תורתו אומנותו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תורתו אומנותו הוא מושג שנועד לתאר אדם שלימוד תורה (תורתו) הוא עיסוקו העיקרי (אומנתו-מקצועו). בישראל נודע המושג בעיקר בהקשר של הסדר תורתו אומנותו שמאפשר לצעירים הלומדים תורה בישיבה, וזהו עיסוקם היחידי, לדחות את שירותם הצבאי עד לאחר סיום לימודיהם. בפועל, הסדר זה מאפשר לרוב הגברים מהמגזר החרדי שלא לשרת בצבא או לבצע שירות מקוצר ביותר (ארבעה חודשי סדיר הנקראים שלב ב'). במשך שנים היה ההסדר מעוגן בתקנה של שר הביטחון, אך בעקבות פסיקת בג"ץ עוגן ההסדר בחוק טל.
מקור המונח תורתו אומנותו לקוח מדברי התלמוד במסכת שבת יא,א: "...דתניא חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה א"ר יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפלה".
תוכן עניינים |
[עריכה] עיקרי ההסדר
באופן פורמלי, על מנת להכלל בהסדר יש להיות צעיר יוצא צבא (גבר בגילאים 54-18 הכשיר לשירות צבאי) ולהיות תלמיד ישיבה גבוהה מאז גיל 16, או לסיים לימודים בישיבה תיכונית.
על פי החוק הקיים, תלמיד ישיבה הרוצה להצטרף להסדר צריך להתחייב להקדיש 45 שעות שבועיות ללימוד תורה ואם גילו קטן מ-23, לא לעסוק בכל עיסוק אחר שמקובל לקבל בגינו תמורה. לאחר אישור ראש הישיבה ומזכיר ועד הישיבות הארצי רשויות הצבא נותנות אישור לדחיית שירות. האישור תקף לשנה ויש לחדש אותו בסופה, עד לגיל 41, שבו ניתן פטור מלא משירות ביטחון. עוד קודם, בגיל 31 ניתן פטור לאבות לחמישה ילדים ובגיל 35 פטור לאבות לארבעה ילדים.
שירות שלב ב' מתאפשר עוד קודם, מגיל 27 לאבות לשני ילדים ומגיל 29 לשאר.
במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2003 בוצע שינוי בהסדר ביוזמת משרד האוצר וניתנה לתלמידים האופציה לצאת לעבוד בגיל 23 לצד המשך הלימודים התורניים. לצד שינוי זה נקבע כי התמיכה באברך שעבר את גיל 23 תרד משמעותית. תיקון זה התאפשר לאחר שמפלגת שינוי נאותה לו, למרות חילוקי דעות פנימיים בתוכה, המפלגות החרדיות מצדן לא התלהבו מהתיקון. היו שטענו שהשינוי חותר תחת הישגיה של ועדת טל, אחרים קיוו שתהיה בו תרומה ליציאת החרדים לשוק העבודה. בסופו של דבר, עם חזרת החרדים לקואליציה נשאר היתר העבודה על כנו, אך התמיכה באברך שעבר את גיל 23 הוחזרה לרמתה הקודמת.
[עריכה] העומד מאחורי ההסדר
החרדים מביאים ברקע להסדר, כהצדקה לכך שהם לא לוקחים חלק בחובות האזרחיות כשאר תושבי המדינה, הלכה הקובעת כי התורה מגינה על לומדיה ועל כן תלמידי חכמים פטורים מתשלום מיסים לצורכי בטחון. לטענתם על כן, לימוד התורה של לומדי התורה מגן על כלל תושבי המדינה וזוהי "חובתם האזרחית". החרדים נוהגים לצטט את דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, בהם הוא כותב שכל אדם אשר מעוניין להקדיש את כל זמנו לידיעת ה', יזכה לכך להוא ייפטר מהחיובים האנושיים האחרים אשר היו מפריעים לו. יש לציין כי פרשנות זו של החרדים איננה מקובלת על הזרם הדתי לאומי ורבניו. תומכי השירות הצבאי מקרב הדתיים טוענים שאין בדברים אלו פטור מפורש משירות בצבא.
הסיבה הבלתי רשמית להסדר הוא החשש של החרדים מיכולתה של המסגרת הצבאית החילונית לערער את עולמם של המתגייסים. בהקשר זה מציינים החרדים את העירוב שנוהג בצבא בין גברים לנשים כמו גם את ההתערות בכאלו שאינם שומרים תורה ומצוות. סיבה נוספת המצוייה ברקע היא ההסתייגות החרדית מהמדינה.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] חקיקת החוק
עם הקמת המדינה הגיע ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, להסדר שעוגן בתקנה זמנית למתן דחיית שירות בצה"ל למספר קטן של תלמידי ישיבה. על פי ההסכם, תלמידי ישיבות גבוהות יהיו פטורים משירות צבאי, בתנאי שיקדישו את כל עיתותיהם ללימוד תורה ולא לכל עיסוק אחר אפילו לא חינוכי או התנדבותי. מעמד זה כונה בשם "תורתו אומנותו". ההסדר היה תוצאה של תביעת החזון אי"ש להסדר פטור מסוים. בשנת 1948 נכללו בהסדר כ-400 בחורי ישיבה ביחס ל-600,000 תושבים, כלומר 0.06% מהתושבים. בשנת 1968 הוגבל המספר, בהוראת שר הביטחון משה דיין, ל-800 בחורי ישיבה.
