שמואל סגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל (שמוליק) סגל (1924 - 15 בפברואר 1997), שחקן תיאטרון ישראלי.
סגל נולד בפולין למשפחה חרדית. הוא עלה עם משפחתו ארצה, גדל בחיפה ולמד שם בישיבה. בשנת 1945 הצטרף לתיאטרון הבימה, ובמלחמת השחרור שירת בלהקה צבאית בשם "הלהקה הצבאית הארצית", שהייתה מורכבת משחקני תיאטרון.
שיחק בהצגות רבות בתיאטרון הבימה, בהן: "בערבות הנגב" "בקץ הימים" "פר גינט", "ביקור הגברת הזקנה", "נמר חברבורות", "הדוד ואניה", "המכשפה" ו"החייל האמיץ שוויק". הוא הרבה גם לשחק במחזותיו של ניסים אלוני, כשאחד מתפקידיו הגדולים הוא במחזה של אלוני "הצוענים של יפו". סגל השתתף גם בתיאטרון המסחרי, בין היתר במחזה "רביזור" של ניקולאי גוגול בתיאטרון "עונות". במחזה הזה, שיחק יחד עם אחיו יוסי ושניהם גילמו את דמויותיהם של בובצ'ינסקי ודובצ'ינסקי. הצגה נוספת בה שיחקו השניים הייתה "התאומים מוונציה" בתיאטרון "הבימה".
סגל היה חלק מההרכב "שלושת השמוליקים" יחד עם השחקנים שמואל רודנסקי ואליהו גולדנברג (את גולדנברג החליף לאחר פטירתו שמואל עצמון). הם הופיעו יחד במופעים הומוריסטיים ביידיש, בייחוד מסיפורי שלום עליכם וערכו גם מספר סיבובי הופעות בקהילות היהודיות בעולם.
סגל הוציא מספר תקליטים ביידיש, תקליטי ילדים ("דודי שמחה") ותקליטי מערכונים. שני תקליטים הוקדשו למערכוניו של אפרים קישון, שם נכלל בין היתר מערכון ידוע בביצועם של סגל ורודנסקי, בו זועק סגל כי בית ההסתדרות נהרס בלילה, וכשהוכח טעותו טען כי עד אור הבוקר הוא הספיק להבנות מחדש ("אתה לא יודע מה כוחה של ההסתדרות!"). בין תקליטיו הנוספים אפשר למצוא את "קפה למיטה" - מערכונים וקטעים משל יוסף לפיד ו"רבותיי ההיסטוריה חוזרת" - שירים ומערכונים הומוריסטיים על היסטוריית עם ישראל (יחד עם שמואל רודנסקי).
סגל זכור גם בתפקידו כיו"ר ועד הבית קוזילביץ' בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים".
ב-18 במרץ 1953 התחתן עם נדיבה ונולדו להם 2 ילדים. בנו, עמי סגל, שיחק בטלוויזיה החינוכית בסדרה "דני וגיל במסע בלתי רגיל".
קיבל פרסים רבים על פועלו. הוא נפטר על הבמה בשנת 1997.
