שבתי (שם פרטי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שַׁבְּתַי (לעתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק. ניתן למצוא אנשים הקרויים בשם זה מתקופת שיבת ציון ועד ימינו.

מקובל להסביר ששם זה ניתן לאדם שנולד בשבת (כפי שהשם חגי ניתן למי שנולד בחג, וישנם אנשים ששמם פסח או ניסן), אך נראה שזה איננו הפירוש המקורי של השם.

[עריכה] תולדות השם

השם שבתי מופיע 3 פעמים בתנ"ך:

"אַךְ יוֹנָתָן בֶּן-עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן-תִּקְוָה עָמְדוּ עַל-זֹאת; וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם." (עזרא י, טו)

"וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת-הָעָם לַתּוֹרָה; וְהָעָם עַל-עָמְדָם." (נחמיה ח, ז)

"וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל-הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה, לְבֵית הָאֱ-לֹהִים מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם." (נחמיה יא, טז)

השם שבתי מוזכר בתקופה זו כשבע פעמים במכתבי יב בשפה הארמית, במכתבים שנשלחו לסון (אסואן) על-ידי משפחה ארמית ובכתובות במניפור שבבבל. בכל המקרים מופיע השם בתעודות המכילות שמות נוכריים מובהקים. כמו כן נמצא השם על סרקופג ארמי ליד מקדש איזיס באסואן.

מאוחר יותר, אנו מוצאים מספר אנשים הקרויים בשם זה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. נראה שבסוף המאה ה-3 השם הפך גם לשם נוצרי מובהק, ואנו מוצאים אותו ברומא ברשימות ובקטקומבות (מערות קבורה) יהודיות ונוצריות כאחד. גם שמו של אביו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון (483-565), היה סבטיוס (Sabbatius).

בימי הביניים ידוע על אחד מבעלי התוספות בשם זה, והוא היה נפוץ גם בדורות מאוחרים. בין האישים המפורסמים שנקראו בשם זה, הרב שבתי כהן (הש"ך),ומשיח השקר שבתי צבי.

גם בימינו נקראים יהודים בשם זה, אך נראה שהוא אינו נפוץ ברחבי העולם הלא-יהודי. כבר במאה ה-17 מעיד רבי משה אבן חביב, מרבני ירושלים, בספרו גט פשוט (סימן קכ"ט ס"ק קכו): "דְעתה נשתקע שם זה בגוים, ואין מצוי דיקראו הגוים בשם שבתי". עם זאת, בקהילות שנפגעו בצורה יותר אקוטית משבתי צבי (בעיקר קהילות אשכנזיות) ירדה שכיחותו של שם זה, כנראה כחלק מן המאבק בשבתאים הסמויים שנותרו בתוך הקהילות.

[עריכה] שבתי או שבתאי

בתלמוד במסכת גיטין יא, א מופיעה רשימה של שמות נוכריים מובהקים: "כגון הורמיז ואבודינא, בר-שיבתאי ובר קידרי..." (כך הגרסה בדפוס, וזו גם גרסת רש"י והרא"ש שבדפוסים).

בעלי התוספות מעירים על כך בפירושם: "שבתאי גרסינן [=אנו גורסים], דשבתי [=שכן שבתי] שם ישראל הוא בכמה מקומות, אבל שבתאי הוא רוח רעה כדאמר בפרק "כל הבשר" (חולין קז,ב)".

נראה שלפני בעלי התוספות היו שתי גרסאות אפשריות: שבתי ושבתאי, והם פסלו את הגרסה שבתי, כיוון שסברו שהוא שם יהודי, ולעומתו שבתאי הוא שם של רוח רעה. כנראה שכוונתם היא שזהו שמו של האליל שבתאי (מזוהה עם האל הרומאי סטורן) שמוכר כאחד משבעת המזלות (חמה, נוגה, כוכב, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים).

בכמה שפות הודו-אירופיות יום השבת נקרא על שם האל שבתאי (לדוגמה: בלטינית Dies Saturni, בהולנדית Zaterdag ובאנגלית Saturday).

על אף ההסתייגויות פירוש זה קנה לו אחיזה בקרב העם היהודי, ואנשים רבים (בעיקר שומרי מצוות) מקפידים במאות השנים האחרונות על כתיבה ללא אל"ף.

למרות זאת, גם בימינו ניתן למצוא מקרים רבים שבהם נרשם שם זה עם האות האל"ף.

[עריכה] כתיבת השם בגיטין

בזמן כתיבת שטר גט מקפידים מאוד על אופן כתיבת שמות האנשים והמקומות, כדי למנוע חששות לכשרותו של הגט.

וכך פוסק רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך (חלק אבן העזר סימן קכ"ט סעיף כ"ט):

"שם שבתי יש לכתבו בלא אל"ף".

בספרו בית יוסף מציין רבי יוסף קארו שמקור ההלכה הוא בדברי התוספות לעיל. להלכה זו הסכימו רוב הפוסקים שבאו אחריו, אך מספר פוסקים מאוחרים מכשירים גט שנכתב בו שבתאי (רבי משה אבן חביב בספרו גט פשוט, רבי מסעוד חי בן שמעון בספרו שם חדש ואחרים).

[עריכה] לקריאה נוספת

נעמי ג' כהן, "השם שבתי בעת העתיקה - שם יהודי אם לאו?", ואלה שמות, ב, תשנ"ט
שבתי שלום אטלו, "בירור סוגיה בגיטין יא - איות נכון של השם שבתי" חידושי תורה @ NDS, גליון 3, תשס"ג
גדליהו אקסלרוד, "כיצד ראוי לכתוב שם שבתאי בגט", שורת הדין, ו, תש"ס
דוד כהן, "על השם שבתי", שורת הדין, ו, תש"ס