×—×™×“ שמר××” פעילות געשית וד×ית, היחיד שעדיין ×ž×§×™×™× ×ž×¢×¨×›×ª פועלת של לוחות ×˜×§×˜×•× ×™×™×, וחשוב מכל - ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת הווד××™ היחיד בכל מערכת השמש ×©×ž×§×™×™× ×—×™×™×.
×טמוספירת כדור ×”×רץ צפופה ב×ופן יחסי ומורכבת מכ-78% ×—× ×§×Ÿ, 21% חמצן, 1% ×רגון וכמויות ×§×˜× ×•×ª של ×’×–×™× ××—×¨×™× ×•×‘×¨××©× ×¤×—×ž×Ÿ דו ×—×ž×¦× ×™. ההידרוספירה ×”× ×•×–×œ×™×ª שלו יחודית מבין כוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×•×”×™× ×ž×פשרת תהליך של מחזור ×”×ž×™× ×‘×ª×”×œ×™×š מחזור הידרולוגי. ×”×טמוספירה של כוכב הלכת ×’× ×›×Ÿ ×©×•× ×” מש×ר כוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×”×™×•×ª ×•×”×™× ×”×™×—×™×“×” ×©×©×•× ×ª×” על ידי ×”×—×™×™× ×‘×•. בגובה של ×›-20 ×§×™×œ×•×ž×˜×¨×™× ×©×•×›× ×ª לה שכבת ×”×וזון של כדור ×”×רץ ×”×ž×’× ×” עליו ×ž×¤× ×™ ×”×§×¨×™× ×” ×”×ולטרה סגולה המגיעה מהשמש.
לכדור ×”×רץ ×ין מערכת של טבעות ×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª ×ך יש לו לווין טבעי גדול - הירח ×”× ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 380,000 ק"מ ×ž×ž× ×•. ×œ×¢×ª×™× ×ž×§×˜×œ×’×™× ×ת הירח ככוכב לכת ×רצי ×”× ×ž×¦× ×‘×ž×¡×œ×•×œ משותף ×¢× ×”×רץ סביב השמש ×בל ×‘× ×™×’×•×“ לכוכבי הלכת ×”××¨×¦×™×™× ×”××—×¨×™× ×—×¡×¨×” לו ליבה מברזל ו×טמוספירה בסיסית שתגן עליו.
[עריכה] מ×די×
מ××“×™× () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת הרביעי מהשמש ×•× ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 1.5 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª ×ž×ž× ×”. מבין ×רבעת ×”×›×•×›×‘×™× ×”××¨×¦×™×™× ×ž××“×™× ×”×•× ×”×©×œ×™×©×™ בגודלו, מסתו מסתכמת לעשירית (10.7%) ממסת כדור ×”×רץ וקוטרו 6,721 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ של כדור ×”×רץ.
×”×טמוספירה של מ××“×™× ×“×§×” מ×וד ומורכבת מ-95% פחמן דו ×—×ž×¦× ×™, 3% ×—× ×§×Ÿ, 1.6% ×רגון ומעט חמצן ומי×. ×¤× ×™ השטח שלו ×ž×•×¨×›×‘×™× ×‘×¢×™×§×¨ מבזלת, ×”× ×•×¦×¨×ª מהתקררות מהירה של לבה, ולכן ×—×•×§×¨×™× ×ž×©××¨×™× ×›×™ בעבר ×”×œ× ×¨×—×•×§ כוכב הלכת ×”×™×” פעיל ×ž×‘×—×™× ×” ×’×ולוגית.
שמו של הכוכב בלועזית ×”×•× ×ž×¨×¡, על שמו של ×”×ל הרומי מרס שהיה ×ל המלחמה, ×©× ×”× ×™×ª×Ÿ בשל מר×הו ×”××“×•× ×‘×©×ž×™ הלילה, היות והצבע ×”××“×•× ×ž×ª×§×©×¨ ×œ×“× ×•×œ×ž×œ×—×ž×”. צבעו ×”×§× ×” לו ×’× ×ת ×”×›×™× ×•×™ "כוכב הלכת ×”×דו×".
למ××“×™× ×©× ×™ ×™×¨×—×™× ×§×˜× ×™×, פובוס ודימוס, בגלל ×¦×•×¨×ª× ×”×ž×©×•× ×” ×ž×©×¢×¨×™× ×©×”× ×סטרו××™×“×™× ×©×ž×§×•×¨× ×‘×—×’×•×¨×ª ×”×סטרו××™×“×™× ×©× ×œ×›×“×• על ידי כוח המשיכה של כוכב הלכת.
[עריכה] חגורת ×”×סטרו×ידי×
- ערך מורחב – חגורת ×”×סטרו×ידי×
×סטרו××™×“×™× ×ž×•×’×“×¨×™× ×›×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×שר ×ž×•×¨×›×‘×™× ×‘×¨×•×‘× ×ž×¡×œ×¢×™× ×•×—×•×ž×¨×™× ×œ× × ×“×™×¤×™× ×חרי×. ×סטרו××™×“×™× ×‘×¢×œ×™ קוטר הקטן מ-50 מטר ×ž×›×•× ×™× ×ž×˜×ורו×ידי×.
חגורת ×”×סטרו××™×“×™× × ×ž×¦×ת במסלול בין מ××“×™× ×œ×‘×™×Ÿ צדק במרחק של 2.3 עד 3.3 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש, ×•×”×™× ×ž×¤×¨×™×“×” בין כוכבי הלכת ×”×¤× ×™×ž×™×™× ×œ×‘×™×Ÿ כוכבי הלכת ×”×—×™×¦×•× ×™×™×. ×”××ž×•× ×” הרווחת ×”×™× ×›×™ החגורה מורכבת מש×ריות של כוכב ×רצי ×שר קרס בגלל ההשפעות הכבידתיות ×”×ž× ×•×’×“×•×ª של השמש ושל צדק. ×ž× ×’×“, יש ת×וריה × ×•×¡×¤×ª ש×ומרת ×›×™ ×”×סטרו××™×“×™× ×”× ×©×ריות של ×”×¢× ×Ÿ ההתחלתי של מערכת השמש ×שר ×œ× ×”×ª×ž×–×’×• לכדי גוף ×חד בגלל השפעת כוח הכבידה של צדק.
גודלן של ש×ריות ×לו ×ž×©×ª× ×” ×•× ×¢ בין גודל של ×בק כוכבי ו××‘× ×™× ×§×˜× ×•×ª ומגיע עד למ×ות קילומטרי×. ×ž×¡×¤×¨× ×”×ž×“×•×™×§ של ×”×סטור××™×“×™× ×‘×—×’×•×¨×” ××™× ×• ידוע ×ך ×ž×©×¢×¨×™× ×©×”×•× ×¢×•×ž×“ על ×›Ö¾50,000. בגלל הגודל ×”×¢×¦×•× ×©×œ החגורה המרחק בין ×”×סטרו××™×“×™× ×”×©×•× ×™× ×’×“×•×œ מ×וד וחגורת ×”×סטר××•×“×™× ×ž×“×•×œ×œ×ª מ×וד. יתרה מז×ת, ×ž×¡×¤×¨× ×”×¨×‘ ×œ× ×ž×¢×™×“ על מסה גבוהה - מסת כדור ×”×רץ גדולה פי ×לף מהמסה של כל ×”×סטרו××™×“×™× ×™×—×“×™×•.
