Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions מערכת השמש - ויקיפדיה

מערכת השמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערכת השמש מורכבת מהשמש וממערכת כוכבי הלכת שקשורה לה כבידתית. הגופים הגדולים שסובבים את השמש הם שמונת כוכבי הלכת, ואליהם מצטרפים כוכבי לכת ננסיים ומספר גדול של גופים קטנים כמו אסטרואידים, שביטים ומטאורואידים. לחלק מהגופים שסובבים את השמש, ובמיוחד לגדולים שבהם, יש ירחים משל עצמם, אשר מתלווים אליהם לאורך ההקפה.

מערכת השמש נוצרה לפני כ-4.5 מיליארד שנה, והיא נמצאת על זרוע אוריון, אחת משש הזרועות של גלקסיית שביל החלב. גלקסיית שביל החלב מכילה כ-200 מיליארד כוכבים, והיא ממוקמת בתוך צביר הגלקסיות הידוע בשם הקבוצה המקומית. צביר זה מכיל כ-30 גלקסיות - מספר זעום יחסית למספר הגלקסיות הקיימות ביקום.

המרכיב הדומיננטי של מערכת השמש היא השמש עצמה שתופסת 99.86% מהמסה הידועה של המערכת כולה. במרחק הקצר ביותר לשמש נמצאים ארבעת "כוכבי הלכת הפנימיים", הקרויים גם כוכבי הלכת הארציים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים), אחריהם נמצאת חגורת האסטרואידים המורכבת ממאות אלפי אסטרואידים (ביניהם כוכב לכת ננסי אחד - קרס). אחריהם ממוקמים ארבעת "כוכבי הלכת החיצוניים", הקרויים גם ענקי הגז (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון). ב"מערכת השמש החיצונית", מעבר לנפטון, נמצאים גופים המכונים גופים טרנס-נפטוניים אשר בנויים מסלעים וקרח. ניתן לחלק אזור זה לשלושה חלקים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר ועננת אורט, ונמצאים שם שני כוכבי לכת ננסיים (פלוטו ואריס) ועוד אלפי עצמים לא ידועים נוספים.

יחס גדלים של שמונת כוכבי הלכת בהתאם למספור: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
יחס גדלים של שמונת כוכבי הלכת בהתאם למספור: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

תוכן עניינים

[הסתר]

[עריכה] מערך

מישור המילקה בתמונה שצולמה בשנת 1994 על ידי החללית לחקר הירח קלמנטיין. מימין לשמאל: פני הירח, הילת השמש ושלושת כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה.
מישור המילקה בתמונה שצולמה בשנת 1994 על ידי החללית לחקר הירח קלמנטיין. מימין לשמאל: פני הירח, הילת השמש ושלושת כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה.

מסלולם של כוכבי הלכת במערכת השמש נמצא בקירוב על מישור אחד, המכונה מישור המילקה, ומוגדר בתור המישור שעליו נמצא מסלול כדור הארץ סביב השמש. לעומת זאת, מסלולם של שביטים וגופים בחגורת קויפר נמצא לעתים בזווית משמעותית יחסית למישור זה. כל כוכבי הלכת, כוכבי הלכת הננסיים ומרבית הגופים הקטנים במערכת השמש סובבים את השמש באותו כיוון (נגד כיוון השעון אם מתבוננים מנקודה מעל הקוטב הצפוני של השמש).

בהתאם לחוק הראשון של קפלר מסלולם של הגופים סביב השמש הוא אליפטי, כאשר השמש נמצאת באחד המוקדים של האליפסה, ולכן המרחק מהשמש משתנה במהלך ההקפה. המרחק הקטן ביותר בין כוכב לכת לשמש קרוי פריהליון, והמרחק הגדול ביותר קרוי אפהליון. לכוכבי הלכת מסלולים בעלי אקסצנטריות נמוכה, כלומר הם כמעט מעגליים. לעומת זאת, שביטים וגופים טרנס-נפטוניים נמצאים בדרך כלל במסלולים אליפטיים בעלי אקסצנטריות גבוהה.

חוק קפלר השלישי קובע את הקשר בין המרחק מהשמש ומהירות התנועה של העצם סביבה. לדוגמה, כוכב חמה הקרוב ביותר לשמש נע במהירות הגבוהה ביותר מבין כוכבי הלכת (47.4 ק"מ לשנייה בממוצע) בעוד שנפטון, כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש, נע לאט מכל יתר כוכבי הלכת (5.4 ק"מ לשנייה בממוצע).

אסטרונומים מודדים מרחקים במערכת השמש ביחידות אסטרונומיות (AU). יחידה אסטרונומית אחת שווה למרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש, וגודלה 149,597,870 ק"מ. כך למשל, פלוטו נמצא במרחק של 49.3 יחידות אסטרונומיות מהשמש באפהליון ו-29.7 יחידות אסטרונומיות בפריהליון, ואילו צדק נמצא במרחק של 4.95 עד 5.46 יחידות אסטרונומיות במהלך ההקפה.

[עריכה] סיווג הגופים במערכת השמש

מערכת השמש מורכבת מגופים רבים, ומדי שנה מתגלים בה גופים חדשים. עד שנת 2006 היה מקובל לסווג את תשעת הגופים הגדולים שסובבים את השמש בתור כוכבי לכת. באוגוסט של אותה שנה החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת ולהוסיף סוג נפרד של גופים הקרוי כוכבי לכת ננסיים. שאר הגופים במערכת השמש קרויים גופים קטנים במערכת השמש.

[עריכה] כוכבי לכת

גוף מוגדר ככוכב לכת אם הוא עומד בשלושה תנאים [1]: (א) נמצא במסלול סביב השמש (והוא עצמו לא מוגדר כשמש); (ב) בעל מסה גדולה דיה על מנת שכוח הכבידה שלו ייצור צורה הקרובה לצורה כדורית; (ג) הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים, כלומר דומיננטי במסלולו;

במערכת השמש שמונה כוכבי לכת; הראשונים הם ארבעת כוכבי הלכת הארציים: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים, ואחריהם נמצאים ארבעת ענקי הגז: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. לכל כוכבי הלכת במערכת השמש, מלבד כוכב חמה ונוגה, יש ירחים משלהם אשר סובבים סביבם. לדוגמה, טיטאן ירחו של שבתאי, ואירופה ירחו של צדק. כיום (2007) מוכרים 162 ירחים שסובבים את כוכבי הלכת מתוך כ-240 ירחים במערכת השמש כולה.

[עריכה] כוכבי לכת ננסיים

השמש, כוכבי הלכת וכוכבי הלכת הננסיים.
אסטרואיד - מוגדר כגוף קטן במערכת השמש.
אסטרואיד - מוגדר כגוף קטן במערכת השמש.

