ריו גראנדי דו נורטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||
 |
|||
| מדינות ברזיל נוספות | |||
| עיר בירה | נטל | ||
| העיר הגדולה ביותר | נטל | ||
| שטח | 53,015 קמ"ר, ה-22 בגודלה | ||
| אוכלוסייה | |||
| - סה"כ | 2,770,730, ה-18 בגודלה | ||
| - צפיפות | 52.61/קמ"ר, ה-9 בגודלה | ||
| מושל | חואו אלבס | ||
| מדד הפיתוח האנושי | 0.705, בינוני | ||
| אזור זמן | GMT-3 | ||
| ISO 3166-2 | BR-RN | ||
ריו גרנד'ה דו נורט'ה, היא מדינה בצפון מזרח ברזיל על חוף האוקינוס האטלנטי.
[עריכה] היסטוריה
יש משערים שהארופאי הראשון להגיע לאזור היה הספרדי אלונסו דה אוחדה כבר בשנת 1499.
במאה ה-16, בין 1535 ו-1598, עברו במקום שודדי ים צרפתים בחיפוש אחר עץ הברזיל. בשנת 1598 בנו הפורטוגזים באזור את מבצר רייס מגוס ושנה לאחר מכן יסדו את העיר נאטאל. עיקר פרנסת התושבים היה על גידול בקר וקנה סוכר. בשנת 1633 היה שטחה של ריו גראנדי דו נורטי שדה קרב במאבק בין ההולנדים והפורטוגזים על השליטה במקום. לאחר תקופת רגיעה מסוימת תחת שלטון הולנדי, ירדו מחירי הסוכר בבורסת אמסטרדם והמצוקה הכלכלית שנבעה מכך גרמה לפורטוגזים להתמרד נגד השלטון ההולנדי, במה שכונה הטבח של קונאו ואורוקאו. בשנת 1654 גורשו ההולנדים סופית מהאזור.
במלחמת העולם השנייה שימש שטחה של ריו גראנדי דו נורטי את בעלות הברית כבסיס קדמי לתקיפות אוויריות בצפון אפריקה שהוחזק על ידי הגרמנים. בשנת 1964 הוכנה נקודת השיגור הראשונה לחלל בדרום אמריקה, בריו גרנד'ה דו נורט'ה.
[עריכה] כלכלה
כלכלת ריו גראנדי דו נורטי התבססה בעבר בעיקר על גידול קנה סוכר ובקר. בנוסף, האזור משמש לגידול פירות, בראש ובראשונה מלונים (מספקת 70% מהתצרוכת של ברזיל), מנגו וקשיו. עץ הקשיו הגדול בעולם נמצא בריו גראנדי דו נורטי. החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החל פיתוח מואץ של התיירות באזור, בבניית אתרי נופש לאורך החופים ובשימור מבנים היסטוריים.
| אקרי · אלגואס · אמאפה · אמזונאס · באהיה · סֵיארה · אספיריטו סאנטו · גויאס · מרניאו · מאטו גרוסו · מאטו גרוסו דו סול · מינאס ז'ראיס · פארה · פאראיבה · פארנה · פרנמבוקו · פיאאוי · ריו דה ז'נירו · ריו גראנדי דו נורטי · ריו גראנדי דו סול · רונדוניה · רוריימה · סאנטה קטרינה · סאו פאולו · סרז'יפה · טוקנטינס המחוז הפדרלי של ברזיל |
 |