למרות שה×סטרו××™×“×™× ×ž×•×’×“×¨×™× ×›×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש, ×”×’×“×•×œ×™× ×©×‘×”× ×›×ž×• וסטה והיג××” ×¢×©×•×™×™× ×œ×¢×œ×•×ª בדרגה לכוכב לכת × × ×¡×™ במידה ויוכח ×›×™ ×”× ×›×“×•×¨×™×™×. ×›×™×•× ×§×¨×¡ ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת ×”× × ×¡×™ היחיד בחגורת ×”×סטרו×ידי×. יש לציין ×›×™ ×‘× ×™×’×•×“ ×œ×’×•×¤×™× ×§×¨×•×‘×™ ×רץ, ×”×’×•×¤×™× ×‘×—×’×•×¨×ª ×”×סטרו××™×“×™× ××™× × ×ž×¡×›× ×™× ×ת כדור ×”×רץ.
[עריכה] קרס
קרס ( ) ×”×•× ×”×סטרו×יד הגדול ביותר בחגורת ×”×סטרו××“×™× ×”× ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 2.77 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש וקרוי על שמה של ×”×לה הרומית קרס. הגודל ×”×¢×¦×•× ×©×œ ×”×סטרו×יד מהווה 40% מהמסה הכוללת של כל ×”×סטרו××™×“×™× ×‘×זור ×–×” של מערכת השמש. קוטרו עומד על 975 ק"מ וז×ת בהשוו××” ל-12,800 ק"מ של כדור ×”×רץ.
×”×סטרו×יד התגלה ב-1 ×‘×™× ×•×ר 1801 על ידי ×”××¡×˜×¨×•× ×•× ×”×יטלקי ×’'וזפה פי×צי ×›×שר הלה חיפש כוכב לכת ×חר ×בל בגלל טעות בקו××•×¨×“×™× ×˜×•×ª ×”×•× ×ž×¦× ×’×•×£ דמוי כוכב לכת ×ך הרבה יותר קטן. תחילה חשבו ×©×”×•× "כוכב הלכת החסר" שבין מ××“×™× ×œ×¦×“×§ ×•×‘×©× ×ª 1807 ×”×•× × ×¨×©× ×›×›×•×›×‘ לכת (יחד ×¢× ×¤×ל×ס, ×™×•× ×• ווסטה) והופיע בתו×ר ×–×” בספרות המקצועית במשך חצי מ××” עד ×©×”×—×•×§×¨×™× ×”×‘×™× ×• שה×זור כולו מכיל ×לפי ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×•×‘×©× ×ª 1852 ×”× ×¡×•×•×’×• מחדש ×›"×סטרו×ידי×".
יחודו של קרס ×”×•× ×©×ž××– ×©× ×ª 2006 ×”×סטרו×יד ×”×–×” כבר ××™× ×• מסווג כגוף קטן במערכת השמש ××œ× ×‘×“×¨×’×” ×חת מעל - כוכב לכת × × ×¡×™ ×ž×©×•× ×©×”×¢×¦× ×‘×¢×œ מסה מספקת כדי ×œ×§×™×™× ×›×•×— משיכה משלו והכבידה העצמית שלו הפכה ×ת צורתו לכדורית. בגלל יחודו של הגוף ×•×ž×‘× ×”×• הכדורי שסיקרן ×ž×“×¢× ×™× ×‘×ž×©×š ×¢×©×•×¨×™× ×‘×©× ×ª 2007 תשלח × ×ס"× ×ת החללית ×”×œ× ×ž×ויישת משימת ד×ון (Dawn Mission) לחקר קרס וסביבתו.
[עריכה] מערכת השמש ×”×ª×™×›×•× ×”
- ערך מורחב – ×¢× ×§ ×’×–×™×
מערכת השמש ×”×ª×™×›×•× ×” מכילה ×ת ×רבעת כוכבי הלכת ×”× ×•×ª×¨×™× ×©×œ מערכת השמש ×•×”× ×”× ×ž×¦××™× ×ž×¢×‘×¨ לחגורת ×”×סטרו×ידי×. ××•×ª× ×›×•×›×‘×™ הלכת ×ž×¡×•×•×’×™× ×›×¢× ×§×™ ×’×– ותת-קבוצה של ×¢× ×§×™ קרח. ×¢× ×§×™ ×”×’×– כל כך ×’×“×•×œ×™× ×¢×“ ×©×”× ×ž×¨×›×™×‘×™× ×›-99% מהמסה ×©× ×ž×¦×ת במסלול סביב השמש.
×©× ×™ ×”×¢× ×§×™× ×”×¨××©×™×™× ×¦×“×§ ושבת××™ ×”× ×¢× ×§×™× ×מיתיי×, המסה של צדק גדולה פי 318 מהמסה של כדור ×”×רץ והמסה של שבת××™ גדולה פי 95 מהמסה של כדור ×”×רץ. ×”× ×ž×•×¨×›×‘×™× ×‘×¢×™×§×¨ ממימן ×•×ž×”×œ×™×•× ×•×œ×›×Ÿ ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™× ×”×¤×¨×™×“×• ××•×ª× ×œ×ª×ª-קבוצה ×”×ž×›×•× ×” ×¢× ×§×™ ×’×–.
××•×¨× ×•×¡ ×•× ×¤×˜×•×Ÿ ×§×˜× ×™× ×ž×©×ž×¢×•×ª×™×ª ×›×שר המסה של ××•×¨× ×•×¡ גדולה פי 14 ממסת כדור ×”×רץ והמסה של × ×¤×˜×•×Ÿ גדולה פי 17 ממסת כדור ×”×רץ. ×”×טמוספירות ×©×œ×”× ×ž×›×™×œ×•×ª כמות ×§×˜× ×” של מימן ×•×”×œ×™×•× ×•×חוז גבוה של "קרח" המורכב ממי×, ××ž×•× ×™×” ומת×ן. מסיבה זו ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™× ×”×¤×¨×™×“×• ××•×ª× ×œ×ª×ª-קבוצה ×”×ž×›×•× ×” ×¢× ×§×™ קרח.