קטגוריית כוכבי הלכת הננסיים הוגדרה בשנת 2006. כוכב לכת ננסי צריך לעמוד בשני הקריטריונים הראשונים של כוכב לכת, אבל אינו צריך לעמוד בקריטריון השלישי. בנוסף, אסור לכוכב לכת ננסי להיות ירח של עצם אחר. המניע הבלתי רשמי להוצאת פלוטו מרשימת כוכבי הלכת ופתיחת הקטגוריה החדשה היה גילויים של גופים במערכת השמש בעלי גודל דומה ואפילו גדול משל פלוטו. כך למשל, בשנת 2003 התגלה העצם אריס, שהיה גדול מפלוטו.

אסטרונומים רבים טענו כי יש להגדיל את מספר כוכבי הלכת, ואחרים טענו שיש לשלול מפלוטו את מעמדו ולהותיר את מערכת השמש עם שמונה כוכבי לכת בלבד. הדבר עורר ויכוח על הגדרתו המדויקת של כוכב לכת, שתוצאתו הייתה שלילת הסטטוס מפלוטו ופתיחת הקטגוריה החדשה של כוכבי לכת ננסיים.

שני הגופים הטרנס-נפטוניים פלוטו ואריס יחד עם האסטרואיד קרס הם הגופים הראשונים שהוגדרו ככוכבי לכת ננסיים, אולם גופים נוספים עתידים להתווסף לרשימה.

[עריכה] גופים קטנים במערכת השמש

גופים קטנים במערכת השמש, לפי החלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי, הם אותם גופים אשר אינם מתאימים להגדרת כוכב לכת ולא להגדרת כוכב לכת ננסי. כל אותם הגופים הקטנים הנותרים במערכת השמש מסווגים על פי מיקומם במערכת השמש, ובחלוקה גסה ניתן לחלק אותם לארבע קבוצות עיקריות:

הגופים הקטנים המוכרים ביותר הם שלושה אסטרואידים בחגורת האסטרואידים: פאלאס, יונו ווסטה, והגופים הטרנס-נפטוניים: סדנה, אורקוס, קווה-וואר וורונה.

כמו כן, קיים במערכת השמש אוסף גדול של גופים זעירים שאותם ניתן לסווג בתור מטאורואידים, אולם לא ברור אם אלו נכנסים להגדרה הרשמית של גופים קטנים במערכת השמש.

[עריכה] היווצרות

מערכת השמש בעת היווצרותה.
מערכת השמש בעת היווצרותה.
כוכבי הלכת החיצוניים - ארבעת ענקי הגז בהשוואה לשמש, שעל פניה ניתן להבחין בכתמי שמש.
כוכבי הלכת החיצוניים - ארבעת ענקי הגז בהשוואה לשמש, שעל פניה ניתן להבחין בכתמי שמש.

ההיפותזה הנוכחית של היווצרות מערכת השמש היא היפותזת הערפילית שהוצעה בשנת 1755 על ידי עמנואל קאנט ונוסחה בנפרד על ידי פייר סימון לפלס. משערים שההצעה מבוססת על רעיון ראשוני של עמנואל סוודנבורג משנת 1734. השערת הערפילית גורסת כי מערכת השמש נוצרה כתוצאה מקריסה כבידתית של ענן גזים המכונה ערפילית סולארית. קוטרה של ערפילית זו היה אלפי יחידות אסטרונומיות ואילו מסתה הייתה גדולה אך במעט ממסת השמש כיום. הערפילית הייתה מורכבת בעיקר ממימן ומהליום שמקורם במפץ הגדול, ומעט יסודות כבדים יותר (כ-2%) שמקורם בתהליכי נוקליאוסינתזה בכוכב סמוך אשר סיים את חייו.

עם הזמן הפרעה כלשהי, כנראה גל הלם מסופרנובה קרובה, גרמה ללחץ כבד על הערפילית הסולארית, ודחפה את החומר כלפי פנים עד שהחומר הגיע למצב בו הכבידה שפעלה כלפי המרכז התגברה על לחץ הגזים שפעל כלפי חוץ, והערפילית החלה לקרוס. הערפילית התחממה בתהליך הקריסה כתוצאה מהגידול בצפיפות, ובעקבות שימור התנע הזוויתי היא הסתחררה (בדומה למחליקה על הקרח שמצמידה את ידיה לגופה). הקריסה הכבידתית יעילה יותר בכיוון ציר הסיבוב, ולכן הערפילית הפכה ליותר ויותר שטוחה, ובמקביל רוב החומר החל להתרכז במרכז הדסקה והשמש החלה להיווצר.

מענן זה של אבק וגזים נוצרו גם כוכבי הלכת. מקורם של כוכבי הלכת בגופים קטנים יותר, הקרויים פלנטסימלים שגודלם מספר קילומטר. גופים אלו תפחו כתוצאה מהתאחדות וספיחת אבק במשך מיליוני שנה. מערכת השמש הפנימית הייתה חמה, ולכן תרכובות מימן (כמו מתאן) לא יכלו להתעבות בה. כוכבי הלכת שנוצרו שם היו קטנים יחסית (מכילים כ-0.6% מהחומר של הדסקה הפלנטרית), והם מורכבים בעיקר מחומרים בעלי נקודת התכה גבוהה כמו סיליקטים ומתכות. גופים סלעיים אלה הפכו בסופו של דבר לכוכבי הלכת הארציים.

רחוק יותר מהשמש, נוצרה חגורת האסטרואידים שנמצאת על הגבול הכבידתי בין השמש לכוכב הלכת הענק צדק. החומר בחגורה זו לא הצליח להתמזג לכדי כוכב לכת בגלל ההשפעה הכבידתית החזקה של צדק. עוד יותר רחוק מהשמש, מעבר לקו הכפור, התפתחו ענקי הגז, אשר היו מסיביים מספיק בכדי לשמור על "האטמוספירה הראשונית" של מימן והליום. מנגד, כוכבי הלכת הארציים שהיו קרובים יותר לשמש איבדו עם הזמן את המימן וההליום שלהם, ויצרו "אטמוספירות משניות", כתוצאה מתהליכים וולקניים, פגיעת אסטרואידים, או במקרה של כדור הארץ גם בעקבות הופעת בעלי חיים וצמחים.

לאחר כ-100 מיליון שנה, הלחץ והצפיפות של המימן במרכז הערפילית שקרסה הפכו לחזקים מספיק כך שטמפרטורת הליבה עלתה והכוכב החל לבצע היתוך גרעיני. מאז, ההיתוך הגרעיני בשמש הוא מקור האנרגיה הראשי של מערכת השמש.

[עריכה] מרכיבים עיקריים במערכת השמש

[עריכה] השמש

ערך מורחב – השמש
השוואה בין גודלו של כדור הארץ (הנקודה למעלה מימין) וגודלה של השמש.
השוואה בין גודלו של כדור הארץ (הנקודה למעלה מימין) וגודלה של השמש.
השדה המגנטי של השמש.
השדה המגנטי של השמש.

