KG 200
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
KG 200 (Kampfgeschwader 200 או כנף קרב מספר 200) הייתה יחידת מפציצים סודית של חיל האוויר הגרמני - הלופטוואפה - במלחמת העולם השנייה. היחידה היוותה את כנף המבצעים המיוחדים של הלופטוואפה, וביצעה טיסות איסוף מידע ארוכות טווח, בחנה דגמי מטוסים חדשים והטיסה משימות מיוחדות עם מטוסים שנפלו לידי הגרמנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תחילת ההיסטוריה של היחידה ב-1934, כאשר הלופטוואפה, שהתרשם ממשימות איסוף המידע של תיאודור רוואל מעל פולין, הקים טייסת מיוחדת תחת פיקודו של רוואל שסופחה לאבווהר, מנגנון המודיעין הצבאי הגרמני. בשנת 1942, כשאבד חן האבווהר בעיני היטלר, הוקמה יחידת איסוף מידע חדשה תחת פיקודו של ורנר באומבך - יחידת הניסוי ה-2. היחידה מוזגה עם יחידת הניסוי במרץ 1944 ליצירת KG 200. משם ואילך, כל המשימות האוויריות המיוחדות בוצעו על ידי KG 200 בפיקודו של באומבך.
[עריכה] ארגון
KG 200 הורכבה משתי טייסות מבצעיות, כאשר מספר טייסות נוספות תוכננו אך לא הפכו למבצעיות לפני סוף המלחמה. הטייסות הופעלו בסודיות מוחלטת ממספר בסיסים ברחבי אירופה, כאשר רק חברי טייסות בודדים וצוותי הקרקע של בסיסי האוויר שלהם ידעו מעט, אם בכלל, אודות היקפה של KG 200.
- הטייסת הראשונה הייתה אחראית על העברת סוכנים חשאיים ומרגלים ליעדם מעבר לקווי האויב. היא הופעלה תחת פיקוד ישיר של שירות הביטחון, האס דה.
- הטייסת השנייה הייתה אחראית על כל המשימות האחרות, ביניהן איסוף מידע ארוך טווח, טיסות העברה ליפן ומשימות הפצצה מיוחדות.
- הטייסת השלישית תוכננה להשתמש במטוסי פוקה וולף Fw 190 חמושים בטורפדו להגנת חופים.
- הטייסת הרביעית שימשה לאימון טייסים, ותוכננה לבצע גם משימות התנקשות.
- הטייסת החמישית תוכננה כיחידה לטווח ארוך שתשתמש במטוסי Ju 90 וJu 290. אילו נהפכה למבצעית, הייתה טייסת זו אחראית לטיסות איסוף מודיעין ולהעברת סוכנים לארצות הברית.
[עריכה] משימות
היחידה ביצעה מגוון רחב של משימות ביניהן:
[עריכה] משימות איסוף מידע ארוכות טווח
לפני תחילת המלחמה, איסוף מידע אווירי נעשה בדרך כלל על ידי מטוסי לופטהאנזה אזרחיים לא בולטים יחסית שצוידו במצלמות. מנהג זה נמשך במהלך המלחמה כל עוד מטוסים אזרחיים נותרו מבצעיים; מאוחר יותר בוצעו משימות איסוף המידע בעיקר על ידי מטוסי Ju 90 שטסו בגובה רב או על ידי ספינות מעופפות. עקב העדר מטוסים גרמניים בעלי טווח מספיק, כמה משימות איסוף מידע השתמשו במפציצי B-17 ו-B-24 אמריקניים.
[עריכה] תוכנית מיסטל
החל מ-1942 כפיצוי על מחסורו במפציצים כבדים, החל הלופטוואפה בניסוי שבו מולאו כמה ממפציצי ה-Ju 88 הישנים בחומר נפץ, הורכבו על גבי מטוסי קרב בתור מפציצים לא מאוישים, והונחו לעבר מטרותיהם. למרות שהרעיון לא היה אפקטיבי כפי שקיוו המתכננים, תוכנית המיסטל נמשכה עד סוף המלחמה. ממרץ 1944 כל משימות המיסטל בוצעו על ידי טייסי ה-KG 200.
[עריכה] משימות התאבדות
בחודשיה האחרונים של המלחמה, מספר קטן של קצינים גרמנים בכירים לחצו לתוכנית למטוסי התאבדות כניסיון אחרון לעצור את הפצצות בעלות הברית על הרייך. תוכנית זו, שנודעה כסלבסטופפר (Selbstopfer), תוכננה לעשות שימוש בטילי V1 מאוישים לפגיעה במפציצי האויב ובמטרות קרקעיות. מספר טיסות ניסוי בוצעו על ידי ה-KG 200, ואף החל ייצור המוני של טילים שהותאמו למשימה, אך התוכנית הופסקה עקב התערבות באומבך שחש שמשימות אלו יהיו בזבוז של טייסים בעלי ערך.
[עריכה] משימות מיוחדות
היחידה ביצעה גם משימות מיוחדות מגוונות, כהצנחת מרגלים מעבר לקווי האויב, הפעלת מטוס משבש מכ"ם, ביצוע טיסות העברה ארוכות טווח ליפן, משימות הפצצה סודיות והסתננות למבני מטוסים של בעלות הברית עם מטוסים שנפלו לידי הגרמנים על מנת לזרוע בלבול.