סביב ×רבעת כוכבי הלכת יש מערכות של טבעות ×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª המורכבות משברי ×¡×œ×¢×™× ×•×§×¨×—, ו××•×œ× ×¨×§ ×ת בטבעות של שבת××™ × ×™×ª×Ÿ להבחין בקלות יחסית מכדור ×”×רץ (עד ×œ×©× ×•×ª ×”-70 של המ××” ×”-20 ×œ× ×™×“×¢×• על קיומן של טבעות ×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª סביב כוכבי הלכת ×”×חרי×). כמו כן ××¨×‘×¢×ª× ×ž××•×¤×™×™× ×™× ×‘×›×ž×•×ª גדולה יחסית של ×œ×•×•×™× ×™× ×˜×‘×¢×™×™× - ×œ×’×“×•×œ×™× ×©×‘×”× ×¢×©×¨×•×ª רבות של ירחי×.
[עריכה] צדק
צדק () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת החמישי מהשמש ×•×”×•× ×¢× ×§ ×”×’×–×™× ×”×¨×שי. צדק × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 5.2 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש, ×•×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת ×”×›×™ מ×סיבי במערכת השמש כולה - מסתו גדולה פי 318 מהמסה של כדור ×”×רץ ופי 2.5 מהמסה של כל כוכבי הלכת יחדיו. קוטרו של צדק עומד על 142,990 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ בלבד של כדור-×”×רץ. הגודל והמסה שלו זיכוי ×ותו ×‘×›×™× ×•×™ "שו×ב ×בק קוסמי" בגלל כוח המשיכה הרב שלו. שמו בלועזית ×”×•× ×™×•×¤×™×˜×¨, על שמו של ×”×ל הרומי יופיטר שהיה ר×ש ×”××œ×™× ×•×”×•× ×”×™×” ×ž×ž×•× ×” על החוק, הצדק, שמירת הסדר הציבורי וכן על השמי×, ×”×ור והרע×. מקבילו במיתולוגיה ×”×™×•×•× ×™×ª ×”×•× ×”×ל ×–×וס.
צדק מורכב מליבה סלעית ×§×˜× ×” יחסית, המוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן × ×•×–×œ×™ שמוקף במימן ×’×–×™. ×ין גבול ×ו שטח ×¤× ×™× ×‘×¨×•×¨ בין פזות ×©×•× ×•×ª ×לו של מימן. החלק ×”×ž×¢× ×™×™×Ÿ ביותר בכוכב הלכת ×”×•× ×”×טמוספירה שלו המורכבת מ-81% מימן ומ-14% הליו×. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן תופעה × ×•×¨×ž×œ×™×ª ורצועות ×¢× × ×™× ×‘×§×•×•×™ רוחב ×©×•× ×™× × ×¢×•×ª ×‘×›×™×•×•× ×™× ×ž× ×•×’×“×™×. על ×¤× ×™ כוכב הלכת משתוללת סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור ×”×רץ, הידועה ×‘×©× ×”×›×ª× ×”××“×•× ×”×’×“×•×œ.
לצדק מספר טבעות ×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª המחוברות על ידי חלקיקי ×בק ×›×שר הטבעת ×”×—×™×¦×•× ×™×ª רחוקה ודלילה מ×וד ומקיפה ×ת צדק במהופך. לצדק יש עשרות ירחי×, מה שיוצר מעין מערכת שמש זעירה. ×›×™×•× ×–×•×”×• בווד×ות 63 ירחי×, ×—×œ×§× ×סטרו××™×“×™× ×©× ×œ×›×“×• בכוח המשיכה הרב שלו. ×רבעת ×”×™×¨×—×™× ×”×¢×™×§×¨×™×™× ×•×”×’×“×•×œ×™× ×‘×™×•×ª×¨ שלו - ×יו, ×ירופה, ×’×× ×™×ž×“ וקליסטו - ×ž×›×•× ×™× ×”×™×¨×—×™× ×”×’×œ×™×œ×™×× ×™×™×. יש לציין ×›×™ קוטרו של הירח ×’×× ×™×ž×“ גדול מקוטרו של כוכב הלכת ×”×רצי הקרוב ביותר לשמש כוכב חמה, 5,262 ק"מ לעומת 5,140 ק"מ.
[עריכה] שבת××™
שבת××™ () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת השישי מהשמש ×•×”×•× ×¢× ×§ ×”×’×–×™× ×”×©× ×™ (×חרי צדק). שבת××™ × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 9.5 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש, ×•×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת ×”×©× ×™ ×”×›×™ מ×סיבי במערכת השמש כולה, ×חרי צדק, ומסתו גדולה פי 95 מהמסה של כדור ×”×רץ. קוטרו של שבת××™ 120,500 ק"מ לעומת 142,990 ק"מ של צדק ו-12,800 ק"מ בלבד של כדור-×”×רץ. שמו בלועזית ×”×•× ×¡×˜×•×¨×Ÿ, על שמו של ×”×ל הרומי סטורן שהיה ×ל הזמן, המקביל של ×›×¨×•× ×•×¡ במיתולוגיה ×”×™×•×•× ×™×ª.
שבת××™ בעל ליבה מברזל וסלע, מסביבה מצוי ×זור של מימן מתכתי המשתרע עד למחצית הרדיוס של שבת××™, ומעבר לו מתחילה ×”×טמוספירה שמורכבת מ-93% מימן ו-5% הליו×. שבת××™ ×ž×¤×•×¨×¡× ×‘×–×›×•×ª מערכת הטבעות ×”×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª שמקיפה ×ותה. הטבעות, בעובי ק"מ, מורכבת מגושי קרח והן × ×˜×•×™×•×ª בזווית של 6.73 מעלות ביחסית למישור ההקפה סביב השמש.
×’× ×œ×©×‘×ª××™ כמה עשרות ירחי×, ×ž×ª×•×›× ×–×•×”×• בווד×ות 56. הירח הגדול ביותר טיט×ן והירח השישי בגודלו ×× ×¡×œ×“×•×¡ מר××™× ×¡×™×ž× ×™× ×©×œ פעילות ×’×ולוגית למרות ×©×”× ×ž×•×¨×›×‘×™× ×‘×¢×™×§×¨ מקרח. כמו כן לטיט×ן ×טמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מת×ן ×•×—× ×§×Ÿ ×•×”×•× ×”×™×¨×— היחיד במערכת השמש בעל ×טמוספירה משמעותית משלו. ובדומה לג×× ×™×ž×“, הירח של צדק, ×’× ×§×•×˜×¨×• של טיט×ן גדול מקוטרו של כוכב הלכת ×”×רצי הקרוב ביותר לשמש כוכב חמה, 5150 ק"מ לעומת 5,140 ק"מ.