השמש (סמל השמש) היא כוכב האם של מערכת השמש. רוב רובה של המסה במערכת השמש מרוכזת בשמש עצמה. השמש מסווגת בתור כוכב סדרה ראשית (ראו דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל) בעלת סיווג ספקטרלי G2, והיא מהווה ננס צהוב. השמש נמצאת בערך במחצית חייה והיא מייצרת אנרגיה על ידי היתוך גרעיני של מימן. בעוד כ-5 מיליארד שנה השמש צפויה לתפוח ולהפוך לענק אדום. גודלה יהיה כה גדול עד שהיא תבלע את כדור הארץ. לאחר שהיא תכלה את מקורות האנרגיה שלה היא תפלוט את השכבות החיצוניות שיהפכו לערפילית פלנטרית והיא עצמה תהפוך לננס לבן, מבלי לעבור פיצוץ סופרנובה. כעבור עשרות מיליארדי שנה נוספים הננס הלבן צפוי להתקרר ולהפוך לננס שחור - כוכב קטן ואפל.

כתוצאה מפעילות היתוך גרעיני פולטת השמש באופן קבוע זרם של חלקיקים טעונים (פלזמה) הידועה כרוח השמש במהירויות של בין 300 ל-600 קילומטרים בשנייה. הדבר יוצר מעין אטמוספירה הנקראת הליוספירה אשר מגיעה למרחק של עד 100 יחידות אסטרונומיות מהשמש. סביבה זו נקראת בשם התווך הבין כוכבי. הסיבוביות של השמש משפיעה במקביל עם השדה המגנטי שלה על התווך הבין כוכבי ויוצרת את השדה המגנטי הבין כוכבי. שני הכוחות המנוגדים של הרוח הסולרית שדוחפת חומר החוצה וכוחות הכבידה המגנטיים של השמש שמושכים את החומר פנימה יוצרים מערכת כוכבי לכת יציבה.

השמש עשירה בחומר, הדבר המרמז על כך שהיא עצם גלקטי יחסית חדש שנולד בשלבים המאוחרים של אבולוציית היקום. הואיל וכך, היא מכילה הרבה יותר חומרים כבדים מהליום ומימן (משמע "מתכות" בניב האסטרונומי) ביחס לכוכבים ותיקים יותר הנמצאים למשל בצבירים כדוריים. מאחר וההליום והמימן נוצרו בתהליך פיצוצם של הכוכבים העתיקים, הדור ההוא של הכוכבים היה צריך למות כדי שהיקום יעשיר את עצמו בחומרים כבדים. זו הסיבה מדוע כוכבים עתיקים מכילים מעט מתכות בעוד הכוכבים החדשים יותר מכילים הרבה יותר חומרים כבדים. בזמן היווצרות מערכת השמש, קיומם של החומרים הכבדים היה מרכיב מפתח בהתפתחות מערכת כוכבי הלכת מאחר והכוכבים צמחו בעזרת החומרים האלה.

[עריכה] מערכת השמש הפנימית

ערך מורחב – כוכב לכת ארצי
כוכבי הלכת הארציים במערכת הפנימית משמאל לימין: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים ביחס גדלים אמיתי.
כוכבי הלכת הארציים במערכת הפנימית משמאל לימין: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים ביחס גדלים אמיתי.

מערכת השמש הפנימית מכילה ארבע כוכבי לכת המסווגים בקבוצת כוכבי הלכת הארציים והם ארבעת כוכבי הלכת הראשונים במערכת השמש שנמצאים קרוב לשמש - כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. הם מאופיינים בדחיסותם, הרכבם הסלעי, ובניגוד לענקי הגז יש להם בוודאות קרקע מוצקה. כוכבי הלכת הארציים מתאפיינים בהעדר מערכת טבעות פלנטריות ומספר מועט של ירחים (או ללא ירחים כלל).

כוכבי הלכת הארציים מורכבים בעיקר ממינרלים בעלי נקודת רתיחה גבוהה אשר יוצרים את קרום כוכבי הלכת, חומרים חצי-נוזליים אשר יוצרים את מעטפת כוכבי הלכת, ומתכת כמו ברזל אשר יוצרים את ליבת כוכבי הלכת.

ארבעת כוכבי הלכת בעלי מכתשים שנוצרו מפגיעת מטאורים, ולכולם פרט לאחד יש מאפיינים של תנועת לוחות טקטוניים ופעילות הרי געש. מכנה משותף נוסף הוא האטמוספירה שלהם - לכולם יש "אטמוספירה משנית" שנוצרה לאחר שהשמש הוצתה ושרפה את "האטמוספירה הראשונית".

[עריכה] כוכב חמה

צילום כוכב חמה על ידי מרינר 10.
צילום כוכב חמה על ידי מרינר 10.

כוכב חמה (סמל כוכב חמה) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש - הוא נמצא במרחק ממוצע של 0.4 יחידות אסטרונומיות ממנה, והוא הכוכב הכי פחות מאסיבי במערכת השמש - מסתו היא רק 5.5% מהמסה של כדור הארץ וקוטרו 5,140 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ של כדור-הארץ. לכוכב חמה אין ירחים. שמו בלועזית הוא מרקורי, על שמו של האל הרומי מרקורי שהיה אל המסחר והרווח ופטרונם של הסוחרים והמטיילים.

לכוכב חמה יש ליבת ברזל והוא מורכב מכ-30% סיליקט וכ-70% ברזל. ליבת המתכת תופסת 42% מנפחו של כוכב הלכת (בהשוואה לליבת כדה"א שתופסת רק 17%). את הליבה מקיפה מעטפת של 600 ק"מ. כוח המשיכה על פניו קטן פי 2.5 מאשר על פני כדור הארץ. לכוכב חמה יש אטמוספירה דקה מאוד ובין שני צדדיו יש הבדלי טמפרטורה גבוהים, זאת כי הוא פונה כל הזמן עם צד אחד לשמש. היממה השמשית בו היא 176 יממות שלנו, וסיבוב סביב השמש אורך 87.97 ימים שלנו על הפלנטה.

[עריכה] נוגה

תמונת ראדאר של נוגה.
תמונת ראדאר של נוגה.

נוגה (סמל נוגה) הוא כוכב הלכת השני מהשמש ונמצא במרחק ממוצע של 0.7 יחידות אסטרונומיות ממנה. נוגה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ ולשניהם דימיון בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור-הארץ שהוא 12,800 ק"מ, ומסתו כ-81.5% ממסת כדור הארץ. בדומה לכוכב חמה, גם לנוגה אין ירחים. שמו בלועזית הוא ונוס, על שמה של האלה הרומית ונוס שהייתה אלת היופי והאהבה, שם המרמז על יופיו וזוהרו של כוכב הלכת.

לנוגה ליבה של מתכת המכילה ניקל וברזל. הרדיוס של ליבה זו הוא כ-3,000 ק"מ. ליבה זו מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי. קרוב ל-90% מפני השטח של נוגה נראים כמכילים לבה בזלתית ממוצקת חדשה יחסית ומעט מאוד מכתשים שנוצרו על ידי מטאורים. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות געשיות וזרימה של לבה. פני השטח בנוגה מלאים במכתשים, בקעות, מישורים קטנים והרי געש נישאים.

