תחותמס השלישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחותמס השלישי (1490-1426 לפנה"ס), בן השושלת ה־18, גדול מלכי מצרים העתיקה, בימיו גבולות הממלכה השתרעו מסודאן עד לנהר הפרת, והוא רומם מקדשים רבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלייתו למלכות
תחותמס ה־3 נולד לתחותמס השני מפילגש נחותה בשם איסיס, אך עם מות המלך היה בעל הדרישה הכי מכובדת לכתר וכך הוכתר כמלך על מצרים בגיל 10 (שנת 1479 לפנה"ס). הוא אורס לאחותו למחצה; ואמה, חתשפסות, לקחה לידיה את עניני ניהול הממלכה. רק לאחר מותה חזר תוחתמס לשלוט במצרים.
בימי אביו וימי חתשפסות, הופסקה ההשגחה על החלקים הסוריים והארצישראלים שבממלכת מצרים, וטיפין-טיפין נשתלו זרעי מרד בקרב העמים באזור, שהחליטו להפסיק את העלאת המס למצרים.
[עריכה] כיבוש מגידו
בתגובה למרד, הצעיד תחותמס את צבאו לעבר מגידו (1467 - 1468). בדרך עצר בעזה ששמרה על נאמנותה. הקרב במגידו היה לקרב המתואר הראשון בהיסטוריה. תיאורו חרות על אחד המקדשים בקרנק שבמצרים. על פי התיאור שנתפס כאמין למדי, עלה תחותמס בדרך המלך, אל עבר מגידו עד שהגיע לאזור חדרה.
בחדרה עמדו בפניו שתי דרכים להגיע למגידו והלאה למיתני.
- ואדי מילק - המפריד בין הכרמל לרמות מנשה (כיום עובר בתוואי דומה חלק מכביש 70).
- ואדי ערה - המפריד בין השומרון/גלבוע לרמות מנשה (כיום עובר בתוואי זה כביש 65 מחדרה לעפולה)
תחותמס, לפי תאורו, עצר בחדרה וכינס ישיבה עם יועציו לבחירת הדרך. יועציו הציעו לו לבחור בואדי מילק שכן ואדי ערה מוביל הישר אל מגידו, ובוודאי יצפה מלך מגידו מהלך זה. בנוסף טענו היועצים כי ואדי ערה צר בהרבה, וקל יותר להשתמש בו לצרכיי מארב. תחותמס סירב לעצת יועציו. הוא גרס כי אם יועציו הבינו את הפוטנציאל בואדי ערה, בוודאי הבין זאת גם מלך מגידו, ועל כן המארב יהיה בואדי מילק.
תחותמס עבר דרך ואדי ערה והפתיע את הצבא הכנעני שאכן חיכה בפתח ואדי מילק (בסביבות יקנעם). תחותמס הציב את צבאו בין הצבא הכנעני לעיר מגידו. כך תיאר המלך את הקרב:
- אז התגבר הוד מלכותו בראש צבאו והם ראו שהוד מלכותו אמנם מתגבר והם ברחו בחיפזון למגידו בפנים מבוהלות. הם עזבו את בתיהם ואת מרכבות הזהב והכסף שלהם. הרי האנשים ממגידו כבר סגרו את העיר בפניהם וכדי למשוך אותם למעלה הורידו להם חבל עשוי בגדים. לולא נתנו החיילים את תשומת ליבם לחפצים אשר השאירו היו שוללים בכיבוש את מגידו.
על פי התיאור ניפץ צבא תחותמס את צבא מגידו. תחותמס הוסיף תיאור מזלזל מעט בצבא, על חיילים המועלים בחבלי בגדים. הוא ציין לבסוף שהסיבה שלא כבש את מגידו היא שחייליו החלו לעסוק בביזה, ובכך נתנו זמן לצבא מגידו להיכנס ולהסתגר בעיר. בתום מצור בן שבעה חודשים נפלה מגידו וברית המלכים הכנענים איתה.
[עריכה] שלל המלחמה
בכתובת בקרנק מסופר שלאחר הקרב תפס תחותמס 2238 סוסים, ולאחר כיבוש מגידו הובלו דרומה, כס זהב, בקר וחיטה רבים (בכתובת מצוינים 207,300 כור חיטין שהם כ־800,000 ליטר). המספרים מוגזמים ככל הנראה, והכמות האמיתית עמדה, כנראה, על מחצית או שליש מהשלל שתואר.
[עריכה] המשך כיבושי תחותמס
כעבור מספר שנים פנה תחותמס להכנעת מיתני ואף נחל הצלחה, מערכתו האחרונה הייתה כנגד נוביה, שם הכניע שבטים מקומיים רבים, שמאוחר יותר העביד במכרותיו, שהיו לבסיס הכלכלה המצרית מימיו והלאה. לאחר נצחונותיו הרבים, המסים והמתנות שנשלחו אליו בידי עמי העולם העתיק העשירו את קופת הממלכה והוא פנה לבניין מקדשים מפוארים. כאשר נפטר בשנת 1426 לפנה"ס נקבר בעמק המלכים ובנו, אמנחתפ השני, ירש את אביו.
לפניו: חתשפסות |
אחריו: אמנחתפ השני |