שיזוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיזוף הוא מנגנון ההגנה של העור מפני עודף קרינה.
כאשר קרני השמש האולטרה סגולות פוגעות בעור, העור מייצר בתגובה כדורי מלנין שהם הפיגמנט החום המהווה את השיזוף. עור כהה יותר עמיד יותר בפני נזקי השמש, לעומת עור בהיר הסופג יותר מקרינתה. בפעם הבאה בה יחשף העור לקרינה אולטרה סגולה, ייפגע העור פחות.
לא כל סוגי העור מגיבים לקרינת השמש באותו אופן. אצל אנשים שעורם כהה מטבעו יהיה השיזוף בלתי מורגש. בעלי עור כהה פחות ישתזפו במהירות, ובעלי עור בהיר ישתזפו מעט ויינזקו הרבה. לבקנים (אלבינו), אנשים חסרי פיגמנט לחלוטין, לא ישתזפו לעולם.
החשיפה לשמש נחוצה לאדם, ובייחוד לילדים, לצורך בנייה של ויטמין D, אך אין צורך להשתזף לשם כך - די בחשיפה של עשר דקות ביום.
שיזוף מבוקר הוא המרגוע היחיד לחולי מחלת העור פסוריאזיס. קופות החולים מכירות בכך, ומממנות חופשות שיזוף לחולים במחלה זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תרבות השיזוף
באירופה הצפונית מחזיקים בדעה כי תינוק בריא הוא תינוק בעל לחיים ורודות. ורידות הלחיים נובעת משקיפות העור, כלומר העדר המלנין בו. תינוק בעל עור בהיר יקלוט יותר קרינת שמש, ויצבור יותר ויטמין D.
טרם המהפכה התעשייתית נחשבה צחות העור, בייחוד זה של האישה, למעלה חשובה. ביטויים כגון "צוואר צחור כחבצלת" או "כתפי שיש" נחשבו למחמאות. יפהפיית שיר השירים, למשל, חשה צורך להתנצל על שיזפונה ולהטיל את האשמה על אחיה שגרמו לה להיחשף לשמש השדה: "אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים."
העור החיוור היה, לכן, סמל סטטוס, אות לכך שבעליו יכול להרשות לעצמו את מותרות הצל. בעת העתיקה השתמשו נשים בגיר או במינרלים אחרים כדי לצבוע עצמן בלבן, בימי הביניים תפס ארסן (רעיל) את מקום הגיר כחומר מלבין. בימי מלכותה של המלכה אליזבת הראשונה (המאה ה-16) ציירו נשים "ורידים" כחולים דקים על מצחן לשוות לעורן מראה שקוף. נשים אריסטוקרטיות לא היו יוצאות החוצה ביום שמש ללא שמשייה שתגן על עורן.
כאשר מבקש סרוואנטס (בספרו דון קיחוטה) להמחיש את יופיה המהמם של עלמה שפוגשים גיבוריו, הוא נמנע מתיאור של אברי גוף ופנים ומסתפק בשיער סמיך המכסה עור לבן. "ידיה בתוך שערותיה נראו כגושי שלג חלק.." די היה במשפט זה כדי להעמיד בפני הקורא בן המאה ה-17 דמות של "אשת חמודות ואפילו היפה בנשים שחזו בה עד אז..."
השריד המוכר ביותר (בעיקר בזכות וולט דיסני) של הערצת המראה החיוור הוא אגדת שלגייה: הסיפור ה-53 ברשימת המעשיות העממיות שליקטו האחים גרים בכפרי גרמניה בתחילת המאה ה-19. אין ספק שמעשיה כזו, על גיבורה חיוורת ושחורת שיער הייתה נכתבת אחרת לגמרי בתקופה בה הדוגמניות בלונדיניות שזופות.
- "פעם אחת באמצע החורף, כשפתיתי השלג נשרו כנוצות מן השמיים, ישבה מלכה ליד חלון שמסגרת עץ הבנה שחור לו ותפרה. בתפרה כך ובהביטה בשלג, נדקרה אצבעה במחט ושלוש טיפות של דם נפלו לשלג. מאחר שהדם נראה יפה כל כך בשלג הלבן, חשבה: הלוואי שהיה לי תינוק לבן כשלג, אדום כדם ושחור כמו העץ שבמסגרת, זמן מה לאחר מכן נולדה לה בת שהייתה לבנה כשלג, אדומה כדם ושערותיה שחורות כעץ הבנה..."
אידאל היופי האירופי לא השתנה מצידו המערבי של האוקיאנוס האטלנטי: הדגשת לובן העור הייתה חשובה לנשים לבנות באמריקה שרצו להיבדל עד כמה שאפשר בהופעתן מהשפחות (ואח"כ המשרתות) השחורות. ניתן למצוא עדויות לתפיסה זו למשל בספר חלף עם הרוח, כאשר מאמי גוערת בסקרלט (בשנת 1861 בחברה חקלאית) שלא תשב בחוץ ללא כיסוי, כי הכתפיים שלה יתכסו בנמשים. בספר נשים קטנות ג'ו חשה במצב חירום, משום שהייתה בחוץ בלי כובע, ואפה התכסה נמשים, אותם היא שוקלת להסיר באמצעות מיץ לימון.
תפיסת העור הלבן כיפה נבעה מן העיסוק הרווח של פשוטי העם בחקלאות, תחת כיפת השמים. אישה מפשוטי העם לא יכלה להרשות לעצמה לשמור על גון עורה צח כחלב, אך אשה עשירה דאגה להדגיש את מעמדה באמצעי זה.