האטמוספירה של נוגה צפופה מאוד, היא למעשה מסך כבד של עננים העוטף את פני השטח ויוצר אטמוספירה של כבשן לוהט שמורכב בעיקר מפחמן דו חמצני וכמויות קטנות של חנקן. הלחץ בפני השטח הוא פי 90 מבכדור הארץ. הכמות העצומה של CO2 באטמוספירה גורמת לאפקט חממה חזק שמעלה את טמפרטורת פני השטח בלמעלה מ־400°C וגורם לטמפרטורת פני השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של 500°C במקומות נמוכים סמוך לקו המשווה. כך פני השטח של נוגה לוהטים אף יותר משל כוכב חמה, אף שנוגה רחוק כמעט פי שניים מהשמש ומקבל רק 25% מהקרינה הסולרית.

[עריכה] כדור הארץ

צילום כדור הארץ על ידי אפולו 17.
צילום כדור הארץ על ידי אפולו 17.

כדור הארץ (סמל כדור הארץ) הוא כוכב הלכת השלישי מהשמש ונמצא במרחק של יחידה אסטרונומית אחת ממנה. כדור הארץ הוא הכוכב הגדול ביותר מבין ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים (קוטר של 12,800 ק"מ), הוא היחיד שמראה פעילות געשית ודאית, היחיד שעדיין מקיים מערכת פועלת של לוחות טקטוניים, וחשוב מכל - הוא כוכב הלכת הוודאי היחיד בכל מערכת השמש שמקיים חיים.

אטמוספירת כדור הארץ צפופה באופן יחסי ומורכבת מכ-78% חנקן, 21% חמצן, 1% ארגון וכמויות קטנות של גזים אחרים ובראשם פחמן דו חמצני. ההידרוספירה הנוזלית שלו יחודית מבין כוכבי הלכת הארציים והיא מאפשרת תהליך של מחזור המים בתהליך מחזור הידרולוגי. האטמוספירה של כוכב הלכת גם כן שונה משאר כוכבי הלכת הארציים היות והיא היחידה ששונתה על ידי החיים בו. בגובה של כ-20 קילומטרים שוכנת לה שכבת האוזון של כדור הארץ המגנה עליו מפני הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש.

לכדור הארץ אין מערכת של טבעות פלנטריות אך יש לו לווין טבעי גדול - הירח הנמצא במרחק ממוצע של 380,000 ק"מ ממנו. לעתים מקטלגים את הירח ככוכב לכת ארצי הנמצא במסלול משותף עם הארץ סביב השמש אבל בניגוד לכוכבי הלכת הארציים האחרים חסרה לו ליבה מברזל ואטמוספירה בסיסית שתגן עליו.

[עריכה] מאדים

צילום מאדים על ידי ויקינג 1.
צילום מאדים על ידי ויקינג 1.

מאדים (סמל מאדים) הוא כוכב הלכת הרביעי מהשמש ונמצא במרחק ממוצע של 1.5 יחידות אסטרונומיות ממנה. מבין ארבעת הכוכבים הארציים מאדים הוא השלישי בגודלו, מסתו מסתכמת לעשירית (10.7%) ממסת כדור הארץ וקוטרו 6,721 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ של כדור הארץ.

האטמוספירה של מאדים דקה מאוד ומורכבת מ-95% פחמן דו חמצני, 3% חנקן, 1.6% ארגון ומעט חמצן ומים. פני השטח שלו מורכבים בעיקר מבזלת, הנוצרת מהתקררות מהירה של לבה, ולכן חוקרים משארים כי בעבר הלא רחוק כוכב הלכת היה פעיל מבחינה גאולוגית.

שמו של הכוכב בלועזית הוא מרס, על שמו של האל הרומי מרס שהיה אל המלחמה, שם הניתן בשל מראהו האדום בשמי הלילה, היות והצבע האדום מתקשר לדם ולמלחמה. צבעו הקנה לו גם את הכינוי "כוכב הלכת האדום".

למאדים שני ירחים קטנים, פובוס ודימוס, בגלל צורתם המשונה משערים שהם אסטרואידים שמקורם בחגורת האסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של כוכב הלכת.

[עריכה] חגורת האסטרואידים

ערך מורחב – חגורת האסטרואידים
מיקום חגורת האסטרואידים.
מיקום חגורת האסטרואידים.

אסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש אשר מורכבים ברובם מסלעים וחומרים לא נדיפים אחרים. אסטרואידים בעלי קוטר הקטן מ-50 מטר מכונים מטאורואידים.

חגורת האסטרואידים נמצאת במסלול בין מאדים לבין צדק במרחק של 2.3 עד 3.3 יחידות אסטרונומיות מהשמש, והיא מפרידה בין כוכבי הלכת הפנימיים לבין כוכבי הלכת החיצוניים. האמונה הרווחת היא כי החגורה מורכבת משאריות של כוכב ארצי אשר קרס בגלל ההשפעות הכבידתיות המנוגדות של השמש ושל צדק. מנגד, יש תאוריה נוספת שאומרת כי האסטרואידים הם שאריות של הענן ההתחלתי של מערכת השמש אשר לא התמזגו לכדי גוף אחד בגלל השפעת כוח הכבידה של צדק.

גודלן של שאריות אלו משתנה ונע בין גודל של אבק כוכבי ואבנים קטנות ומגיע עד למאות קילומטרים. מספרם המדויק של האסטוראידים בחגורה אינו ידוע אך משערים שהוא עומד על כ־50,000. בגלל הגודל העצום של החגורה המרחק בין האסטרואידים השונים גדול מאוד וחגורת האסטראודים מדוללת מאוד. יתרה מזאת, מספרם הרב לא מעיד על מסה גבוהה - מסת כדור הארץ גדולה פי אלף מהמסה של כל האסטרואידים יחדיו.

למרות שהאסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש, הגדולים שבהם כמו וסטה והיגאה עשויים לעלות בדרגה לכוכב לכת ננסי במידה ויוכח כי הם כדוריים. כיום קרס הוא כוכב הלכת הננסי היחיד בחגורת האסטרואידים. יש לציין כי בניגוד לגופים קרובי ארץ, הגופים בחגורת האסטרואידים אינם מסכנים את כדור הארץ.

[עריכה] קרס

צילום קרס על ידי האבל.
צילום קרס על ידי האבל.

קרס ( סמל קרס ) הוא האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואדים הנמצא במרחק ממוצע של 2.77 יחידות אסטרונומיות מהשמש וקרוי על שמה של האלה הרומית קרס. הגודל העצום של האסטרואיד מהווה 40% מהמסה הכוללת של כל האסטרואידים באזור זה של מערכת השמש. קוטרו עומד על 975 ק"מ וזאת בהשוואה ל-12,800 ק"מ של כדור הארץ.

