שלמה יידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שלמה יידוב, על עטיפת האלבום "עכשיו הזמן"

שלמה יידוב (נולד ב-19 בינואר 1951) הוא מלחין, גיטריסט, זמר ומעבד ישראלי.

יידוב נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה. הוא למד מוזיקה מגיל 8, עלה לישראל בגיל 13, וכבר אז כתב את שירו הראשון - "Como La Luna" - אשר בוצע שנים אחר כך על ידי ריטה תחת השם "ערב כחול עמוק". משפחתו השתקעה בירושלים וכנער השתתף בהרכבי רוק חובבניים שהושפעו מרוק בריטי של שנות ה-60. הוא החל את דרכו כמוזיקאי מקצועי בשנת 1969, עם הצטרפותו ללהקת חיל השריון.

בשנת 1974 היווה יידוב את הצלע השלישית בהרכב "קצת אחרת" לצד שלמה גרוניך ושם טוב לוי. הלהקה התקיימה שנה אחת בלבד, אך הוציאה אלבום חשוב ומשפיע במוזיקה הישראלית אשר כלל מספר מהקלסיקות הישראליות, חלקן מוגדרות ככאלה ש"הקדימו את זמנן". באלבום כמה שירים מאת יידוב: "שיר נסיעה" (לו כתב את המילים) ו"שיר בין ערביים" ו"שיר מתוק" (להם כתב את הלחן).

ההרכב השני בו השתתף יידוב היה "צליל מכוון", בו היה חבר לצד שם טוב לוי ויצחק קלפטר. לאלבום היחיד של הלהקה שיצא בשנת 1979 הלחין ושר יידוב את השירים: "ימים לבנים", "ילדי הירח" ו"בדרך אלייך".

באותה תקופה זכה במילגת לימודים מטעם קרן אמריקה-ישראל ונסע להשתלם בבית הספר הגבוה למוזיקה ברקלי ובניו יורק.

יידוב כתב מוזיקה להצגות "ילדי הירח" (1975) בתיאטרון הקאמרי, "הלם קרב" (1983) בתיאטרון חיפה ו"זרים" בתיאטרון הבימה.

ב־1993 זכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע עבור המוזיקה שכתב לסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין".

יידוב הוציא מספר אלבומי סולו במהלך הקריירה שלו: "הפעם הראשונה" (1979), "עכשיו הזמן" (1985), "חולם בספרדית" (1988), "חלק ממני" (1993), "פרטים קטנים" (1997), "ימים לבנים - האוסף" (1999).

כמו כן, השתתף יידוב בנגינה באלבומים ובהופעות של מוזיקאים וזמרים מובילים, בהם: אריק איינשטיין, מתי כספי, חווה אלברשטיין, שלמה גרוניך, גידי גוב, אסתר עופרים ויוסי בנאי.

[עריכה] סגנון מוזיקלי

סגנונו המוזיקלי של יידוב מאופיין בקו מלודי מופנם ומאופק וצליל מעודן. הוא אינו "רוקיסט" טיפוסי בהעדר חיספוס ומרדנות באישיותו, ויצירתו נוטה יותר לכיוון ה"פולק רוק" אך כזה המתובל במוטיבים הרמוניים מורכבים ועיבודים מתוחכמים. ניכרת בלחניו גם השפעת ג'אז ורוק בריטי מתקדם של שלהי שנות ה־60. כמו כן, באופן טבעי, ניתן למצוא ביצירתו ניחוח של טנגו ופולקלור עממי מארגנטינה מולדתו.

יידוב הוא וירטואוז בנגינה על גיטרה אך מפגין זאת לעתים רחוקות בהקלטותיו והופעותיו. כמו כן נרתע הוא מלכתוב מילים ללחניו ומשתמש לרוב בטקסטים של משוררים, ביניהם נתן זך, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, יהונתן גפן ויהודה עמיחי.