קרב אוויר 2-28

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא ליקויים בפרטים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קרב אוויר 2-28

עימות:	מלחמת יום הכיפורים
תאריך:	6 באוקטובר 1973
קרב לפני:	קרבות אוויר
קרב אחרי:	קרבות אוויר
מקום:	שארם א-שייח, סיני
תוצאה:	ניצחון מוחץ לחיל האוויר הישראלי

הצדדים הלוחמים

ישראל

מצרים

מפקדים

אמיר נחומי

לא ידוע

כוחות

2 מטוסי F-4 פאנטום

28 מטוסים מדגם מיג 17

אבדות

אין

7 מטוסי מיג

קרב אוויר 2-28 - אחד מקרבות האוויר הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, נערך ליד בסיס חיל האוויר אופיר בשארם א-שייח' בדרום סיני, בשעת פריצת המלחמה (יום שבת, 6 באוקטובר, 1973, בשעה 13:50). השתתפו בו שני מטוסי פאנטום של חיל האוויר הישראלי, שהיו בכוננות יירוט והגנה רגילה, ומולם עשרים ושמונה מטוסי מיג 17 מצריים (שבע רביעיות) - שהיו בדרכם לתקוף מטרות של צה"ל באזור. בסיומו של הקרב, שנמשך כשש דקות - הופלו שבעה מטוסי מיג, שאר מטוסי המיג נמלטו, ומטוסי הפאנטום נחתו בשלום. ארבעת אנשי הצוות (שני טייסים ושני נווטים), שהמריאו בניגוד להוראת בקר הטיסה (עבירת משמעת חמורה ביותר), קיבלו את עיטור המופת על לחימתם בקרב.

[עריכה] רקע

ב-21 בפברואר 1973 הפילו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי מטוס נוסעים לובי שחדר בטעות לסיני, לאחר שסירב להגיב לאזהרותיהם. בעקבות החשש מנקמה במטוסי אל-על שטסו ועברו מעל שארם א-שייח' בדרכם לאפריקה, הוחלט להציב שני מטוסי פאנטום בכוננות יירוט והגנה בבסיס חיל האוויר אופיר בשארם א-שייח'.

בערב יום הכיפורים הגיע לבסיס קצין חיל האוויר אל"מ יאק נבו, הודיע שקיבל את המינוי כמפקד הבסיס, והזהיר את הטייסים שלמחרת עלולה לפרוץ מלחמה.

[עריכה] יום הקרב - ה-6 באוקטובר 1973

בבוקר שבת התבקשו ארבעת אנשי הצוות (טייס ונווט לכל מטוס F-4 פאנטום) להיות זמינים בכוננות של חמש דקות להזנקה (המראה). שני הטייסים היו צעירים ולא מנוסים, איש מהם טרם הוסמך לשמש מוביל מבנה - מפקד בטיסה מבצעית, תפקיד חשוב בדירוג המקצועי שאליו מגיעים טייסים מצטיינים וגם זאת לאחר אימונים מפרכים. כאשר הטייס סרן אמיר נחומי ("חמי") התקשר למפקד הטייסת, סא"ל יפתח ספקטור, והודיע לו שאף לא אחד משני הטייסים מוסמך כמוביל (מפקד) מבנה - ספקטור הסמיך אותו כמוביל בשיחת הטלפון.^[^{דרוש מקור}^]

מעט לפני השעה שתיים בצהריים כינס מפקד הבסיס את ארבעת אנשי הצוות לתדריך, שנקטע על ידי האזעקה. הטייסים רצו למטוסים והתכוננו להמריא, אך בקר הטיסה ביחידת הבקרה האוירית הסמוכה לשדה אופיר סירב לאשר את ההמראה, עד שיקבל אישור ממטה החיל בתל אביב.^[^{דרוש מקור}^] לא מקובל היה על אמיר נחומי שהבקר יורה לו להישאר בכוננות בעמדת היירוט שבדיר המוגן היטב, בשעה שהשמיים שרצו מיגים מצריים. הטייס סרן אמיר נחומי, הורה לטייס השני, סרן דניאל שקי, להניע את מנועי המטוס ולהמריא. המטוסים המריאו בניגוד מוחלט להוראת הבקר, כשבמטוס המוביל יושב הנווט יוסף יבין, ובמטוס השני יושב הנווט דוד רגב.

מטוס מיג 17

מיד לאחר ההמראה הבחינו הטייסים במטוסי המיג, והחליטו להתפצל, כדי להגן על האזור שכלל את היישוב אופירה, בסיס חיל הים ולידו מחנה מרש"ל, וכן סוללת טילי קרקע-אוויר מסוג הוק שלא קיבלה אישור לשגר טילים לעבר המטוסים המצריים בגלל שני המטוסים הישראליים שכבר היו באוויר. שני המטוסים נפרדו, ויצאו לקרב האוויר כבודדים. שני הפאנטומים נאלצו להילחם מול עשרים ושמונה המיגים (שבע רביעיות), בגובה נמוך מאוד. במהלך הקרב, מטוסם של שקי ורגב פגע שלוש פעמים בפני הים, ומטוסם של נחומי ויבין טס על מנוע אחד בלבד. קרב האוויר נמשך כשש דקות (זמן ארוך יחסית לקרבות אוויר), ובמהלכו הפילו נחומי ויבין ארבעה מטוסים, ושקי ורגב הפילו שלושה מטוסים - ההפלות הראשונות של המלחמה. שאר מטוסי המיג נמלטו. שני הפאנטומים נחתו בשלום, על טיפת הדלק האחרונה, למרות שהמסלול נפגע בצורה קשה בעקבות ההפצצה המצרית, והיה רצוף במכתשים ובבורות.

ארבעת הטייסים קיבלו את עיטור המופת, על שיקול הדעת וקור הרוח שהוכיחו במעשיהם ובלחימתם.

הטייס אמיר נחומי, עבר אחרי המלחמה הסבה למטוס ה-F-16 המתקדם. כמפקד טייסת "אבירי הצפון" (בדרגת סא"ל) השתתף, כמוביל המבנה השני, בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ביוני 1981 (מבצע אופרה). הוא גם זכה בהפלת הבכורה העולמית של מטוס קרב ב-F-16: ב-14 ביולי 1981 הפיל מטוס מיג 21 סורי. במאי 1991, בתפקיד ראש להק אוויר (בדרגת תא"ל), פיקד על מבצע שלמה (העלאת כ-14 אלף יהודים מאתיופיה לישראל). השתחרר בדרגת תא"ל.