האסטרואיד התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי כאשר הלה חיפש כוכב לכת אחר אבל בגלל טעות בקואורדינטות הוא מצא גוף דמוי כוכב לכת אך הרבה יותר קטן. תחילה חשבו שהוא "כוכב הלכת החסר" שבין מאדים לצדק ובשנת 1807 הוא נרשם ככוכב לכת (יחד עם פאלאס, יונו ווסטה) והופיע בתואר זה בספרות המקצועית במשך חצי מאה עד שהחוקרים הבינו שהאזור כולו מכיל אלפי גופים קטנים ובשנת 1852 הם סווגו מחדש כ"אסטרואידים".

יחודו של קרס הוא שמאז שנת 2006 האסטרואיד הזה כבר אינו מסווג כגוף קטן במערכת השמש אלא בדרגה אחת מעל - כוכב לכת ננסי משום שהעצם בעל מסה מספקת כדי לקיים כוח משיכה משלו והכבידה העצמית שלו הפכה את צורתו לכדורית. בגלל יחודו של הגוף ומבנהו הכדורי שסיקרן מדענים במשך עשורים בשנת 2007 תשלח נאס"א את החללית הלא מאויישת משימת דאון (Dawn Mission) לחקר קרס וסביבתו.

[עריכה] מערכת השמש התיכונה

ערך מורחב – ענק גזים
ענקי הגז/הקרח במערכת  התיכונה משמאל לימין: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ביחס גדלים אמיתי.
ענקי הגז/הקרח במערכת התיכונה משמאל לימין: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ביחס גדלים אמיתי.

מערכת השמש התיכונה מכילה את ארבעת כוכבי הלכת הנותרים של מערכת השמש והם הנמצאים מעבר לחגורת האסטרואידים. אותם כוכבי הלכת מסווגים כענקי גז ותת-קבוצה של ענקי קרח. ענקי הגז כל כך גדולים עד שהם מרכיבים כ-99% מהמסה שנמצאת במסלול סביב השמש.

שני הענקים הראשיים צדק ושבתאי הם ענקים אמיתיים, המסה של צדק גדולה פי 318 מהמסה של כדור הארץ והמסה של שבתאי גדולה פי 95 מהמסה של כדור הארץ. הם מורכבים בעיקר ממימן ומהליום ולכן האסטרונומים הפרידו אותם לתת-קבוצה המכונה ענקי גז.

אורנוס ונפטון קטנים משמעותית כאשר המסה של אורנוס גדולה פי 14 ממסת כדור הארץ והמסה של נפטון גדולה פי 17 ממסת כדור הארץ. האטמוספירות שלהם מכילות כמות קטנה של מימן והליום ואחוז גבוה של "קרח" המורכב ממים, אמוניה ומתאן. מסיבה זו אסטרונומים הפרידו אותם לתת-קבוצה המכונה ענקי קרח.

סביב ארבעת כוכבי הלכת יש מערכות של טבעות פלנטריות המורכבות משברי סלעים וקרח, ואולם רק את בטבעות של שבתאי ניתן להבחין בקלות יחסית מכדור הארץ (עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 לא ידעו על קיומן של טבעות פלנטריות סביב כוכבי הלכת האחרים). כמו כן ארבעתם מאופיינים בכמות גדולה יחסית של לווינים טבעיים - לגדולים שבהם עשרות רבות של ירחים.

[עריכה] צדק

צילום צדק על ידי וויאג'ר 1.
צילום צדק על ידי וויאג'ר 1.

צדק (סמל צדק) הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והוא ענק הגזים הראשי. צדק נמצא במרחק ממוצע של 5.2 יחידות אסטרונומיות מהשמש, והוא כוכב הלכת הכי מאסיבי במערכת השמש כולה - מסתו גדולה פי 318 מהמסה של כדור הארץ ופי 2.5 מהמסה של כל כוכבי הלכת יחדיו. קוטרו של צדק עומד על 142,990 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ בלבד של כדור-הארץ. הגודל והמסה שלו זיכוי אותו בכינוי "שואב אבק קוסמי" בגלל כוח המשיכה הרב שלו. שמו בלועזית הוא יופיטר, על שמו של האל הרומי יופיטר שהיה ראש האלים והוא היה ממונה על החוק, הצדק, שמירת הסדר הציבורי וכן על השמים, האור והרעם. מקבילו במיתולוגיה היוונית הוא האל זאוס.

צדק מורכב מליבה סלעית קטנה יחסית, המוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן. החלק המעניין ביותר בכוכב הלכת הוא האטמוספירה שלו המורכבת מ-81% מימן ומ-14% הליום. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן תופעה נורמלית ורצועות עננים בקווי רוחב שונים נעות בכיוונים מנוגדים. על פני כוכב הלכת משתוללת סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, הידועה בשם הכתם האדום הגדול.

לצדק מספר טבעות פלנטריות המחוברות על ידי חלקיקי אבק כאשר הטבעת החיצונית רחוקה ודלילה מאוד ומקיפה את צדק במהופך. לצדק יש עשרות ירחים, מה שיוצר מעין מערכת שמש זעירה. כיום זוהו בוודאות 63 ירחים, חלקם אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה הרב שלו. ארבעת הירחים העיקריים והגדולים ביותר שלו - איו, אירופה, גאנימד וקליסטו - מכונים הירחים הגליליאניים. יש לציין כי קוטרו של הירח גאנימד גדול מקוטרו של כוכב הלכת הארצי הקרוב ביותר לשמש כוכב חמה, 5,262 ק"מ לעומת 5,140 ק"מ.

[עריכה] שבתאי

צילום שבתאי על ידי וויאג'ר 1.
צילום שבתאי על ידי וויאג'ר 1.

שבתאי (סמל שבתאי) הוא כוכב הלכת השישי מהשמש והוא ענק הגזים השני (אחרי צדק). שבתאי נמצא במרחק ממוצע של 9.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש, והוא כוכב הלכת השני הכי מאסיבי במערכת השמש כולה, אחרי צדק, ומסתו גדולה פי 95 מהמסה של כדור הארץ. קוטרו של שבתאי 120,500 ק"מ לעומת 142,990 ק"מ של צדק ו-12,800 ק"מ בלבד של כדור-הארץ. שמו בלועזית הוא סטורן, על שמו של האל הרומי סטורן שהיה אל הזמן, המקביל של כרונוס במיתולוגיה היוונית.

שבתאי בעל ליבה מברזל וסלע, מסביבה מצוי אזור של מימן מתכתי המשתרע עד למחצית הרדיוס של שבתאי, ומעבר לו מתחילה האטמוספירה שמורכבת מ-93% מימן ו-5% הליום. שבתאי מפורסם בזכות מערכת הטבעות הפלנטריות שמקיפה אותה. הטבעות, בעובי ק"מ, מורכבת מגושי קרח והן נטויות בזווית של 6.73 מעלות ביחסית למישור ההקפה סביב השמש.