[עריכה] ××•×¨× ×•×¡
××•×¨× ×•×¡ () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת השביעי מהשמש ×•×”×•× ×חד ×ž×©× ×™ ×¢× ×§×™ הקרח (יחד ×¢× × ×¤×˜×•×Ÿ). ××•×¨× ×•×¡ × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 19.6 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש. מסתו גדולה פי 14 מהמסה של כדור ×”×רץ וקוטרו עומד על 51,118 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ בלבד של כדור-×”×רץ. שמו של כוכב הלכת קרוי על שמו של השליט הר×שון של ×”×™×§×•× ×¢×œ פי המיתולוגיה ×”×™×•×•× ×™×ª - ××•×¨× ×•×¡ - שהיה סמל היצירה והברי××”.
××•×¨× ×•×¡ ×”×•× ×¢× ×§ ×’×–×™× ×”×ž×•×¨×›×‘ ×’× ×ž×¡×•×’×™× ×©×•× ×™× ×©×œ קרח ולכן ×”×•× ×¢×•×œ× ×§×¤×•× ×¢× ×˜×ž×¤×¨×˜×•×¨×” של 218°C-. יש לו ליבה מותכת של ברזל ×•×¡×™×œ×™×§×˜×™× ×”×ž×•×§×¤×ª בשכבה עבה של "קרח" מת×ן ו××ž×•× ×™×”. מעבר לשכבות המוצקות משתרעת ×”×טמוספירה העבה המורכבת מ-83% מימן, 15% ×”×œ×™×•× ×•-2% מת×ן. צבעו הכחלחל × ×•×‘×¢ מהספיגה של הצבע ×”××“×•× ×¢×œ ידי המת×ן ב×טמוספירה. בדומה ×œ× ×•×’×”, ×”×•× ×¡×•×‘×‘ סביב צירו בכיוון ההפוך לכיוון בו ×¡×•×‘×‘×™× ×™×ª×¨ כוכבי הלכת סביב ציר×. ×•×”×•× × ×˜×•×™ על צירו בזווית של 97.86 מעלות יחסית למישור הקפתו ×ת השמש.
ל××•×¨× ×•×¡, כמו לש×ר כוכבי הלכת במערכת השמש ×”×ª×™×›×•× ×”, יש מערכת טבעות ×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª המורכבת מ-11 טבעות ×©×•× ×•×ª ובגלל ×”× ×˜×™×™×” המוזרה שלו הטבעות סובבות ×ותו מלמעלה למטה. ×ת כוכב הלכת ×¡×•×‘×‘×™× ×’× ×ž×¡×¤×¨ ×™×¨×—×™× ×•×¢×“ ×”×™×•× ×–×•×”×• בווד×ות 27 ירחי×, ×”×’×“×•×œ×™× ×•×”×ž×¤×•×¨×¡×ž×™× ×©×‘×”× ×”× ×˜×™×˜× ×™×” ו×וברון.
[עריכה] × ×¤×˜×•×Ÿ
× ×¤×˜×•×Ÿ () ×”×•× ×›×•×›×‘ הלכת ×”×©×ž×™× ×™ מהשמש ×•×”×•× ×¢× ×§ הקרח ×”×©× ×™ (×חרי ××•×¨× ×•×¡). × ×¤×˜×•×Ÿ × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 30 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש. מסתו גדולה פי 17 מהמסה של כדור ×”×רץ, קוטרו עומד על 49,538 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ בלבד של כדור-×”×רץ, ×•×”×•× ×”×§×˜×Ÿ והמרוחק ביותר מבין ×רבעת כוכבי הלכת ×”×—×™×¦×•× ×™×. × ×¤×˜×•×Ÿ קרוי על שמו של × ×¤×˜×•×Ÿ - ×ל ×”×™× ×‘×ž×™×ª×•×œ×•×’×™×” הרומית ומקבילו של פוסידון במיתולוגיה ×”×™×•×•× ×™×ª.
במרכזו של × ×¤×˜×•×Ÿ ×™×©× ×” ליבה של ברזל ×•×¡×™×œ×™×§×˜×™× ×•×ž×¡×‘×™×‘×” שכבת קרח המכילה מי×, מת×ן ו××ž×•× ×™×” וסביבה משתרעת ×”×טמוספירה המכילה 80% מימן 19% ×”×œ×™×•× ×•-1% מת×ן. בדומה ל××•×¨× ×•×¡, ×’× × ×¤×˜×•×Ÿ מקבל גוון כחול בגלל הימצ×ות מת×ן ב×טמוספירה ×שר בולעת ×ת הצבע ×”×דו×. ×•×’× ×‘×¢×•×œ× ×”×§×¤×•× ×”×–×” הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 218°C- בגלל המרחק הרב מהשמש.
לטבעות ×”×¤×œ× ×˜×¨×™×•×ª של × ×¤×˜×•×Ÿ ×ž×‘× ×” מיוחד, הסיבה לכך עדיין ××™× ×” ×ž×•×‘× ×ª ל×שורה ×ך ייתכן שהן מושפעות מכוח המשיכה של ×”×™×¨×—×™× ×©× ×ž×¦××™× ×‘×ž×¡×œ×•×œ קרוב ×ליה×. ×œ× ×¤×˜×•×Ÿ יש 13 ×™×¨×—×™× ×™×“×•×¢×™×, הגדול ×‘×™× ×™×”× ×”×•× - טריטון - ×שר ×ž×§×™×™× ×¤×¢×™×œ×•×ª ×’×ולוגית ×•×”×•× × ×™×¦×¤×” על ידי החללית ווי××’'ר 2 מעיף ×’×™×™×–×¨×™× ×©×œ ×—× ×§×Ÿ × ×•×–×œ×™ לגובהה של 8 ק"מ. למרות ×©×™×©× × ×ž×¡×¤×¨ ×™×¨×—×™× ×§×¤×•××™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש, טריטון דומה בגודלו, צפיפותו, הרכבו לפלוטו והערכה ×”×™× ×©×˜×¨×™×˜×•×Ÿ ×”×™×” גוף עצמ××™ עד ×©× ×œ×›×“ בכבידתו של × ×¤×˜×•×Ÿ ובעוד 1.4 עד 3.6 מילי×רד ×©× ×” ×”×•× ×™×ª×¤×•×¨×¨ בשל כבידה זו.
[עריכה] מערכת השמש ×”×—×™×¦×•× ×™×ª
[עריכה] חגורת קויפר
- ערך מורחב – חגורת קויפר
×”×זור מעבר ×œ× ×¤×˜×•×Ÿ ×ž×›×•× ×” "×”×זור ×”×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™" ×•×”×•× ×ž×—×•×œ×§ למספר ×זורי ×ž×©× ×” ×›×שר הקטע הר×שון ×שר × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ 30 עד 50 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª ×ž×›×•× ×” "חגורת קויפר". ×”×’×•×¤×™× ×”×ž××›×œ×¡×™× ×—×’×•×¨×” זו ×¢×©×•×™×™× ×ž×¡×œ×¢×™× ×•×ž×§×¨×—. ×¨×•×‘× ×ž×¡×•×•×’ ×›×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש, ו×ילו הגדול שבה×, פלוטו, מסווג ככוכב לכת × × ×¡×™. ×©×‘×™×˜×™× ×‘×¢×œ×™ זמן מחזור קצר, קטן מ-200 ×©× ×”, × ×ž×¦××™× ×‘×—×’×•×¨×ª קויפר בחלק ממסלול×.
