שבט יששכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבט יששכר הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
שבט זה כלל את קבוצת האנשים שהתייחסה ליששכר, בנו התשיעי של יעקב אבינו ומצאצאי לאה, לה הוא הבן החמישי.
במפקד הראשון שערך משה רבנו מנה השבט 54,400 איש, ובמפקד השני 64,300 איש.
בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט יששכר במחנה יהודה, שהיה מזרחה למשכן. נחלת יששכר בארץ ישראל הייתה באזור עמק יזרעאל של ימינו.
אנשי השבט היו ידועים בחוכמתם הרבה, והתפרסמו במיוחד בזכות ידיעת "סוד העיבור".
בגלות עשרת השבטים גלה שבט יששכר, ומאז לא נודעו עקבותיו.
שבטי ישראל |
ראובן | שמעון | לוי | יהודה | יששכר | זבולון | דן | נפתלי | גד | אשר | אפרים | מנשה | בנימין |