שיחת משתמש:Nerya

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 אגרסיביות 2 שלום 3 מחלוקת אבן שושן-שויקה 4 מדריך ישראל 5 מזל טוב! 5.1 תודה! 6 מייל 7 לנריה, שלום וברכה

[עריכה] אגרסיביות

למה אתה מאשים אותי באגרסיביות "יותר ויותר"? מקובל עלי שלא היה ראוי לבקש מאנשים להצביע נגד מחיקה, אבל מה מטריד אותך "יותר ויותר" במה שאני עושה? אודה לתשובה לגופו של עניין. תודה, ‏atbannett‏ 13:29, 8 בינואר 2007 (IST)

דווקא באשר לפניה לאנשים בבקשה להצביע - אין לי בעיה וזה נראה לי לגיטמי לחלוטין להפנות את תשומת הלב של אנשים להצבעה או לדיון כלשהם (גם אני בעצמי עשיתי זאת לא אחת).
אי הנוחות שאני חש (שה"יותר ויותר" נסוב עליה, ולא על ה"אגרסיביות") נובעת ממעורבות היתר שלך בכמה מהדיונים בהם השתתפתי, מעורבות יתר שאיננה נחוצה בדיונים ענייניים ומובילה לכל מיני אמירות משולהבות (בעיני), מלאות פאתוס (אותו אני מודד ע"י ספירת סימני הקריאה - למשל חמשת [!] סימני הקריאה בשלוש השורות שעיצבנו כמה אנשים), תגובות מיותרות בתוך פיסקת ההצבעה למצביעים כנגד עמדתך וכן קריאות הלקוחות משדה הקרב. כל אלה משרים, לטעמי, אווירה לא נעימה בדיונים ופוגעים בענייניות של התגובות. תגובתו (הלא מוצדקת בעיני) של אלמוג והצבעת המחאה של כמה נוספים היא תוצאה עגומה של הדברים והניסוחים שלך! באת לשרת את העניין בו אתה מאמין ונמצאת מזיק לו (ואתה מזיק לו גם אם מספר האנשים ש"גייסת" להצבעה הספציפית גדול ממספר האנשים אותם עיצבנת).
בכל אופן, מאחר ואינני מעוניין להמשיך ולהעכיר את האווירה, אתקן את המשפט הפוגע, בתקווה שהרושם הממשי שלי אכן ישתנה.
לגבי עצם העניין - אני הייתי מציע לך ליזום דיון ענייני במזנון בכדי לגבש מדיניות באשר לערכים אודות מוסדות חינוך והעומדים בראשם. באופן אישי, אינני בטוח עוד מהי דעתי (אולי ערך לכל מוסד על תיכוני והעומדים בראשו למעט יוצאים מן הכלל, ואי כתיבת ערכים למוסדות תיכוניים ומטה והעומדים בראשם למעט יוצאים מן הכלל), אך נראה לי שדיון כזה, במידה ויתנהל בצורה עניינית ורצינית יחסוך הרבה הצבעות מיותרות. מתנצל שוב על הפגיעה, נריה 13:51, 8 בינואר 2007 (IST)

תודה על שעידנת את דבריך. אני חושב שדברים קצת יצאו מפרופורציה. בסך הכל הבעתי את דעתי על כך שיש דברים הרבה פחות ראויים שאינם מועלים למחיקה. ‏atbannett‏ 23:00, 8 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] שלום

שים לב שעניתי לך בויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/תבנית:קראתי, אשמח אם תשנה את הצבעתך. ‏odedee • שיחה 23:32, 12 בינואר 2007 (IST)

קראתי את דבריך... אתה ואני כנראה מקפידים שלא להצביע עבור ערך אם לא קראנו אותו בעיון, אבל הבעיה היא שהמצב הוא לא תמיד כזה (לעיתים זה בולט כשיש טעויות גלויות בערכים, או לחילופין כשפלוני משחרר סדרת הצבעות בהפרש של 2-3 דקות ביניהן - מצב נפוץ שאני מבחין בו לא אחת ומעיד כמעט בהכרח על רפרוף שטחי בלבד בגוף הערכים). להבנתי, התבנית נועדה בכדי לתקן את המצב (שלמיטב שיפוטי אף איננו קרוב להיות תקין) על ידי יצירת לחץ חיובי והדגשת ההכרח שבקריאה. לו המצב היה שכולם (או 80%) היו מקפידים על הדרישה האלמנטרית לקרוא את הערך בעיון לפני הצבעה עבורו - הרי שבאמת לא היה מקום לתבנית כזו. העניין הוא שלדעתי (הבלתי מבוססת בעליל) המצב, בינתיים, רחוק מאוד מכך. נריה 14:46, 14 בינואר 2007 (IST)

