ועדת טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ועדת טל היא ועדה ציבורית שמונתה ב-22 באוגוסט 1999 על ידי רה"מ ושר הביטחון דאז אהוד ברק, ובראשה עמד השופט בדימוס צבי א. טל. בין חבריה: עו"ד יצחק הרצוג, עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות, אלוף (מיל') משה נתיב – ראש אכ"א לשעבר, ניצב (בדימוס) ישראל סדן – ראש עיריית חדרה ולשעבר מפקד מג"ב, והרב מרדכי קרליץ ראש עיריית בני ברק.

[עריכה] הרקע להקמת הוועדה

הוועדה מונתה לאחר שבית המשפט העליון קבע בבג"צ רובינשטיין נגד שר הביטחון כי אין בסמכות שר הביטחון לקבוע הסדר הענקת פטורים גורף לבני ישיבות. בית המשפט העניק ארכה לממשלה על מנת לקבוע ולעגן בחוק הסדר מתן פטור לבני ישיבות, ולשם כך הקים ברק את ועדת טל (בנושא הוקמו ועדות קודמות כגון ועדת הכהן וועדת ישראלי - ראו בערך תורתו אומנותו).

בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת הסדר תורתו אומנותו, מספר זה הגיע ל- 9.2% בשנת 1999. הצפי הוא שאחוז זה יגיע לכדי 15.0% בשנת 2012. לשם השוואה בשנת 2025 צפויה החברה החרדית להגיע לכדי 12.4% מהאוכלוסייה ואילו הילדים במגזר זה יהיו 22.4%. בשנת 1999 היו 30,414 שוהים בהסדר תורתם אומנותם. כיום (אמצע שנת 2005) נמצאים 41,450 חרדים במסגרת הסדר זה. כדי להיכלל בהסדר תורתו אומנותו צריך לעמוד בשני תנאים – להקדיש את כל עיתותיו ללימוד, ולא לעסוק בכל עבודה שמקובל לתת בגינה תמורה. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה בלתי סבירה במספר האברכים והשוהים תחת הסדר תורתו אומנותו. לפי נתונים אלו מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985 – 1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%. על רקע גידול לא פרופורציוני זה, הגורר הכבדת הנטל הכלכלי והביטחוני על מגזרים אחרים באוכלוסייה, הוקמה ועדת טל.

[עריכה] מטרות הוועדה

מטרות הוועדה, כפי שנכתבו בכתב מינויה, הן:

למצוא את הדרך הראויה בחקיקה אשר מכוחה יהיה שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון, לנסח את הצעת החוק.
הפטור או הדחייה יוכלו לחול על בני ישיבות ללא הגבלה על מספרם הואיל וכלל אין כוונה למנוע מבני ישיבות להמשיך בלימודיהם.
לבחון ולהמליץ על היבטים של הסוגיה, כגון פיתוח מסלולים ומסגרות לחלק מבני הציבור החרדי. בכלל זה תתכן הורדת גיל הפטור, הכשרה צבאית מינימאלית, והסדרים מיוחדים, תוך התחשבות בצה"ל וצרכיו.

מטרות שהוועדה שמה לפניה תוך פרשנות של כתב מינויה:

הוועדה ראתה את עיקר עבודתה בשאלת ההסדר הראוי.
מציאת פתרון ישים ומעשי ולא תיאורטי.
יצירת מגמה של צמצום הניכור והמרחק החברתי של האוכלוסייה החרדית בישראל עם חלקי האוכלוסייה האחרים.

[עריכה] חוק טל

באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת "חוק טל", ברוב של 51 מול 41. הצעת החוק מאפשרת המשך מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בה. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים ומילואים לפי צרכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. שתי האופציות הן מגיל 24. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי. תאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר. הנהגת הישיבות מתבקשת לשתף פעולה.

[עריכה] כישלון חוק טל

ביולי 2005, שלוש שנים אחר החלת החוק, הודתה המדינה בתגובה לעתירה לבית המשפט העליון כי חוק טל נכשל בשינוי הסדרי הגיוס אצל החרדים. רק עשרות בודדות של חרדים התגייסו בעקבותיו לצה"ל. השופט צבי טל הגיב באומרו שהמדינה לא עשתה דבר לממש את החוק. גם נציגי המדינה הודו שהצעות שתוכננו לצאת לפועל, בעיקר אפשרות להחלפת שירות צבאי בשירות לאומי עבור חרדים שירצו בכך, לא יושמו. [1]. שרת המשפטים מנתה את מחדלי יישום חוק טל במכתב לראש הממשלה [2].

כישלון החוק מהדהד במיוחד לאור העובדה שבמהלך תקופת יישומו חלה הרעה ניכרת בתקציבי ההעברה שמהם נהנו המשפחות החרדיות, בעיקר בקצבאות הילדים. אף על פי כן לא שימש הדבר תמריץ ליציאה מהישיבות.

ב־11 במאי 2006 קבע בית המשפט העליון כי חוק טל סותר את כבוד האדם של המשרתים בצה"ל, והוא יושם באופן כושל שאינו מהווה "תכלית ראויה" המצדיקה את הפגיעה בזכויות המשרתים. אף על פי כן, קבע בית המשפט כי יש להותיר את החוק על כנו למשך שנה וחצי נוספת כדי לבחון האם יישומו ישתפר. שני שופטים היו בדעת מיעוט. השופט מישאל חשין קבע כי החוק פסול מיסודו וסותר כליל את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. השופט אשר גרוניס פסק מנגד כי אל לו לבית המשפט העליון להתערב בהחלטת הכנסת, אלא אם היא פוגעת בזכויות המיעוט, ואילו במקרה זה הנפגע הוא הרוב, ועליו לדאוג בעצמו לזכויות שלו.

ב־18 בפברואר 2007, החליטה ממשלת אולמרט להאריך את מתן פטור השירות לחרדים ל־5 שנים נוספות. 21 שרים הצביעו בעד, שר המשפטים נמנע, ושרי ש"ס ואיתן כבל התנגדו.