מטרת דחיית השירות הייתה, ליצור סטטוס-קוו (כחלק מהסטטוס-קוו הכולל עם הדתיים) מסוים עם "היישוב הישן" שהיה קיים בארץ ולמנוע עימותים מבית. ברקע הייתה גם השאיפה, לאפשר לתלמידי הישיבות החרדים, שהיו אז מעטים יחסית, להמשיך ולשאת את לפיד הישיבות הגדולות באירופה, שחרבו בשואה.
[עריכה] החוק החל מ-1970
בשנת 1977, כאשר עלה הליכוד לשלטון והקים קואליציה שבה השתתפה לראשונה גם סיעה חרדית (אגו"י), הוסרה המכסה למצטרפים להסדר "תורתו אומנותו", בהתאם להסכם הקואלציוני. אומנם גם קודם לכן לא נעשה שימוש מעשי במכסה כדי לחייב חרדים להתגייס. עם הגידול במספר החרדים גדל מספר הלומדים במסגרת ההסדר ל 41,450 בשנת 2005 ביחס לאוכלוסייה של כ-7 מיליון, 0.6% מהתושבים.
אחוז החרדים הכלולים בהסדר עלה משמעותית במהלך השנים- בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל- 9.2% בשנת 1999. נכון לאמצע 2005 כלולים בהסדר 41,450. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה בלתי סבירה במספר האברכים הכלולים בהסדר על-פיהם מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985 – 1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%.
הניצול הגורף של ההסדר על ידי הציבור החרדי עורר ביקורת בקרב האוכלוסייה הלא חרדית כלפי האברכים והחרדים, שזכו לכינויי גנאי ותוארו כ"טפילים". מפלגת "שינוי", שזכתה להצלחה רבה בבחירות בשנת 1999 ו-2003 ביססה את תעמולתה במידה רבה על הטינה בציבור הישראלי כלפי החרדים בנוגע לנקודה זו
החל משנות ה-90 של המאה ה-20, החלו להשמע קולות שקראו לצעירים חרדים הכלולים בהסדר "תורתו אומנותו" ואינם מקדישים את כל עיתם ללימוד תורה להתגייס, גם בתוך הציבור החרדי. בנוסף, החלו להישמע קולות כנגד המצוקה הכלכלית שגורם ההסדר בקרב הציבור החרדי בשל כך שעל הרשומים במסגרת ההסדר נאסר לעבוד ונשמע הטענה שהוא לאו דווקא מיטיב איתם. עם זאת, ההנהגה הרבנית החרדית מאוחדת בראייתה את ההסדר כחיובי וחיוני.
[עריכה] ועדת טל
ערך מורחב – ועדת טל
ב-1999 מונתה ועדת טל בראשות השופט בדימוס צבי טל במטרה להחליף את ההסדר הקיים בדבר גיוס בני ישיבות בהסדר ראוי יותר שיגובש. הוועדה מונתה לאחר פסיקת בג"ץ שהורתה למדינה לחוקק חוק אחר בדבר גיוס בני ישיבות מאחר והסדר "תורתו אומנותו" אינו חוקי. בסופו של דבר הוחלט להשאיר את ההסדר על מקומו במספר שינויים. המרכזי שבהם היה "שנת ההכרעה"- בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים ומילואים לפי צרכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף קבע החוק כי יורחבו מסגרות המאפשרות שירות נוח לחרדים בצבא כמו הנח"ל החרדי ותאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר. הנהגת הישיבות מתבקשת לשתף פעולה.
[עריכה] החוק כיום
במהלך 2004 נשמעו קולות מחאה חריפה בציבור החרדי כנגד החובה שהוטלה על אברך ללמוד 45 שעות שבועיות במסגרת הכלולה בהסדר. לדברי החרדים, מאחר שבערבים לומדים האברכים במוסדות שאינם מוכרים פורמלית, אין ביכולתם לעמוד בתנאי זה. בין המוחים היה המנהיג החרדי הבכיר, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן.
ביולי 2005 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי הנסיון לשנות את ממדי ההתגייסות לצבא בקרב החרדים באמצעות חוק טל נכשל כליל. בשלוש השנים שמאז חקיקתו הוא הביא לגיוס עשרות בודדים של חרדים בלבד. [1]
[עריכה] הסדר תורתו אומנותו אצל לא חרדים
על אף שהסדר "תורתו אומנותו, הוא הסדר שנבנה במקור עבור חרדים, לא מעט צעירים מהמגזר הדתי לאומי משתמשים בהסדר בדרך כזו או אחרת. לרוב על מנת לדחות את שירותם במשך שנה או יותר כדי ללמוד תורה בישיבה גבוהה או במכינה קדם צבאית. לאחר מכן, רובם משרתים שירות מלא בצבא ומיעוטם מתגייסים במסגרת הסדר מרכז או שלב ב'.
הסדר דומה קיים גם עבור חילונים המבצעים שנת שירות או לימודים במכינה קדם צבאית לפני הצבא, אולם הסדרים אלו הם לשנה אחת בלבד וכמעט תמיד הצעירים משרתים אחריהם שירות מלא בצבא.
כעיקרון אין תלמידי ישיבות הסדר משתתפים בהסדר "תורתו אומנותו", אם כי כמה מהם מקדימים לתחילת השירות ללא תשלום שנה או יותר הכלולים בהסדר.
