פסוריאזיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור כרונית בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצע אדום-סגול המכוסים קשקשת.
תוכן עניינים |
[עריכה] גורמים למחלה
- ידוע שהמחלה קשורה בגנים מסוימים, ישנה חשיבות לסיפור משפחתי של המחלה אם כי עוד לא הוכח כי המחלה עוברת בתורשה.
- פסוריאזיס הינה גם מחלה פסיכוסומטית, ויכולה להתפרץ או להחמיר בעקבות מצבי לחץ קיצוניים.
- המחלה מחריפה בחודשי החורף ומשתפרת בחודשי הקיץ וזאת בשל החשיפה לשמש.
- קיים קשר בין תפקוד כבד פגום, בעיות בעיכול חלבון, רעלת דם במעיים, צריכת אלכוהול ושומנים מן החי בצורה מוגזמת ופסוריאזיס.
- בסטטיסטיקה נמצא אחוז הנשים המעשנות הלוקות בפסוריאזיס גבוה מאחוז הנשים הלא מעשנות. אצל גברים לא נמצא כל קשר לעישון.
[עריכה] שכיחות המחלה
- המחלה מופיעה ב- 3-1 אחוז מהאוכלוסייה.
- מופיעה ביותר בלבנים.
- ללא הבדל בהתבטאות בין המינים.
- יכולה להופיע בכל גיל. גיל הופעה ממוצע אצל גברים הוא 29 ואצל נשים 27. גיל הופעה צעיר (מתחת גיל 15) קשור להתבטאות מחלה קשה יותר וברוב המקרים ניתן למצוא סיפור משפחתי.
- המחלה מתפרצת בעיקר בשתי תקופות בחיים - א) גיל 20-30 ב) גיל 50-60.
[עריכה] צורות פסוריאזיס
קצב המחלה משתנה מאדם לאדם, יכול להעלם לתקופה של מספר שבועות עד שנים לאחר טיפול ולחזור.
- פלאק (פסוריאזיס וולגריס PSORIASIS VULGARIS) - הסוג הנפוץ ביותר. בדרך כלל הקשקשת מופיעה באזור מפרקים וקרקפת, ברכיים וציפורניים.
- פסוריאזיס אינברסה - הקשקשת מופיעה באזורים פנימיים וקפלים כבתי שחי מפשעת וטבור.
- גוטטה פסוריאזיס - נקודות אודם קטנות, מופיעה בעיקר בילדים לרוב לאחר זיהום חריף כדלקת גרון שנגרמה על ידי חיידק מסוג סטרפטוקוק.
- ארטריטיק פסוריאזיס - פסוריאזיס המופיע עם דלקת פרקים.
- פוסטורל פסוריאזיס - צורה לא שכיחה בה מופיעים נגעים המכילים מוגלה על גבי כפות הידיים והרגליים (Zumbush). המוגלה לא מכילה חיידקים ועל גן אינה מדבקת. קיים תת סוג הנקראת Generalized postural psoriasis שהיינה אגרסיבית יותר, לעתים קרובות אחרי גלי חום גבוהים המגיעים עד 40 מעלות. נחשבת כמסכנת חיים.
- פסוריאזיס אריתרודרמה - כל הגוף נגוע בפסוריאזיס והעור אריתומטוטי (אדום), לעתים קרובות הרמזים היחידים המעידים על פסוריאזיס הם שינויי ציפורניים וחוסר מעורבות של הפנים. יכולה להופיע אחרי הפסקה מהירה של סטרואידים סיסטמיים.
[עריכה] הטיפול במחלה
קיימים 3 סוגי טיפול מקובלים למחלה:
- טיפול מקומי (טופיקלי).
- טיפול סיסטמי.
- פוטותרפיה.
[עריכה] טיפול מקומי
- סטרואידים - הטיפול המקובל.
- אנלוגים של ויטמין D - לדוגמה DAIVONEX.
- אנלוגים של ויטמין A - רטינואידים - לדוגמה TAZAROTENE.
[עריכה] טיפול סיסטמי
- מתוטרקסט (Methotrexate) - אנטגוניסט של חומצה פולית. מטפלת גם במקרה ויש מעורבות פרקים. מבין תופעות הלוואי השכיחות יש לציין פגיעה בתפקודי כבד, פגיעה במח העצם ודיכוי חיסוני. משמת גם כחלק מטיפול כימותרפי.
- ציקלוספורין - מדכא את פעילות המערכת החיסונית. משפיע בצורה מהירה אך המחלה חוזרת לאחר הפסקת הטיפול. מבין תופעות לוואי החשובות יש לציין פגיעה בתפקודי הכליות ועליית לחץ דם.
- רטינואידים - לדוגמה NEOTIGASON. גורמת לעליית רמת שומנים בדם ולפגיעה בתפקודי כבד. חומר טרטוגני ועל כן אסור להכנס להריון בשנתיים שלאחר הפסקת הטיפול.
[עריכה] פוטותרפיה
שימוש בקרני השמש בעיקר קרני UVA וקרני UVB. כמו כן נפוץ בישראל הטיפול בים המלח אלא שטיפול זה טוב רק בחודשי הקיץ, ויש צורך להשתזף 3-4 שעות כל יום במשך 3 שבועות רצופים. לאחר הריפוי בים המלח המחלה חוזרת בממוצע אחרי 4 חודשים. גם השיזוף בים המלח נמצא בסל הבריאות.
[עריכה] טיפולים חדשים
תרופות חדשות פותחו החל משנת 2002 והן מבוססות על החלשת מערכת החיסון, שהיא הגורם לפריצת המחלה, בכך שמערכת החיסון תוקפת את תאי העור. תרופות אלה יקרות מאוד ויכולות לגרום לתופעות לוואי כתוצאה מהחלשת מערכת החיסון וחשיפת הגוף ללא הגנה. מידע רב נוסף על הפסוריאזיס ודרכי הטיפול בה ניתן למצוא באתר העור הישראלי. [1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
