שידור רדיו בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] בתקופת היישוב
יסודות לשידורים עבריים הוקמו עוד בימי המנדט הבריטי. השידור העברי הראשון התקיים לכמה שבועות באביב - 1932 במסגרת "יריד המזרח" בתל אביב.
ב-30 במרץ 1936 התחילה לשדר "תחנת השידור של פלשתינה (א"י)" ("Palestine Broadcasting Service"), ששינתה את שמה עד מהרה ל"קול ירושלים".
[עריכה] הרדיו של המחתרות
ב-1940 הוקמה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה ששמה "קול ישראל".
[עריכה] תחנות ממלכתיות
עם קום מדינת ישראל, אומץ השם "קול ישראל" גם לתחנת הרדיו הממלכתית של המדינה והייתה תחת פיקוח משרד ראש הממשלה.
ב-24 בספטמבר 1950 החלה לשדר תחנת "גלי צה"ל" שהופעלה על-ידי צה"ל. הרבה מבוגריה נקלטו אחר-כך ב"קול ישראל".
ראש הממשלה דוד בן גוריון, שהתנגד נמרצות לפתיחת שידורי טלוויזיה בישראל, ראה חשיבות בקיום הרדיו ובשידורי החדשות כמכשיר הסברה רב כוח לחיזוק השלטון. כדי למנוע ריכוז עוצמה כזאת בידי מפלגת השלטון, הוחלט לימים כי "קול ישראל" יהפוך למוסד ממלכתי ו"רשות השידור" תפקח עליו. למימון פעולתה של "רשות השידור" משמשים אגרת הרדיו והטלוויזיה שהיא גובה מהתושבים וכן הכנסות מפרסומת.
מיוחסת חשיבות דמוקרטית ותרבותית לקיום רשות ממלכתית שאינה בהכרח חייבת להיות רווחית. בין היתר בתוכניות שלא ישודרו על-ידי תחנה שבודקת כל שידור מהצד הרווחי שלו ואחוזי האזנה.
רדיו צבאי:
[עריכה] הרדיו הפיראטי
כל גוף המעוניין לשדר רדיו או טלוויזיה בישראל זקוק לרשיון שידור מתאים ממשרד התקשורת. הפעלת תחנת רדיו ללא רשיון היא עבירה פלילית ומכונה "הרדיו הפיראטי". תופעה זו החלה עם התחלת שידורי "קול השלום", של אייבי נתן בראשית שנות השבעים. נתן החל לשדר מספינה אשר הייתה אמורה לשדר מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של ישראל, אך למעשה לא נעשתה כל פעולה לבדיקה האם אכן כך הדבר, ויש מקום לחשד כי רבים מן השידורים שודרו מהסטודיו של נתן בתל אביב. הפרה זו של החוק התקבלה בהבנה עקב מיעוט תחנות הרדיו באותה התקופה, עקב הפופולריות האישית לה זכה נתן, ועקב איכותה של התחנה, ולא נעשתה כל פעולה לאכיפת החוק. התחנה שידרה בשפה האנגלית, בעיקר מוזיקה לועזית, והטפה פוליטית לעקרונות השמאל. אנשים בימין טוענים שהסובלנות כלפי הערוץ נבע מכך שהוא תמך בעמדות השמאל.
בסוף שנות השמונים החלה לשדר "ערוץ 7", תחנת רדיו ימנית, דתית לאומית. השידור נעשה כביכול מספינה בשם "קול הצבי" שאף היא אמורה הייתה לשדר מחוץ לחופי ישראל (אך בפועל קיים חשד כי רבים מן השידורים שודרו מאולפן בבית אל). בראשית ימיה, הייתה ספינת ערוץ 7 מפליגה בסמוך לספינה של אייבי נתן, על מנת להדגיש את הדין השווה שחל על שתי הספינות ובכך למנוע את סגירתה. התחנה זכתה לברכתם הפוליטית של חוגי הימין, אשר טענו כי כשם שבמשך שנים לא נאכף החוק כלפי אייבי נתן ושידוריו, כך אין לאכוף את החוק כלפי אנשי ערוץ שבע. הערוץ הרבה להשמיע שירים עבריים, עם אחוז שומעים גבוה בקרב מעמד הביניים, נהגי המוניות והתחבורה הציבורית בשפלת החוף. עם חלוף השנים הלכו ורבו התכניות המיועדות לציבור הדתי, והשידורים כוונו גם לירושלים וליהודה ושומרון. טענת התחנה הייתה שהשידורים מגיעים עד אזור ההר, באמצעות תחנות ממסר אך השידור המקורי נעשה מהספינה הנמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. בעקבות זאת השתנה קהל המאזינים ורובו הגדול היה מהציבור הדתי לאומי.
קול השלום חדל מלשדר בתחילת שנות התשעים, עקב קשיי מימון.
