קומדיית מצבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קומדיית מצבים (או סיטקום) הנו ז'אנר של סדרת טלוויזיה קומית שמקורה ברדיו, והיום היא כמעט תמיד טלוויזיונית. בסיטקומים בדרך כלל אין קשר עלילתי בין פרק לפרק, אך הם עוסקים בשורה קבועה של דמויות (בדרך כלל בין 4 ל-8) הנקלעות מידי פרק למצבים אבסורדים או מוזרים.

תוכן עניינים 1 מאפייני קומדיית המצבים 1.1 מיקום 1.2 הדמויות 2 הכותבים 3 היסטוריה 4 סיטקומים בישראל

[עריכה] מאפייני קומדיית המצבים

כל פרק בסיטקום הוא באורך של 20 עד 30 דקות (תלוי באיזו ארץ) ובכל אחד ישנה לפחות בעיה אחת של גיבור אחד או יותר שמסתבכת כל הפרק עד שהיא נפתרת, לטוב או לרע. במקרה שיש יותר מבעיה אחת ממספרים אותן (plot a, plot b, plot c...). הדיאלוגים בסיטקומים הנם בלתי מורכבים, שנונים ולעתים ציניים. כל כשלוש שורות דיבור יבוא פאנץ' ליין (משפט מחץ) והדמויות אוהבות "לרדת" אחת על השנייה. ככל שעוברות השנים, התהליכים בבפרק הסיטקום מתקצרים והולכים. פעם בכל פרק הייתה רק בעיה אחת שנמשכה באיטיות לכל הפרק. היום יכולות להיות אפילו חמש, חלק גדולות יותר וחלק קטנות יותר.

[עריכה] מיקום

המיקום הוא דבר חשוב בסיטקום. לכל סיטקום יש מיקום משלו, בעבר היו רוב הסיטקומים על משפחות, היום רובם על חברים, ותמיד יש סיטקומים על מקומות עבודה ועוד.

[עריכה] הדמויות

דמויות בקומדיית מצבים הן לרוב שטוחות יחסית, וניתנות לאפיון על ידי מספר מצומצם של תכונות אופי (אשר משמשות כבסיס לבדיחות הקשורות לאותה הדמות). קיימים מספר ארכיטיפים חוזרים של דמויות. למשל:

• ה"שוטה הנאיבי" שלרוב מבין דברים כפשוטם ומצטייר כטיפש (למשל, ג'ואי מחברים או וודי מחופשי על הבר).
• ה"הפוגה הקומית" שמאופיין בהתנהגות אקסצנטרית ומגוחכת, שמאפשרת שימוש בהומור אבסורדי (למשל, קרמר מסיינפלד או פיבי מחברים).
• ה"לוזר" שמאופיין על ידי כשלונותיו והרחמים העצמיים שלו (למשל ג'ורג' מסיינפלד או אל בנדי מנשואים פלוס).
• ה"בדחן" שנוהג לספר בדיחות (דבר שאינו נפוץ יחסית אצל שאר סוגי הדמויות) ולועג, לעתים קרובות בסרקזם, לדמויות האחרות (למשל ג'רי מסיינפלד, או צ'נדלר מחברים).
• ה"חכמולוג" שמפגין עליונות אינטלקטואלית על הדמויות האחרות (ולפעמים גם על הצופים) אך הופך בעיקר למושא לבדיחות בשל כך, ולרוב זוכה לתיוג של חנון (למשל רוס מחברים, או ליסה ממשפחת סימפסון).

[עריכה] הכותבים

רוב קומדיות המצבים נכתבות על ידי פורום כותבים, ולא על ידי כותב אחד. נהוג שהתסריטאי הראשי מכריז על נושא כל פרק והעלילה המרכזית, ושאר הכותבים כותבים בדיחות או דיאלוגים על הנושא. בישיבות הצוות קם כל כותב ומקריא את מה שכתב. בישראל, לעומת זאת, בשל חוסר תקציבים, ישנם אכן כותבים בודדים בלבד.

כותבי הקומדיות באים לרוב מתחום הסטנד-אפ. בשנים האחרונות יש תנועה של אומני סטנד-אפ אל קומדיות אלה לא רק ככותבים, אלא גם ככוכבים. לרוב תוכניות אלה נקראות גם על שם אותם כוכבים. "סטנדאפיסטים" אמריקאים רואים בתוכניות אלה את המסלול המהיר לתפוצה ארצית (בקנה מידה אמריקאי), לכסף ולתהילה.

[עריכה] היסטוריה

מקור קומדיית המצבים הוא מהרדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה "מרי קיי וג'וני", החל מנובמבר 1947. התוכנית "לוסי אהובתי", שהחלה באוקטובר 1951 היא בין קומדיות המצבים הראשונות, אך היא הוקלטה על-גבי סרט, מה שאיפשר לימים לשדרה כשידורים חוזרים, וכתוצאה הפכה כנראה לקומדיית המצבים הראשונה שעדיין מפורסמת כיום.

[עריכה] סיטקומים בישראל

בישראל לא היה מספר רב של קומדיות מצבים עבריות, ובסה"כ צולמו ושודרו פחות מ-20 סיטקומים ישראליים מאז קום המדינה כאשר ככל הנראה הדרישה לכך היא נמוכה יחסית.
הסיטקום העברי הראשון ששודר בארץ היה "קרובים קרובים" שנחשב לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בטלוויזיה הישראלית עד היום ושודר בערוץ 1. בנוסף במשך השנים נוצרו סיטקומים מקומיים נוספים ביניהם "שמש", "החיים זה לא הכל", "פאזל","הפיג'מות" וסדרת האנימציה הישראלית היחידה ששודרה בזמן פריים טיים בטלוויזיה - מ.ק. 22.