עד ×›×” (2006) התגלו בחגורת קויפר קרוב ל-1000 ×’×•×¤×™× ×‘×¢×œ×™ קוטר גדול מ-50 קילומטר, ××•×œ× ×§×¨×•×‘ לווד××™ ×©×ž×¡×¤×¨× ×‘×¤×•×¢×œ גדול הרבה יותר. × ×™×ª×Ÿ לחלק ××•×ª× ×œ×©×ª×™ קבוצות בהת×× ×œ×ופי מסלול×: ×’×•×¤×™× ×©× ×ž×¦××™× ×‘×ª×”×•×“×” מחזורית ×¢× × ×¤×˜×•×Ÿ וכ×לו ×©×ž×¡×œ×•×œ× ×¢× ×›×•×›×‘ הלכת ×œ× ×ž×¡×•× ×›×¨×Ÿ. פלוטו וש×ר ×”×¢×¦×ž×™× ×”×§×¨×•×™×™× ×¤×œ×•×˜×™× ×• ×”× ×“×•×’×ž×” ×œ×¢×¦×ž×™× ×‘×ª×”×•×“×” מחזורית ×¢× × ×¤×˜×•×Ÿ; ×”× ×ž×‘×¦×¢×™× 3 הקפות של השמש על כל 2 הקפות של × ×¤×˜×•×Ÿ (יחס 2:3). רוב ×”×¢×¦×ž×™× ×©×”×ª×’×œ×• בחגורת קויפר ××™× × × ×ž×¦××™× ×‘×ª×”×•×“×” ×¢× × ×¤×˜×•×Ÿ, ×•×”× ×§×¨×•×™×™× ×§×•×‘×•×•×™× ×•. ×ž×¡×œ×•×œ× × ×ž×¦× ×‘×™×Ÿ המסלול של גופי ×”×¤×œ×•×˜×™× ×• ובין המסלול של גופי ×”×˜×•×•×˜×™× ×•, ×שר × ×ž×¦××™× ×‘×ª×”×•×“×” של 1:2 ×¢× × ×¤×˜×•×Ÿ.
[עריכה] פלוטו
פלוטו () ×שר × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 39.5 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש ×”×•× ×”×’×•×£ הגדול ביותר מבין כל ×”×’×•×¤×™× ×”×ž×•×›×¨×™× ×‘×—×’×•×¨×ª קויפר. יחד ×¢× ×”×™×¨×— הגדול שלו ×›×רון ×”× ×ž×¨×›×™×‘×™× ×ž×¢×¨×›×ª כפולה שבה ×©× ×™ ×”×’×•×¤×™× "× ×¢×•×œ×™×" כבידתית ×•×ž×¤× ×™× ×‘×ופן קבוע ×ותו צד ×–×” כלפי ×–×”. ×‘× ×•×¡×£ לפלוטו ולכ×רון, התגלו ×©× ×™ ×™×¨×—×™× ×–×¢×™×¨×™× ×©×¡×•×‘×‘×™× ×ת מרכז המסה של המערכת, ×©× ×ž×¦× ×ž×—×•×¥ לפלוטו. מקור ×©×ž× ×©×œ פלוטו וכ×רון בדמויות מיתולוגיות הקשורות לש×ול - פלוטו ×”×•× ×ל הש×ול במיתולוגיה הרומית ו×ילו ×›×רון ×”×•× ×ž×©×™×˜ המעבורת ×ל הש×ול במיתולוגיה ×”×™×•×•× ×™×ª.
×ž×©×¢×¨×™× ×©×¤×œ×•×˜×• מורכב מסלעי×, קרח, מת×ן מוצק, ×—× ×§×Ÿ מוצק ופחמן חד-×—×ž×¦× ×™ מוצק. טמפרטורת ×¤× ×™ השטח × ×¢×” בין 40 ל-60 מעלות קלווין, וסביבו × ×ž×¦×ת ×טמוספירה דלילה, שהטמפרטורה בחלקה העליון מגיע עד 106 מעלות קלווין.
[עריכה] הדיסק המפוזר
- ערך מורחב – הדיסק המפוזר
"הדיסק המפוזר" ×”×•× ×©× ×›×•×œ×œ ל×זור רחב במערכת השמש ×”×—×™×¦×•× ×™×ª, שכולל ×ת חגורת קויפר ×•×ž×¡×ª×™×™× ×‘×ž×¨×—×§ של מ×ות יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש. מסלולי ×”×’×•×¤×™× ×‘×“×™×¡×§ ×œ× ×‘×”×›×¨×— יציבי×, וייתכן שחלק ×ž×”×’×•×¤×™× ×”×ž×¨×•×—×§×™× ×™×•×ª×¨ × ×¡×—×¤×• ×œ×©× ×ž×—×’×•×¨×ª קויפר. ×‘× ×™×’×•×“ ×œ×¢×¦×ž×™× ×‘×—×’×•×¨×ª קויפר ×ו ×¢×¦×ž×™× ×§×¨×•×‘×™× ×™×•×ª×¨ לשמש, זווית ×”× ×˜×™×™×” של ×”×¢×¦×ž×™× ×‘×“×™×¡×§ המפוזר יחסית למישור המילקה יכולה להיות גבוהה מ×וד.
[עריכה] ×ריס
×ריס ×”×•× ×›×•×›×‘ לכת × × ×¡×™ ×”× ×ž×¦× ×‘×ž×¨×—×§ ממוצע של 68 יחידת ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª מהשמש וקוטרו מוערך ב-2,400 ק"מ, כלומר ×”×•× ×ž×¢×˜ גדול יותר מפלוטו. ×”×•× ×ž×•×¨×›×‘ בעיקר ×ž×¡×œ×¢×™× ×•×ž×§×¨×—, ×•×”×•× ×”×’×•×£ הידוע הגדול ביותר מבין ×”×’×•×¤×™× ×‘×“×™×¡×§ המפוזר. סביב ×ריס סובב ירח ×‘×©× ×“×™×¡× ×•×ž×™×”.
הגילוי של ×ריס ומדידת קוטרו היו ×”"זרז" להגדרת כוכבי לכת × × ×¡×™×™× ×›×¡×•×’ חדש של ×’×•×¤×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש, ולהוצ×ת פלוטו מרשימת כוכבי הלכת. מקור שמו של ×”×¢×¦× ×‘×©×ž×” של ×לת חוסר ×”×”×¨×ž×•× ×™×” במיתולוגיה ×”×™×•×•× ×™×ª - ×ריס. ×”×©× ×ž×©×§×£ ×ת המהומה בקהילה ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×ª ×©× ×•×¦×¨×” בעקבות גילויו. ירחו של ×ריס ×ž×›×•× ×” ×“×™×¡× ×•×ž×™×” על ×©× ×‘×ª×” מפרת החוק של ×ריס.