גם לשבתאי כמה עשרות ירחים, מתוכם זוהו בוודאות 56. הירח הגדול ביותר טיטאן והירח השישי בגודלו אנסלדוס מראים סימנים של פעילות גאולוגית למרות שהם מורכבים בעיקר מקרח. כמו כן לטיטאן אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן והוא הירח היחיד במערכת השמש בעל אטמוספירה משמעותית משלו. ובדומה לגאנימד, הירח של צדק, גם קוטרו של טיטאן גדול מקוטרו של כוכב הלכת הארצי הקרוב ביותר לשמש כוכב חמה, 5150 ק"מ לעומת 5,140 ק"מ.

[עריכה] אורנוס

צילום אורנוס על ידי וויאג'ר 2.
צילום אורנוס על ידי וויאג'ר 2.

אורנוס (סמל אורנוס) הוא כוכב הלכת השביעי מהשמש והוא אחד משני ענקי הקרח (יחד עם נפטון). אורנוס נמצא במרחק ממוצע של 19.6 יחידות אסטרונומיות מהשמש. מסתו גדולה פי 14 מהמסה של כדור הארץ וקוטרו עומד על 51,118 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ בלבד של כדור-הארץ. שמו של כוכב הלכת קרוי על שמו של השליט הראשון של היקום על פי המיתולוגיה היוונית - אורנוס - שהיה סמל היצירה והבריאה.

אורנוס הוא ענק גזים המורכב גם מסוגים שונים של קרח ולכן הוא עולם קפוא עם טמפרטורה של 218°C-. יש לו ליבה מותכת של ברזל וסיליקטים המוקפת בשכבה עבה של "קרח" מתאן ואמוניה. מעבר לשכבות המוצקות משתרעת האטמוספירה העבה המורכבת מ-83% מימן, 15% הליום ו-2% מתאן. צבעו הכחלחל נובע מהספיגה של הצבע האדום על ידי המתאן באטמוספירה. בדומה לנוגה, הוא סובב סביב צירו בכיוון ההפוך לכיוון בו סובבים יתר כוכבי הלכת סביב צירם. והוא נטוי על צירו בזווית של 97.86 מעלות יחסית למישור הקפתו את השמש.

לאורנוס, כמו לשאר כוכבי הלכת במערכת השמש התיכונה, יש מערכת טבעות פלנטריות המורכבת מ-11 טבעות שונות ובגלל הנטייה המוזרה שלו הטבעות סובבות אותו מלמעלה למטה. את כוכב הלכת סובבים גם מספר ירחים ועד היום זוהו בוודאות 27 ירחים, הגדולים והמפורסמים שבהם הם טיטניה ואוברון.

[עריכה] נפטון

צילום נפטון על ידי וויאג'ר 2.
צילום נפטון על ידי וויאג'ר 2.

נפטון (סמל נפטון) הוא כוכב הלכת השמיני מהשמש והוא ענק הקרח השני (אחרי אורנוס). נפטון נמצא במרחק ממוצע של 30 יחידות אסטרונומיות מהשמש. מסתו גדולה פי 17 מהמסה של כדור הארץ, קוטרו עומד על 49,538 ק"מ לעומת 12,800 ק"מ בלבד של כדור-הארץ, והוא הקטן והמרוחק ביותר מבין ארבעת כוכבי הלכת החיצונים. נפטון קרוי על שמו של נפטון - אל הים במיתולוגיה הרומית ומקבילו של פוסידון במיתולוגיה היוונית.

במרכזו של נפטון ישנה ליבה של ברזל וסיליקטים ומסביבה שכבת קרח המכילה מים, מתאן ואמוניה וסביבה משתרעת האטמוספירה המכילה 80% מימן 19% הליום ו-1% מתאן. בדומה לאורנוס, גם נפטון מקבל גוון כחול בגלל הימצאות מתאן באטמוספירה אשר בולעת את הצבע האדום. וגם בעולם הקפוא הזה הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 218°C- בגלל המרחק הרב מהשמש.

לטבעות הפלנטריות של נפטון מבנה מיוחד, הסיבה לכך עדיין אינה מובנת לאשורה אך ייתכן שהן מושפעות מכוח המשיכה של הירחים שנמצאים במסלול קרוב אליהם. לנפטון יש 13 ירחים ידועים, הגדול ביניהם הוא - טריטון - אשר מקיים פעילות גאולוגית והוא ניצפה על ידי החללית וויאג'ר 2 מעיף גייזרים של חנקן נוזלי לגובהה של 8 ק"מ. למרות שישנם מספר ירחים קפואים במערכת השמש, טריטון דומה בגודלו, צפיפותו, הרכבו לפלוטו והערכה היא שטריטון היה גוף עצמאי עד שנלכד בכבידתו של נפטון ובעוד 1.4 עד 3.6 מיליארד שנה הוא יתפורר בשל כבידה זו.

[עריכה] מערכת השמש החיצונית

[עריכה] חגורת קויפר

ערך מורחב – חגורת קויפר

האזור מעבר לנפטון מכונה "האזור הטרנס-נפטוני" והוא מחולק למספר אזורי משנה כאשר הקטע הראשון אשר נמצא במרחק 30 עד 50 יחידות אסטרונומיות מכונה "חגורת קויפר". הגופים המאכלסים חגורה זו עשויים מסלעים ומקרח. רובם מסווג כגופים קטנים במערכת השמש, ואילו הגדול שבהם, פלוטו, מסווג ככוכב לכת ננסי. שביטים בעלי זמן מחזור קצר, קטן מ-200 שנה, נמצאים בחגורת קויפר בחלק ממסלולם.

עד כה (2006) התגלו בחגורת קויפר קרוב ל-1000 גופים בעלי קוטר גדול מ-50 קילומטר, אולם קרוב לוודאי שמספרם בפועל גדול הרבה יותר. ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות בהתאם לאופי מסלולם: גופים שנמצאים בתהודה מחזורית עם נפטון וכאלו שמסלולם עם כוכב הלכת לא מסונכרן. פלוטו ושאר העצמים הקרויים פלוטינו הם דוגמה לעצמים בתהודה מחזורית עם נפטון; הם מבצעים 3 הקפות של השמש על כל 2 הקפות של נפטון (יחס 2:3). רוב העצמים שהתגלו בחגורת קויפר אינם נמצאים בתהודה עם נפטון, והם קרויים קובווינו. מסלולם נמצא בין המסלול של גופי הפלוטינו ובין המסלול של גופי הטווטינו, אשר נמצאים בתהודה של 1:2 עם נפטון.

[עריכה] פלוטו
יחס גדלים של פלוטו וירחו כארון.
יחס גדלים של פלוטו וירחו כארון.