המהפכה התעשייתית העבירה את המעמד הנמוך מעבודה בשדות לעבודה ממושכת במפעלים. בתנאים כאלה העובדים הפשוטים אכן לא ראו אור שמש, פשוטו כמשמעו. לעומתם, בעלי האמצעים יכלו להרשות לעצמם לצאת לחופשה על שפת הים ולהשתזף. תפיסה זו של השיזוף כמחווה על מעמד כלכלי גבוה נשארה עימנו עד היום.
בגלל תפיסה זו של השיזוף כיפה, עמלים רבים כדי להכהות את גון עורם, במגוון אמצעים:
- שיזוף טבעי
- שיזוף תוך שימוש בשמן שיזוף
- שיזוף במקומות בהירים, המחזירים את הקרינה - ים, חול, שלג
- שיזוף תוך שימוש בלוחות קרטון מצופים מתכת, להחזרה מלאה של הקרינה מסביבת הפנים אליהם
- מכוני שיזוף - קרינה מלאכותית בעוצמה גבוהה, ולעתים אף מסוכנת
- ספריי צבע - שיזוף ללא שמש, שמתבצע בצורה עצמאית, אצל קוסמטיקאית או במקלחת ספריי.
[עריכה] שיזוף יתר
[עריכה] נזקים
שיזוף יתר עלול להביא לכוויות, אשר, כתלות בחומרתן, עשויות להגיע לאדמומיות, כאבים, התקלפות העור ואף שלפוחיות. לשיזוף נזק מצטבר, המתבטא בהופעת "כתמי שמש" על העור ועליית הסיכוי לסרטן העור בעיקר אצל בעלי עור בהיר ונמשים.
טיפולים יעילים כנגד כוויות שמש קלות, כמו כוויות קלות אחרות, הוא קירור, לחות והרגעה. ניתן להישג תוצאות אלו באמצעות מריחת קרם לחות, בדרך כלל כזה המכיל ג'ל אלוורה או תמצית תה ירוק. ניתן להשתמש בג'ל האלוורה ישירות.
אמצעי הרגעה נוספים - לבן קר, קליפות מלפפון קרות.
[עריכה] מניעת נזקי שיזוף
האגודה למלחמה בסרטן ממליצה
- שלא להשתזף בין השעות עשר בבוקר וארבע אחר הצהרים
- לא להחשף לשמש לפרק זמן ארוך.
- ללבוש בגדים מגנים ארוכים בעת השהייה בשמש
- להשתמש בקרם שיזוף בעל מקדם הגנה גבוה.
[עריכה] קרם הגנה
קרם הגנה הוא קרם המכיל חומרים הבולעים או מפזרים את קרינת הUV המזיקה. משמעותו של מקדם ההגנה (SPF= Sun Protection Factor) היא פי כמה יותר זמן חולף עד שמופיעה אדמומית בעור בתגובה לקרינה אולטרה סגולה תוך שימוש בקרם בהשוואה לעור חסר הגנה. מקדם הגנה 15, למשל, פירושו שאדם שעורו נצרב ללא הגנה לאחר חשיפה של 10 דקות ייצרב באותה מידה לאחר 150 דקות (שעתיים וחצי) כשעורו מוגן בקרם. קביעת מקדם ההגנה נעשית בניסוי in vivo כלומר שטח בעורם של מתנדבים נחשף לקרינה ממנורה המדמה קרינת שמש כשהוא חשוף ושטח עור אחר כשהוא מרוח בקרם. בפועל, יעילות קרם ההגנה תלויה ב:
- סוג העור של המשתזף
- כמות הקרם שנמרחה
- הפעילות בזמן החשיפה לשמש (שחיה, למשל, מורידה קרם מהעור)
- ספיגת הקרם בעור.
- פירוק פוטוכימי של המרכיבים הפעילים בעקבות בליעת UV [1]
[עריכה] מרכיבי קרם ההגנה
לבליעת קרני UVB (קרינה באורכי גל 280-320nm הגורמת את עיקר הנזק לעור) משתמשים בדרך כלל בנגזרות של חומצה צינמית Cinnamic acid כדוגמת OMC (אוקטיל-מתוקסי-צינמאט Octyl methoxycinnamate), ששיא הבליעה שלו ב-308nm. החומר יעיל מאוד בבליעת UVB, אבל נשטף במים. כדי לקבל קרם עמיד ברטיבות מוסיפים Octyl salicylate, אסטר של חומצה סליצילית (הכרומופור הבולע UV) ו-Ethylhexanol שהוא אלכוהול שומני המקנה תכונות שומניות (יציבות לשטיפה במים). הבליעה של Octyl salicylate נמוכה יותר, אבל החומר ישאר ספוח לעור גם במים [2]. לבליעת קרינת UVA (קרינה באורכי גל 320-400nm) מוסיפים תרכובות כדוגמת בנזופנון (Benzophenone). בנוסף, מוכנסים לקרם גם חומרים מפזרי אור כדוגמת טיטניום דו חמצני (רוטיל) TiO2.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ D. Dondi et al, Interactions between different solar UVB/UVA filters contained in commercial suncreams and consequent loss of UV protection, PHOTOCHEMICAL & PHOTOBIOLOGICAL SCIENCES Vol.5 (9): 835-843 2006
- ^ Sunscreen Chemistry
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיזוף |
- בלדד השוחי, למה הכושים שחורים?, באתר נענע
- בלדד השוחי, האם קרם הגנה מהשמש מגביר את הסיכון לסרטן?, באתר נענע
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: ממתי שזוף הוא יפה?, באתר נענע
- "איך בוחרים מסנן הגנה?"- Club 50
