תוכנית מוריסון גריידי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת מוריסון-גריידי - (באנגלית: morrison grady plan) ועדת מומחים, שנשלחה לארץ ישראל בשנת 1946.
ועדת מוריסון-גריידי נשלחה לארץ-ישראל על ידי ממשלות ארצות הברית ובריטניה לאחר שזו האחרונה דחתה את מסקנות הוועדה האנגלו-אמריקאית, שנשלחה לא"י לפני כן, בעיקר בשל התנגדות ההנהגה הערבית. הוועדה הורכבה מבאי כוחן של שתי הממשלות.
עיקרי התוכנית:
- ארץ ישראל תחולק ל-3 אזורים:
- אזור יהודי - יכלול את הגליל המזרחי, עמק יזרעאל, ורצועת החוף מחיפה ועד ת"א - בסך הכול 17% משטח הארץ.
- אזור ערבי - יכלול 40% משטח הארץ - יהודה ושומרון, הגליל המערבי והשפלה.
- אזור שיהיה נתון תחת שלטון בריטי ישיר - כ-43% משטח הארץ. ירושלים, בית לחם ואזור הנגב.
- א"י תישאר תחת שלטון בריטי בראשות הנציב העליון שיישלח מטעם בריטניה. לאזורים היהודי והערבי תהיה אוטונומיה תרבותית גרידא. הנציב יטפל בנושאי חוץ, ביטחון, משפט, תחבורה, משטרה, שמירת החוק והסדר.
התוכנית שהותוותה על ידי ועדת מוריסון-גריידי דחתה על הסף את מסקנות קודמתה ופירושה היה גזר-דין מוות לחזון הציוני. גם המנהיגות הערבית וגם הסוכנות היהודית דחו את ההצעה. ב-1946 פרסם נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, גילוי דעת שהוא דוחה את תוכנית מוריסון-גריידי. בסופו של דבר תוכנית זו לא יושמה ובריטניה העבירה את שאלת ארץ-ישראל לידי האו"ם, שהקים את ועדת אונסקופ.