לאחר עליית ממשלת רבין ב-1992, התבצעה פשיטה על ערוץ 7 בהוראת השרה שולמית אלוני. מנהיגי האופוזיציה יצאה אל הספינה במהלך של הזדהות בתחנה והתחנה שבה לשדר לאחר זמן קצר ביותר. בהמשך החלו להשמע קולות בשמאל בקריאה לסגור את "ערוץ 7". באותו הזמן מנהיגי הימין אשר חשו היטב את מדיניות "ייבוש ההתנחלויות והדתיים" בכל תחומי החיים החל בכלכלה וכלה בתכניות החינוך, הגבירו את השימוש בערוץ שידור זה. לאחר רצח ראש הממשלה, היו שטענו שערוץ זה הפיץ הסתה או לפחות קריאות שיכלו להתפרש כהסתה, למרות שלא הובאו ראיות להסתה ומעולם לא הועמד איש מהערוץ לדין על הסתה, וגברו הקריאות לסגירת הערוץ. מנגד, אנשי הערוץ טענו כי לא שודר אצלם כל הסתה, ואדיר זיק היה שב ומדגיש שהוא קרא שאסור שחלילה מישהו יפעל באלימות נגד אנשי השמאל. עם קריסת תהליך אוסלו בסדרה של התקפות מחבלים רצחניות, עלייתו של בנימין נתניהו לשלטון, ותחילת הסדרת שידורים פתוחה עם מספר רב של ערוצים, הייתה לפוליטיקאים מהימין הדתי תחושה שניתן יהיה להכשיר את ערוץ 7 כערוץ ממלכתי לכל דבר. אך התחנה לא הוסדרה ולאחר שראשי הערוץ הורשעו בדין על ניהול ערוץ פיראטי, התחנה הפסיקה לשדר על גלי האתר ועברה לשדר אך ורק באינטרנט.
עד שנות התשעים הרדיו הממשלתי שידר במספר מצומצם של תחנות ותדרים, רשת א' ב' ג', קול המוזיקה (הקלאסית), גלי צה"ל ושידורים לחו"ל בערבית ובעברית קלה. בעקבות הקמת ערוצים מסחריים ואזוריים רבים, בעלי גוון תרבותי 'קופצני' וצעיר, הוקמו עשרות תחנות רדיו פיראטיות, רובן חרדיות. תחנות אלו עלו על תדרים של תחנות הרדיו המורשות על פי החוק, ומדי פעם השביתו את נמל התעופה בן גוריון, בגלל שידור על תדרים המשמשים לתקשורת בין המטוסים ומגדלי הפיקוח.
התחנות הפירטיות פעלו על ידי תחנות ממסר זולות, שהונחו במקומות ציבוריים קשים לגישה, כמו גגות בניינים נעולים, דבר שהיקשה על הרשויות לזהות את מקור השידור ואת הציוד היקר הנחוץ להפקת התשדירים ושידורם הראשון. באווירה של ריבוי תחנות פירטיות ופגיעה בתחבורה האווירית עד כדי סיכון חיים, החמיר בית המשפט וקבע כי על ערוץ 7 להיסגר ואין לאפשר לה בכל דרך שהיא פעילות חוקית.
בסוף שנת 2004 אמנם נרשמה, בעקבות חוק שהחמיר את הענישה, ירידה של עשרות אחוזים במספר התחנות אולם עשרות תחנות רדיו פיראטיות עודן ממשיכות בפעילותן, על אף פעולות אגף האכיפה של משרד התקשורת.
ההגיון בחוק הסדרת השידורים הינו שהרדיו הפיראטי מהווה גזילה של משאבים, משום שטווח התדרים בהם ניתן לשדר הינו מצומצם ביותר, ונדרשת הסדרה של המדינה על מנת לחלקו בצורה ראויה. כן, כאמור, מסכנים השידורים את התעופה האזרחית והצבאית. אולם בתחושתם של אוכלוסיות מיעוטים שונות, אין צדק באופן החלוקה ואין להם פתחון פה או במה ראויה להביע את תרבותם ודעותיהם.
עם התפתחות הטכנולוגיה וביחוד הרדיו הדיגיטלי, ומכשירים סלולריים עם יכולות מולטימדיה, אשר משדרים מידע על פי קידוד ולא על פי תדר, והמאפשרים דחיסת מידע רב יותר על פני מגוון רחב יותר של ערוצים, ילכו ההגבלות על הרדיו המוסדר וייעלמו, ואיתם יעלם גם הרדיו הפיראטי.
[עריכה] הרדיו האזורי
בשנת 1990 יצא חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן - 1990 המסדיר את הקמתן של תחנות רדיו אזורי המופעלות על ידי בעלי זיכיון פרטיים, וממומנות בדרך מסחרית (מכירת זמן פרסום) במסגרת פיקוח ציבורי. הזיכיון מוענק לארבע שנים בהליך של מכרז. המועצה רשאית להאריך את הזיכיון ללא מכרז לשתי תקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, לפי שיקול דעתה, בהתאם לביצועי בעל הזיכיון.
התחנות, בעיקר הפריפריאליות, משרתות היטב את מטרתן (אחוזי ההאזנה להן גבוהים מאלה של התחנות הארציות באזורן) פונות אל אוכלוסיות האזור ונותנות מענה לצרכיהן (חדשות אזוריות; מידע אזורי לציבור; תוכניות צרכנות; תוכניות שבהן ראשי רשויות באזור עונים לשאלות מאזינים; סיקור אירועי אקטואליה, בידור וספורט המתרחשים באזור).
דוחות עסקיים של התחנות מלמדים, כי הן התקשו לתרגם הצלחה זו למונחים כלכליים.
[עריכה] הרדיו הקהילתי
רדיו קהילתי הוא פרויקט משותף של קול ישראל, משרד החינוך ומשרד התקשורת. מטרתו היא לקרב את צעירי הפריפריות לתחום הרדיו והתקשורת. הרדיו החינוכי הוא בעצם הרבה תחנות רדיו המשדרות בהספק חלש יחסית לאזור מסוים והתחנות האלה נמצאות בדרך כלל במוסדות חינוך כגון מכללות, בתי ספר, מתנס"ים ומרכזי תקשורת שונים. התדר לרוב הוא 106FM המפורסמות והמצליחות בין התחנות הן קול הקמפוס שמשדרת מהמכללה למנהל בתל אביב, רדיו אשל הנשיא (רדיו אשל) שמשדר מבית ספר אשל הנשיא בין באר שבע לאופקים, קול גליל עליון של מועצה אזורית גליל עליון, קול כנרת מהמכללה האזורית עמק הירדן, קול הנגב ממכללת שער הנגב ורדיו קסם מהמרכז הטכנולוגי חולון. תחנות רדיו אזורי רבות נוספות פזורות בכל הארץ ממטולה בצפון ועד דימונה בדרום.
תחנת "רדיו-מגן", הפועלת בבית הספר היסודי-ניסויי "מגן" בתל אביב, היא תחנת רדיו לילדים ונוער היחידה בישראל הפועלת במסגרת "הרדיו החינוכי". בתחנה זו משדרים ילדים ונוער מגיל 9 - 18. הנוער- כולם בוגרי ביה"ס מדריכים את הצעירים מהם. התלמידים מנהלים את התחנה, מפיקים ועורכים את השידורים.
המחקר היחידי בארץ, שבדק את תרומתה של תחנת רדיו בית-ספרית לתלמידים ולקהילה, נערך ב"רדיו- מגן". ממצאי המחקר מראים כי פעילות תלמידים בסביבת-לימודים שהיא תחנת רדיו, מקדמת את המוטיבציה שלהם ללימודים, מפתחת ביטחון עצמי, מעשירה אותם בכישורי שפה, הבנת הנקרא והנשמע, מפתחת את כישורי עבודת הצוות, כישורי החקר והלמידה העצמית. תחנת רדיו שכזו תורמת לגאוות היחידה של הקהילה הסובבת את ביה"ס.
[עריכה] תחנות רדיו אזורי לפי אזורים
צפון
- צפון ללא הפסקה
- רדיו חיפה
- רדיו קול רגע
- רדיו א-שמס
- קיי סיטי
מרכז
- רדיו אמצע הדרך
- רדיו ללא הפסקה
- רדיו תל אביב
- רדיו קול חי
- רדיוס
- רדיו לב המדינה
- פירוויה רדיו
- רדיו 99
- רדיו ירושלים
דרום
- רדיו דרום
- דרום 101.5
- קול הים האדום
[עריכה] תוכניות רדיו נודעות
- שלושה בסירה אחת
- דש עם שיר מאזינים מוסרים דרישות שלום לחבריהם או קרוביהם ומקדישים להם שירים
- מחפשים את המטמון
- קפד ראשו (ראו גם חידות לשוניות)
- תיבת נח
- שירים ושערים דיווחים חיים ממגרשי הכדורגל
- עשרים מי יודע
- פינת הילד (התוכנית לאם ולילד)
- חתול בשק
- מה יש - תוכניתו של ארז טל בגלי צה"ל בשנות ה-80 בה כיכבו גם אברי גלעד ויאיר ניצני.
- שלושים בצל - תוכנית הרדיו הפופולרית של רשת ג' ששודרה בחודשי הקיץ בשנות השמונים בהגשתו של יקיר אביב ובהשתתפות להקת "פנצ'ר" שעם חבריה נמנו: אהרון קפלן, דידי הררי, יקיר אביב ואמיר כהן.
- חדש חדיש ומחודש בהגשת שוש עטרי ובעריכת טוני פיין - תוכנית ששודרה בשנות השמונים ברשת ג'. הביאה את מיטב להיטי התקופה ועידכונים ממצעדי הפזמונים השונים בעולם.
- מצעד הפזמונים העברי/הלועזי דירוג שבועי של הפזמונים הפופולריים.