[עריכה] ×¢× × ×ª ×ורט
- ערך מורחב – ×¢× × ×ª ×ורט
×”× ×§×•×“×” בה מסתיימת מערכת השמש ומתחיל החלל הבין כוכבי ××™× ×” מוגדרת במדויק מ×חר והגבול מורכב ×ž×©× ×™ כוחות ×ž× ×•×’×“×™×: הרוח הסולרית שמרחיבה ×ת ×ת מערכת השמש ודוחפת ×ת החומר החוצה וכוח המשיכה של השמש שמושך ×ת החומר ×¤× ×™×ž×”. יתרה מז×ת, השפעות מחזוריות של זרוע ×וריון של שביל החלב משפיעות על כל ×”×›×•×›×‘×™× ×©×œ×” (כולל השמש ×©×œ× ×• ומערכת השמש כולה) וההשפעה הכבידתית של של הגלקסיה כולה משפיעה יותר על ×¢× × ×ª ×ורט מ×חר ו×ין לה ×ת ×”×’× ×ª השמש כמו שיש למרבית כוכבי הלכת ×”×¤× ×™×ž×™×™× ×©×§×¨×•×‘×™× ×™×•×ª×¨ לשמש.
בעוד הרוח הסולרית של השמש מגיעה עד 130 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª, ×ž×¢×¨×™×›×™× ×›×™ הרדיוס של ×¢× × ×ª ×ורט מגיע לכ-30,000 עד 50,000 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª - מרחק השווה לרבע מהמרחק בין השמש לכוכב הקרוב ביותר ××œ×™× ×• פרוקסימה ×§× ×˜×ורי.
המסה הגדולה של עד טריליון גופי קרח, ×©×›×™×•× ×ž×©×•×¢×¨×ª, ×”×™× ×”×ž×§×•×¨ של ×©×‘×™×˜×™× ×רוכי המחזור בעלי ×”×–× ×‘ המוכר. קיומה של ×¢× × ×ª ×ורט הוצע לר××©×•× ×” ×‘×©× ×ª 1950 על ידי ×”××¡×˜×¨×•× ×•× ×”×”×•×œ× ×“×™ יו×ן ×ורט, שחישב ×ת ×ž×¡×œ×•×œ×™×”× ×”×”×ª×—×œ×ª×™×™× ×©×œ ×›-20 ×©×‘×™×˜×™× ×רוכי-מחזור, ×œ×¤× ×™ ×©×ž×¡×œ×•×œ× ×”×•×¤×¨×¢ על ידי כוכבי הלכת. ×›×™×•× ×’×•×¤×™× ×©×ž×§×•×¨× ×‘×זור ×–×” ×ž×¡×•×•×’×™× ×›×’×•×¤×™× ×‘×¢× × ×ª ×ורט (OCO) ×•×”× × ×—×©×‘×™× ×›×’×•×¤×™× ×”×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™×™× ×”×¨×—×•×§×™× ×‘×™×•×ª×¨ במערכת השמש.
[עריכה] ×¡×“× ×”
×¡×“× ×” ×”×•× ×”×¢×¦× ×”×¨×—×•×§ ביותר שהתגלה ××™ ×¤×¢× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש. מסלולו של ×”×¢×¦× ×¡×“× ×” בעל מסלול מ×וד ×ליפטי, ×”×פהליון שלו מוערך ב-942 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª והפריהליון שלו ×”×•× ×‘×¡×‘×™×‘×•×ª 76.1 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª, ולוקח לו 11,487 ×©× ×” ×œ×”×©×œ×™× ×ת מסלולו סביב השמש.
מייקל בר×ון, החוקר ×שר גילה ×ת ×¡×“× ×” ×‘×©× ×ª 2003, טוען ×›×™ ×¡×“× ×” ×œ× ×‘× ×ž×—×’×•×¨×ª קויפר ×•×œ× ×ž×”×“×™×¡×§ המפוזר בגלל הפריהליון שלו. יתרה מז×ת, ×”×פהליון הגבוהה שלו מרמז בווד×ות ×›×™ ×”×¢×¦× ×—×•×¦×” ×ת ×¢× × ×ª ×ורט ולכן ×”×•× ×ž×•×’×“×¨×ª כגוף ×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™ ×‘×¢× × ×ª ×ורט (OCO).
למרות שגודלו וצורתו ×œ× ×™×“×•×¢×™× ×‘×¦×•×¨×” מדויקת, קוטרו מוערך ב-1,180 עד 1,800 ק"מ בהשוו××” ל-12,800 ק"מ של כדור ×”×רץ, ×•×ž×¢×¨×™×›×™× ×©×‘×¡×•×¤×• של דבר ×”×¢×¦× ×™×•×’×“×¨ ככוכב לכת × × ×¡×™ היות ×•×”×•× ×’×“×•×œ יותר מכוכב הלכת ×”× × ×¡×™ קרס בעל קוטר של 975 ק"מ. ×¡×“× ×” ×›×” רחוק מהשמש עד שהטמפרטורות בו ×œ×¢×•×œ× ××™× ×Ÿ עוברות ×ת 240°C-. ותצפיות מר×ות ×›×™ ×”×•× ×חד ×”×¢×¦×ž×™× ×”××“×•×ž×™× ×‘×™×•×ª×¨ במערכת השמש, ××“×•× ×›×ž×¢×˜ כמו מ×די×.
[עריכה] חקר מערכת השמש
השמש, הירח, כוכב חמה, × ×•×’×”, מ×די×, צדק ושבת××™, ×שר × ×¨××™× ×‘×¢×™×Ÿ בלתי ×ž×–×•×™× ×ª, ×ž×•×›×¨×™× ×œ×× ×•×©×•×ª כבר ×לפי ×©× ×”. ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™× ×©×œ יוון העתיקה היו הר××©×•× ×™× ×©×—×§×¨×• ב×ופן שיטתי ×ת הטבע הפיזיקלי של גרמי השמיי×, והיו ×‘×™× ×™×”× ×›×לו שהגיעו ×œ×”×©×’×™× ×™×•×¦××™ דופן, כמו ×ריסטרכוס מסמוס שהציע ×ת המודל ×”×”×œ×™×•×¦× ×˜×¨×™ ומדד ×ת המרחק ×ל השמש. ×ול×, רוב ×”×ž×“×¢× ×™× ×‘× ×™ ×ותה תקופה ×œ× ×©×™×¢×¨×• ×›×™ מערכת השמש קיימת.