פלוטו (סמל פלוטו) אשר נמצא במרחק ממוצע של 39.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש הוא הגוף הגדול ביותר מבין כל הגופים המוכרים בחגורת קויפר. יחד עם הירח הגדול שלו כארון הם מרכיבים מערכת כפולה שבה שני הגופים "נעולים" כבידתית ומפנים באופן קבוע אותו צד זה כלפי זה. בנוסף לפלוטו ולכארון, התגלו שני ירחים זעירים שסובבים את מרכז המסה של המערכת, שנמצא מחוץ לפלוטו. מקור שמם של פלוטו וכארון בדמויות מיתולוגיות הקשורות לשאול - פלוטו הוא אל השאול במיתולוגיה הרומית ואילו כארון הוא משיט המעבורת אל השאול במיתולוגיה היוונית.

משערים שפלוטו מורכב מסלעים, קרח, מתאן מוצק, חנקן מוצק ופחמן חד-חמצני מוצק. טמפרטורת פני השטח נעה בין 40 ל-60 מעלות קלווין, וסביבו נמצאת אטמוספירה דלילה, שהטמפרטורה בחלקה העליון מגיע עד 106 מעלות קלווין.

[עריכה] הדיסק המפוזר

ערך מורחב – הדיסק המפוזר
איור של אריס. הכוכב בצד השמאלי עליון הוא השמש
איור של אריס. הכוכב בצד השמאלי עליון הוא השמש

"הדיסק המפוזר" הוא שם כולל לאזור רחב במערכת השמש החיצונית, שכולל את חגורת קויפר ומסתיים במרחק של מאות יחידות אסטרונומיות מהשמש. מסלולי הגופים בדיסק לא בהכרח יציבים, וייתכן שחלק מהגופים המרוחקים יותר נסחפו לשם מחגורת קויפר. בניגוד לעצמים בחגורת קויפר או עצמים קרובים יותר לשמש, זווית הנטייה של העצמים בדיסק המפוזר יחסית למישור המילקה יכולה להיות גבוהה מאוד.

[עריכה] אריס

אריס הוא כוכב לכת ננסי הנמצא במרחק ממוצע של 68 יחידת אסטרונומיות מהשמש וקוטרו מוערך ב-2,400 ק"מ, כלומר הוא מעט גדול יותר מפלוטו. הוא מורכב בעיקר מסלעים ומקרח, והוא הגוף הידוע הגדול ביותר מבין הגופים בדיסק המפוזר. סביב אריס סובב ירח בשם דיסנומיה.

הגילוי של אריס ומדידת קוטרו היו ה"זרז" להגדרת כוכבי לכת ננסיים כסוג חדש של גופים במערכת השמש, ולהוצאת פלוטו מרשימת כוכבי הלכת. מקור שמו של העצם בשמה של אלת חוסר ההרמוניה במיתולוגיה היוונית - אריס. השם משקף את המהומה בקהילה האסטרונומית שנוצרה בעקבות גילויו. ירחו של אריס מכונה דיסנומיה על שם בתה מפרת החוק של אריס.

[עריכה] עננת אורט

ערך מורחב – עננת אורט
עננת אורט ביחס למערכת השמש.
עננת אורט ביחס למערכת השמש.

הנקודה בה מסתיימת מערכת השמש ומתחיל החלל הבין כוכבי אינה מוגדרת במדויק מאחר והגבול מורכב משני כוחות מנוגדים: הרוח הסולרית שמרחיבה את את מערכת השמש ודוחפת את החומר החוצה וכוח המשיכה של השמש שמושך את החומר פנימה. יתרה מזאת, השפעות מחזוריות של זרוע אוריון של שביל החלב משפיעות על כל הכוכבים שלה (כולל השמש שלנו ומערכת השמש כולה) וההשפעה הכבידתית של של הגלקסיה כולה משפיעה יותר על עננת אורט מאחר ואין לה את הגנת השמש כמו שיש למרבית כוכבי הלכת הפנימיים שקרובים יותר לשמש.

בעוד הרוח הסולרית של השמש מגיעה עד 130 יחידות אסטרונומיות, מעריכים כי הרדיוס של עננת אורט מגיע לכ-30,000 עד 50,000 יחידות אסטרונומיות - מרחק השווה לרבע מהמרחק בין השמש לכוכב הקרוב ביותר אלינו פרוקסימה קנטאורי.

המסה הגדולה של עד טריליון גופי קרח, שכיום משוערת, היא המקור של שביטים ארוכי המחזור בעלי הזנב המוכר. קיומה של עננת אורט הוצע לראשונה בשנת 1950 על ידי האסטרונום ההולנדי יואן אורט, שחישב את מסלוליהם ההתחלתיים של כ-20 שביטים ארוכי-מחזור, לפני שמסלולם הופרע על ידי כוכבי הלכת. כיום גופים שמקורם באזור זה מסווגים כגופים בעננת אורט (OCO) והם נחשבים כגופים הטרנס-נפטוניים הרחוקים ביותר במערכת השמש.

[עריכה] סדנה
איור אמן של סדנה.
איור אמן של סדנה.

סדנה הוא העצם הרחוק ביותר שהתגלה אי פעם במערכת השמש. מסלולו של העצם סדנה בעל מסלול מאוד אליפטי, האפהליון שלו מוערך ב-942 יחידות אסטרונומיות והפריהליון שלו הוא בסביבות 76.1 יחידות אסטרונומיות, ולוקח לו 11,487 שנה להשלים את מסלולו סביב השמש.

מייקל בראון, החוקר אשר גילה את סדנה בשנת 2003, טוען כי סדנה לא בא מחגורת קויפר ולא מהדיסק המפוזר בגלל הפריהליון שלו. יתרה מזאת, האפהליון הגבוהה שלו מרמז בוודאות כי העצם חוצה את עננת אורט ולכן הוא מוגדרת כגוף טרנס-נפטוני בעננת אורט (OCO).

למרות שגודלו וצורתו לא ידועים בצורה מדויקת, קוטרו מוערך ב-1,180 עד 1,800 ק"מ בהשוואה ל-12,800 ק"מ של כדור הארץ, ומעריכים שבסופו של דבר העצם יוגדר ככוכב לכת ננסי היות והוא גדול יותר מכוכב הלכת הננסי קרס בעל קוטר של 975 ק"מ. סדנה כה רחוק מהשמש עד שהטמפרטורות בו לעולם אינן עוברות את 240°C-. ותצפיות מראות כי הוא אחד העצמים האדומים ביותר במערכת השמש, אדום כמעט כמו מאדים.

[עריכה] חקר מערכת השמש

השמש, הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, אשר נראים בעין בלתי מזוינת, מוכרים לאנושות כבר אלפי שנה. האסטרונומים של יוון העתיקה היו הראשונים שחקרו באופן שיטתי את הטבע הפיזיקלי של גרמי השמיים, והיו ביניהם כאלו שהגיעו להשגים יוצאי דופן, כמו אריסטרכוס מסמוס שהציע את המודל ההליוצנטרי ומדד את המרחק אל השמש. אולם, רוב המדענים בני אותה תקופה לא שיערו כי מערכת השמש קיימת.

