שלום שוורצבארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רחוב "הנוקם" בבאר שבע, לזכרו של שלום שוורצבארד

שלום שמואל שוורצבארד, או שוורצבורד (1886- 1938), מכונה גם "הנוקם", היה משורר אידי, הקשור לחוגי האנרכיסטים מבסרביה, בעל אזרחות צרפתית. התפרסם כשבחודש מאי 1926 התנקש בפריז בסמיון פטליורה מנהיג הרפובליקה האוקראינית העממית, שהואשם בטבח היהודים באוקראינה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. שווארצבארד זוכה על ידי בית המשפט הצרפתי מכל אשמה.

הנרצח, סמיון פטליורה, היה מנהיג אוקראיני שאנשיו ביצעו לפי הוראותיו פוגרומים אכזריים, שדדו ואנסו אלפי יהודים באוקראינה המזרחית בימי מלחמת האזרחים של 1918-1920, עד לכיבוש אוקראינה על ידי הצבא האדום.

שלום שוורצבארד נולד להוריו, חיה ויצחק, בעיר איזמאיל בבסרביה, כיום חבל אודסה, אוקראינה, בשבת נחמו של שנת 1886. שלושת אחיו נפטרו קודם שנולד. סמוך להולדתו עברה משפחתו לעיר באלטה, בפקודת השלטונות. אמו נפטרה בצעירותו, והוא למד שענות. שוורצבארד הצטרף לקבוצות של מהפכנים, נכלא, וכשהשתחרר נמלט לוינה. בוינה השתתף בשוד בית מרזח, ונדון לארבעה חודשי מאסר.

בשנת 1910 הגיע לפריז, והתחתן עם בת דודתו, אנה. ב-25 באוגוסט 1914 התגייס ללגיון הזרים הצרפתי, והשתתף בקרבות מלחמת העולם הראשונה. במרץ 1916 נפצע קשה, ואושפז חודשים רבים בבית חולים. על שירותו הוענק לו עיטור "צלב המלחמה".

בעקבות המהפכה הרוסית חזר שוורצבארד לאוקראינה, ועסק בארגון הגנה ליהודים. בסוף 1919 חזר לפריז, לעבודת השענות, ושם הגיעה אליו השמועה שסמיון פטליורה, האיש שבתקופת שלטונו באוקראינה נערכו פוגרומים קשים ביהודים, עבר להתגורר לעיר.

ב-25 במאי 1926 התנקש שוורצבארד בחייו של פטליורה, המנהיג בגלות של הרפובליקה העממית של אוקראינה, כנקמה על הפוגרומים ועל רצח בני משפחתו, ולמחרת מת פטליורה מפצעיו. ההתנקשות ארעה ברחוב ראסין, שבסמוך לבולוואר סן-מישל שברובע הלטיני, בעת שפטליורה יצא ממסעדה. שוורצבארד ירה בפטליורה חמש יריות מאקדחו.

שוורצבארד נעצר במקום, ונכלא עד למשפטו, שהחל ב-18 באוקטובר 1927. המשפט נערך במשך שמונה ימים בפני חבר מושבעים. עם תום עדויות התביעה, שנסתרו על-ידי הסניגור היהודי-צרפתי אנרי טורס, תוך עשיית רושם רב על המושבעים באשר למניעי הרצח, החליט הסניגור לוותר על מרבית עדי ההגנה. אב בית הדין הינחה את המושבעים לשקול חמש שאלות כשהם באים לחרוץ את דינו של שוורצבארד:

האם הוא אשם בפגיעה פטליורה ובפציעתו?
האם גרמו פגיעות אלה למותו של פטליורה?
האם התכוון שוורצבארד לגרום למותו של פטליורה?
האם פעל שוורצבארד במחשבה תחילה?
האם שוורצבארד עשה את מעשהו במארב?

לאחר התייעצות שנמשכה חצי שעה בלבד ענה חבר המושבעים בשלילה לכל השאלות הללו, ובהתאם לכך נפסק כי שוורצבארד זכאי.

שוורצבארד ניסה לעלות ארצה, אך נתקל בסירוב של שלטונות המנדט. ב1937 נסע לדרום אפריקה, לשם גיוס כספים להוצאת אנציקלופדיה יהודית כללית ביידיש. ב-3 במרץ 1938 (א' באדר תרצ"ח) נפטר בקייפטאון ונקבר בה. הוא ביקש שעצמותיו יועברו לישראל, ובסוף 1967 מולאה בקשתו, והוא נטמן בבית העלמין במושב אביחיל.