×”××ž×•× ×” הרווחת עד תחילתה של המהפכה המדעית הייתה ×›×™ כדור-×”×רץ × ×ž×¦× ×‘×ž×¨×›×– ×”×™×§×•× (המודל ×”×’××•×¦× ×˜×¨×™) וכי ×”×•× ×©×•× ×” מש×ר ×”×¢×¦×ž×™× ×”×©×ž×™×™×ž×™×. הקדמה המושגית שהחלה ×¢× ×¢×‘×•×“×ª× ×©×œ × ×™×§×•×œ×וס ×§×•×¤×¨× ×™×§×•×¡, גליל×ו גליליי, טיכו ברהה, ×™×•×”× ×¡ קפלר ו×ייזק × ×™×•×˜×•×Ÿ הובילה בסופו של דבר ×œ× ×¨×§ לקבלת הרעיון שכדור-×”×רץ סובב ×ת השמש ××œ× ×’× ×œ×“×¢×” שכוכבי הלכת × ×©×œ×˜×™× ×¢×œ ידי ××•×ª× ×—×•×§×™× ×”×—×œ×™× ×¢×œ כדור ×”×רץ ולכן ×”× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×™×•×ª ×“×•×ž×™× ×œ×• ×‘×ž×•×‘× ×™× ×©×•× ×™×.
[עריכה] תצפיות טלסקופיות
גליל×ו גליליי ×”×™×” הר×שון שהשתמש בטלסקופ לצורך תצפיות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª. ×”×•× ×”×‘×—×™×Ÿ ×‘×ž×›×ª×©×™× ×¢×œ ×¤× ×™ הירח, בכתמי שמש ×œ× ×§×‘×•×¢×™× ×¢×œ ×¤× ×™ השמש, ב×רבעת ירחיו של צדק, ובטבעות של שבת××™. ×’'וב×× ×™ ק××¡×™× ×™ וכריסטי×ן ×”×•×™×’× ×¡ המשיכו ×ת המחקר של גליל×ו וגילו ×ת ×”×›×ª× ×”××“×•× ×”×’×“×•×œ של צדק ו×ת טיט×ן, ירחו הגדול של שבת××™. ×‘×©× ×ª 1682, ×¤×¨×¡× ××“×ž×•× ×“ ×”×לי מחקר שלפיו תצפיות חוזרות ×•× ×©× ×•×ª של שביט היו למעשה תיעוד של ×ותו ×’×¨× ×©×ž×™×™× ×שר חוזר כל 76 ×©× ×” (קרוי ×›×™×•× ×©×‘×™×˜ ×”×לי). הדבר הוכיח ×›×™ ×©×‘×™×˜×™× ×”× ×œ× ×ª×•×¤×¢×” ×טמוספרית, כפי שמקובל ×”×™×” לחשוב, וכי ×’×•×¤×™× × ×•×¡×¤×™× ×ž×œ×‘×“ כוכבי הלכת ×¡×•×‘×‘×™× ×ת השמש.
חקר כוכבי הלכת קיבל ×ª×¤× ×™×ª ×‘×©× ×ª 1781, ×›×שר וילי×× ×”×¨×©×œ בחן מספר ×›×•×›×‘×™× ×•×’×™×œ×” ש×חד ×ž×”× × ×¢ במהירות גדולה בשמיי×. ×’×¨× ×©×ž×™×™× ×–×” קיבל ×ת ×”×©× ××•×¨× ×•×¡ תוך זמן קצר. ×‘×©× ×ª 1801, ×’'וזפה פי×צי גילה ×ת קרס, גוף קטן בין מ××“×™× ×œ×¦×“×§ ×©× ×—×©×‘ תחילה ככוכב לכת חדש. ×ול×, ×’×™×œ×•×™×™× ×©×œ ×לפי ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× × ×•×¡×¤×™× ×‘×ותו ×זור הוביל לסיווג של ×’×•×¤×™× ×לו, וקרס בתוכ×, בתור סוג חדש של ×¢×¦×ž×™× ×”×§×¨×•×™×™× ×סטרו×ידי×. ×‘×©× ×ª 1846, ××™ הת×מות במסלולו של ××•×¨× ×•×¡ הבי×ו מספר ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™× ×œ×—×©×•×“ ×›×™ ×§×™×™× ×›×•×›×‘ לכת גדול × ×•×¡×£ ומרוחק יותר ששדה הכבידה שלו משפיע על מסלולו של ××•×¨× ×•×¡. חישוביו של ×ורבן לה ורייה הובילו בסופו של דבר לגילוי כוכב הלכת × ×¤×˜×•×Ÿ.
××™ הת×מות × ×•×¡×¤×•×ª ×‘×ž×¡×œ×•×œ×™× ×©×œ כוכבי הלכת הובילו ×ת פרסיוול לוול להסיק ×›×™ ×§×™×™× ×’×•×£ × ×•×¡×£ במערכת השמש, ש×ותו ×”×•× ×›×™× ×” "כוכב הלכת X". לוול עצמו ×œ× ×ž×¦× ×ת כוכב הלכת ×”× ×•×¡×£, ×ך ×”×—×™×¤×•×©×™× × ×ž×©×›×• ×’× ×חרי מותו. ×‘×©× ×ª 1930 גילה קלייד טומבו ×ת פלוטו ×‘×ž×™×§×•× ×”× ×›×•×Ÿ על פי החישובי×. בר×, פלוטו ×”×™×” קטן מכדי להשפיע על ×ž×¡×œ×•×œ× ×©×œ כוכבי הלכת ×”×—×™×¦×•× ×™×™× ×•×¢×œ כן הגילוי שלו ×”×™×” מקרי. ×œ×™×ž×™× ×”×ª×‘×¨×¨ ×›×™ ××™ ההת×מות ×‘×ž×¡×œ×•×œ×™× ×ž×§×•×¨×Ÿ בהערכה ×œ× × ×›×•× ×” של מסת × ×¤×˜×•×Ÿ. בעשור הר×שון של המ××” ×”-21 התגלו ×’×•×¤×™× × ×•×¡×¤×™× ×”×“×•×ž×™× ×œ×¤×œ×•×˜×• הן ×ž×‘×—×™× ×ª מסלול הן ×ž×‘×—×™× ×ª גודל.
[עריכה] תצפיות ב×מצעות חלליות
מ××– תחילתו של עידן החלל, חלליות מחקר משמשות לחקר מערכת השמש. חלליות ×לו, מצוידות במכשירי מדידה ×ž×’×•×•× ×™×, כמו מצלמות ×•×¨×•×‘×•×˜×™× ×œ×יסוף דגימות, סיפקו ×ת רוב המידע הידוע ×›×™×•× ×œ×’×‘×™ ×¤× ×™ השטח של ×”×’×•×¤×™× ×”×©×•× ×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש. הגוף ×”× ×—×§×¨ ביותר במערכת השמש, מלבד כדור ×”×רץ, ×”×•× ×”×™×¨×—, וזה ×’× ×”×’×•×£ היחיד ×ליו הגיעו ×‘× ×™ ××“× (במסגרת ×ª×•×›× ×™×ª ×פולו).
החללית הר××©×•× ×” שצילמה מקרוב וחקרה כוכבי לכת במערכת השמש ×”×ª×™×›×•× ×” הייתה ×¤×™×•× ×™×¨ 10 שחלפה על ×¤× ×™ צדק ×‘×©× ×ª 1973. ×חריה, ×¤×™×•× ×™×¨ 11 הייתה הר××©×•× ×” שחלפה על ×¤× ×™ שבת××™ ×‘×©× ×ª 1979. החלליות של ×ª×•×›× ×™×ª ווי××’'ר ביצעו סיור ×רוך ב×זור כוכבי הלכת ×”×—×™×¦×•× ×™×™× ×›×שר ×’× ×•×•×™××’'ר 1 ×•×’× ×•×•×™××’'ר 2 חלפו על ×¤× ×™ צדק ×‘×©× ×ª 1979 ועל ×¤× ×™ שבת××™ ×‘×©× ×™× 1981-1980. בעת המעבר ליד שבת××™, ווי××’'ר 2 הוסטה לעבר ××•×¨× ×•×¡ ועברה לידו ×‘×©× ×ª 1986 ו×חר-כך ליד × ×¤×˜×•×Ÿ ×‘×©× ×ª 1989. שתי חלליות ×¤×™×•× ×™×¨ ושתי חלליות ווי××’'ר צפויות להפוך ×œ×’×•×¤×™× ×”×ž×œ××›×•×ª×™×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×©×™×¢×‘×¨×• ×ת ההליופ×וזה, ויצ×ו ממערכת השמש. ×‘×©× ×ª 2006 החללית המרוחקת ביותר מכדור ×”×רץ הייתה ווי××’'ר 1, במרחק של 100 יחידות ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™×•×ª.
הגשושית הר××©×•× ×” ×©× ×—×ª×” על ×¤× ×™ גוף ×חר במערכת השמש הייתה ×œ×•× ×” 2 הסובייטית שפגעה ×‘×¤× ×™ הירח ×‘×©× ×ª 1959. מ××–, ×’×•×¤×™× ×ž×¨×•×—×§×™× ×™×•×ª×¨ ויותר היו מטרה לגשושיות רובוטיות ×©×•× ×•×ª. בין ×”× ×—×™×ª×•×ª פורצות הדרך, × ×™×ª×Ÿ לציין ×ת ×”× ×—×™×ª×” ×‘×©× ×ª 1966 של גשושית על ×¤× ×™ × ×•×’×” (×ª×•×›× ×™×ª ×•× ×¨×”), ×‘×©× ×•×ª ×”-70 של המ××” ×”-20 מספר גשושיות × ×—×ª×• על ×¤× ×™ מ××“×™× (×ª×•×›× ×™×ª מרס ×•×ª×•×›× ×™×ª ×•×™×§×™× ×’), ×‘×©× ×ª 2001 × ×—×ª×” גשושית על ×¤× ×™ ×”×סטרו×יד ×רוס (NEAR Shoemaker), ×•×‘×©× ×ª 2005 × ×—×ª×” גשושית (×”×•×™×’× ×¡) על ×¤× ×™ טיט×ן, ירחו של שבת××™.
חלליות מחקר ×œ× ×ž×וישות הגיעו כבר לכל כוכבי הלכת במערכת השמש, והחלק היחיד שלה ×©×˜×¨× × ×—×§×¨ ×”×•× ×”×זור ×”×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™. החללית × ×™×• ×”×•×¨×™×–×•× ×¡ ×שר שוגרה ×‘×©× ×ª 2006 צפויה להיות החללית הר××©×•× ×” שתחקור ×’×•×¤×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª השמש ×”×—×™×¦×•× ×™×ª. ×”×™× ×מורה לחלוף על ×¤× ×™ פלוטו ×‘×©× ×ª 2015, ×חר כך להמשיך ולחקור ×’×•×¤×™× × ×•×¡×¤×™× ×‘×—×’×•×¨×ª קויפר, ובסופו של דבר לעזוב ×ת מערכת השמש
[עריכה] ר×ו ×’×
- חוק טיטיוס-בודה - חוק המ×פשר הערכה של מרחק כוכבי הלכת מהשמש.
- חוקי קפלר - חוק המגדיר ×ת ×ª× ×•×¢×ª×• של לווין סביב כוכב ×ו כוכב לכת.
[עריכה] מקור
- ^ ×”×ספה הכללית של ×”×יגוד ×”××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™ ×”×‘×™× ×œ×ומי ב×וגוסט 2006: תוצ×ות ההצבעה על ×©×™× ×•×™ ההגדרה - IAU ×וגוסט 2006. (ב×× ×’×œ×™×ª)
[עריכה] ×§×™×©×•×¨×™× ×—×™×¦×•× ×™×™×
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
×ª×ž×•× ×•×ª ומדיה בוויקישיתוף: מערכת השמש |
- מסע במערכת השמש - ב×תר פרחי מדע (בעברית)
- ×ž×‘×•× ××™× ×˜×¨×קטיבי למערכת השמש - ב×תר מצפה ×”×›×•×›×‘×™× ×‘×¨×§×ª ×‘×ž×›×‘×™× (בעברית)
- חדשות הקשורות לחקר מערכת השמש - ב×תר הידען (בעברית)
- מערכת השמש ב×תר ×סטרופדיה (בעברית)
- מערכת השמש - ב×תר × ×ס"× (ב×× ×’×œ×™×ª)
- חקר מערכת השמש - ב×תר × ×ס"× (ב×× ×’×œ×™×ª)
- סימולציה של מערכת השמש - ב×תר × ×ס"× (ב×× ×’×œ×™×ª)
- היווצרות מערכת השמש - ב×תר Novan (ב×× ×’×œ×™×ª)
- הדגמה ב×× ×™×ž×¦×™×” של ×ª× ×•×¢×ª מערכת השמש
גופי×: השמש - כוכב חמה - × ×•×’×” - כדור ×”×רץ - מ××“×™× - (קרס) - צדק - שבת××™ - ××•×¨× ×•×¡ - × ×¤×˜×•×Ÿ - (פלוטו) - (×ריס) סוגי גופי×: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת × × ×¡×™ - ×’×•×¤×™× ×§×˜× ×™× (מט×ורו×יד, ×סטרו×יד, ירח, ×§× ×˜×ור, גוף ×˜×¨× ×¡-× ×¤×˜×•× ×™, שביט) ×ž×‘× ×”: כוכבי לכת ××¨×¦×™×™× - חגורת ×”×סטרו××™×“×™× - ×¢× ×§×™ ×”×’×– - ×’×•×¤×™× ×˜×¨× ×¡ × ×¤×˜×•× ×™×™× (חגורת קויפר - הדיסק המפוזר - ×¢× × ×ª ×ורט) |