האמונה הרווחת עד תחילתה של המהפכה המדעית הייתה כי כדור-הארץ נמצא במרכז היקום (המודל הגאוצנטרי) וכי הוא שונה משאר העצמים השמיימים. הקדמה המושגית שהחלה עם עבודתם של ניקולאוס קופרניקוס, גלילאו גליליי, טיכו ברהה, יוהנס קפלר ואייזק ניוטון הובילה בסופו של דבר לא רק לקבלת הרעיון שכדור-הארץ סובב את השמש אלא גם לדעה שכוכבי הלכת נשלטים על ידי אותם חוקים החלים על כדור הארץ ולכן הם יכולים להיות דומים לו במובנים שונים.

[עריכה] תצפיות טלסקופיות

גלילאו גליליי היה הראשון שהשתמש בטלסקופ לצורך תצפיות אסטרונומיות. הוא הבחין במכתשים על פני הירח, בכתמי שמש לא קבועים על פני השמש, בארבעת ירחיו של צדק, ובטבעות של שבתאי. ג'ובאני קאסיני וכריסטיאן הויגנס המשיכו את המחקר של גלילאו וגילו את הכתם האדום הגדול של צדק ואת טיטאן, ירחו הגדול של שבתאי. בשנת 1682, פרסם אדמונד האלי מחקר שלפיו תצפיות חוזרות ונשנות של שביט היו למעשה תיעוד של אותו גרם שמיים אשר חוזר כל 76 שנה (קרוי כיום שביט האלי). הדבר הוכיח כי שביטים הם לא תופעה אטמוספרית, כפי שמקובל היה לחשוב, וכי גופים נוספים מלבד כוכבי הלכת סובבים את השמש.

חקר כוכבי הלכת קיבל תפנית בשנת 1781, כאשר ויליאם הרשל בחן מספר כוכבים וגילה שאחד מהם נע במהירות גדולה בשמיים. גרם שמיים זה קיבל את השם אורנוס תוך זמן קצר. בשנת 1801, ג'וזפה פיאצי גילה את קרס, גוף קטן בין מאדים לצדק שנחשב תחילה ככוכב לכת חדש. אולם, גילויים של אלפי גופים קטנים נוספים באותו אזור הוביל לסיווג של גופים אלו, וקרס בתוכם, בתור סוג חדש של עצמים הקרויים אסטרואידים. בשנת 1846, אי התאמות במסלולו של אורנוס הביאו מספר אסטרונומים לחשוד כי קיים כוכב לכת גדול נוסף ומרוחק יותר ששדה הכבידה שלו משפיע על מסלולו של אורנוס. חישוביו של אורבן לה ורייה הובילו בסופו של דבר לגילוי כוכב הלכת נפטון.

אי התאמות נוספות במסלולים של כוכבי הלכת הובילו את פרסיוול לוול להסיק כי קיים גוף נוסף במערכת השמש, שאותו הוא כינה "כוכב הלכת X". לוול עצמו לא מצא את כוכב הלכת הנוסף, אך החיפושים נמשכו גם אחרי מותו. בשנת 1930 גילה קלייד טומבו את פלוטו במיקום הנכון על פי החישובים. ברם, פלוטו היה קטן מכדי להשפיע על מסלולם של כוכבי הלכת החיצוניים ועל כן הגילוי שלו היה מקרי. לימים התברר כי אי ההתאמות במסלולים מקורן בהערכה לא נכונה של מסת נפטון. בעשור הראשון של המאה ה-21 התגלו גופים נוספים הדומים לפלוטו הן מבחינת מסלול הן מבחינת גודל.

[עריכה] תצפיות באמצעות חלליות

מאז תחילתו של עידן החלל, חלליות מחקר משמשות לחקר מערכת השמש. חלליות אלו, מצוידות במכשירי מדידה מגוונים, כמו מצלמות ורובוטים לאיסוף דגימות, סיפקו את רוב המידע הידוע כיום לגבי פני השטח של הגופים השונים במערכת השמש. הגוף הנחקר ביותר במערכת השמש, מלבד כדור הארץ, הוא הירח, וזה גם הגוף היחיד אליו הגיעו בני אדם (במסגרת תוכנית אפולו).

החללית הראשונה שצילמה מקרוב וחקרה כוכבי לכת במערכת השמש התיכונה הייתה פיוניר 10 שחלפה על פני צדק בשנת 1973. אחריה, פיוניר 11 הייתה הראשונה שחלפה על פני שבתאי בשנת 1979. החלליות של תוכנית וויאג'ר ביצעו סיור ארוך באזור כוכבי הלכת החיצוניים כאשר גם וויאג'ר 1 וגם וויאג'ר 2 חלפו על פני צדק בשנת 1979 ועל פני שבתאי בשנים 1981-1980. בעת המעבר ליד שבתאי, וויאג'ר 2 הוסטה לעבר אורנוס ועברה לידו בשנת 1986 ואחר-כך ליד נפטון בשנת 1989. שתי חלליות פיוניר ושתי חלליות וויאג'ר צפויות להפוך לגופים המלאכותיים הראשונים שיעברו את ההליופאוזה, ויצאו ממערכת השמש. בשנת 2006 החללית המרוחקת ביותר מכדור הארץ הייתה וויאג'ר 1, במרחק של 100 יחידות אסטרונומיות.

הגשושית הראשונה שנחתה על פני גוף אחר במערכת השמש הייתה לונה 2 הסובייטית שפגעה בפני הירח בשנת 1959. מאז, גופים מרוחקים יותר ויותר היו מטרה לגשושיות רובוטיות שונות. בין הנחיתות פורצות הדרך, ניתן לציין את הנחיתה בשנת 1966 של גשושית על פני נוגה (תוכנית ונרה), בשנות ה-70 של המאה ה-20 מספר גשושיות נחתו על פני מאדים (תוכנית מרס ותוכנית ויקינג), בשנת 2001 נחתה גשושית על פני האסטרואיד ארוס (NEAR Shoemaker), ובשנת 2005 נחתה גשושית (הויגנס) על פני טיטאן, ירחו של שבתאי.

חלליות מחקר לא מאוישות הגיעו כבר לכל כוכבי הלכת במערכת השמש, והחלק היחיד שלה שטרם נחקר הוא האזור הטרנס-נפטוני. החללית ניו הוריזונס אשר שוגרה בשנת 2006 צפויה להיות החללית הראשונה שתחקור גופים במערכת השמש החיצונית. היא אמורה לחלוף על פני פלוטו בשנת 2015, אחר כך להמשיך ולחקור גופים נוספים בחגורת קויפר, ובסופו של דבר לעזוב את מערכת השמש

[עריכה] ראו גם

[עריכה] מקור

  1. ^ האספה הכללית של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באוגוסט 2006: תוצאות ההצבעה על שינוי ההגדרה - IAU אוגוסט 2006. (באנגלית)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערכת השמש

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu