תל אפק (אנטיפטריס)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל אפק הוא תל המכיל את שרידיה של העיר התנ"כית אפק (או אפק לשרון), והעיר אנטיפטריס מהתקופה הרומית והביזנטית. התל שוכן סמוך למקורות נחל הירקון, מזרחית לפתח תקווה ומערבית לראש העין, ובסביבתו הגן הלאומי ירקון.
במקום עדויות ליישוב רצוף במשך כ-5,000 שנה. העיר אפק נזכרת במספר מקורות, ובהם כתבים מצריים קדומים. בתנ"ך היא נזכרת מספר פעמים, למשל: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (שמואל א' ד', א'), "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה" (שמואל א' כ"ט, א'), "וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל ... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי, בְּיוֹם אֶחָד. ל וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל-הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה, עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים" (מלכים א' כ', כ"ו-ל'). העיר נקראה גם אפק לשרון כדי להבדיל בינה לבין אפק הצפונית. כמו אפק הצפונית, גם אפק לשרון קיבלה כנראה את שמה מאפיקי המים במקום.
בתקופה ההלניסטית נקרא המקום "פגאיי" - מעיינות, על שם מעיינות הירקון. השם השתמר בשם הכפר הערבי הסמוך פג'ה. בשנת 9 לפנה"ס נבנתה במקום עיר חדשה בידי המלך הורדוס. העיר נקראה אַנְטִיפַּטְרִיס, על-שם אביו של הורדוס. במקורות שונים שובש שם העיר והוא מופיע כ"אנטיפטרוּס" או "אנטיפטרֵס"; הערבים כינו את המקום "אבּוּ בּוּטְרוּס", ובשם זה הם מכנים אף את נחל הירקון הסמוך. בחפירות במקום נתגלה מבצר המכונה לעתים "מבצר אנטיפטריס" (או "מבצר אנטיפטרוס"). המבצר נבנה בתקופה העות'מאנית, ושמו הנכון "מבצר בינאר באשי" (שיבוש ערבי של השם התורכי "פינאר באשה", שמשמעותו ראש העין).
למרגלות התל נמצא מעבר אפק, פרוזדור צר העובר בין הרי השומרון במזרח וביצות הירקון במערב. המעבר הוא חלק מדרך הים הקדומה שחיברה בין מצרים ובין מסופוטומיה, וחשיבותו האסטרטגית מובנת על רקע המבנים הרבים שהוקמו בתקופות שונות כדי לחלוש עליו.