אני מסכים שהמצב לא תמיד כזה, אבל התבנית הנדונה שם לא הייתה משנה אותו, ולעומת זאת היה בה צד מזיק. בכל מקרה, זה כבר מאחורינו. אם אתה שם לב להצבעות סדרתיות (ובמיוחד הצבעות בעד - שכן אפשר להצביע נגד אפילו בגלל הנושא וכפי שכתבתי אין חובה לקרוא את הערך לשם כך, אם כי רצוי) אנא פנה אל המצביע/ה בדף השיחה והסבר לו שהוא פועל בניגוד לנהלים שבראש דף המומלצים. הצבעות רשלניות אין לקבל. ‏odedee • שיחה 10:32, 18 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] מחלוקת אבן שושן-שויקה

אני יכול להבין בערך על מה מדובר, תוכל לפרט? זה מסקרן אותי. דוד 10:14, 18 בינואר 2007 (IST)

כפי שתוכל לראות בספרייה שלי אני, לצערי הרב, לא מחזיק ברשותי את אבן שושן אך מחזיק אצלי את מילון רב מילים של שויקה. בין חסרונותיו הרבים לעומת אבן שושן, המהותי ביניהם - לטעמי - הוא בהצהרה העומדת מאחוריו ומפורטת בדברי ההקדמה. מילונו של שויקה הוא, בעיקרו, רשימת מצאי, פרוטוקול מתומלל של השפה המדוברת (מכאן גם הדגש שלו על ההבחנות בין המישלבים השונים), וממילא כולל בתוכו מגוון רחב של כל שלל הקללות, הגסויות והמונחים הפוגעניים המצויים בכל מישלבי שפת הדיבור. שיטתו היא שאם זה מה שיש אז את זה נכתוב כיון שאנו, כמילונאים, בראש ובראשונה מראה של החברה. אבן שושן ראה את העבודה המילונאית באופן אחר - המילון אינו ראי אלא גם מסננת המושפעת (במידת מה) משיקולים חינוכיים, PC וכו'. גם הגסויות שהכיר (כן, הן לא הומצאו בשנות ה-90), לא מצאו את מקומן במילונו. תלמיד כיתה ו' שיחפש את פירוש המילה "זין" יאלץ לחפש אותה במקום אחר (אין אפילו הפניות ממילים כאלו) - אצל שוויקה למשל, (שיפרש אותה ויציין שהיא שייכת למישלב "המוני" או "המוני גס"). כך אני מבין את הדברים, בעיניים לא מקצועיות יש לציין. נריה 11:31, 18 בינואר 2007 (IST)

ואללה? ואני כבר חודשים מחפשת את המילון של שוויקה שבעלעול כללי נראה לי מגניב. אז אתה לא ממליץ? עדיף אבן שושן? תמרה 21:11, 25 בינואר 2007 (IST)

אני גם מדבר בעקבות התרשמות ולא בעקבות מחקר מעמיק. מבחינת הגדרות - בכל מקום שערכתי השוואה, ההגדרה של אבן שושן היתה מוצלחת יותר, לטעמי האישי. בנוסף, רב מילים הרשו לעצמם להשמיט מילים רבות - דוגמא: הצבא כידוע מלבד היותו מחדש סלנגים, הוא גם סוג של מוזיאון להמון מילים. בקורס קצינים נתקלתי במונח "עקד" (=קיבוץ או כינוס, ובמקרה של הצבא - קובץ פקודות). שוויקה לא מפרש את המילה, אך באבן שושן מצאתי את מבוקשי, את המקור התנ"כי וכן את הצירוף "בית עקד ספרים" ככינוי לספריה). ואם כבר מדברים על מקורות ודוגמאות - הרי שיתרון עצום של אבן שושן הוא בעושר הדוגמאות והמקורות. במבוא הכללי של אבן שושן תראי רשימה ביבליוגרפית בה נעזר להכנת המילון - מדהים, מיטב אוצרות הספרות העברית הישנה והחדשה שאיתם הוא דואג להפגיש אותך בכל ערך וערך. אחי סיפר לי למשל שבהיותו בישיבה למדה קבוצה קטנה עם הרב יצחק שילת את אורות. כשהגיעו למילה לא מוכרת פנה הרב שילת כהרגלו לאבן שושן ומצא את פירושה. הציטוט שהביא אבן שושן כדוגמה היה כמובן...אותו משפט מאורות כיוון שזו מילה שהראי"ה קוק חידש. בקיצור, הבחור עשה עבודה יסודית ורצינית. עם זאת - יתכן ובשוויקה יש יתרונות של הופעת מילים חדשות/סלנג וכו'. לגבי המהדורה החדשה של אבן שושן - אני לא יודע את טיב העבודה שעשו שם - אני יודע שהם הרחיבו את מאגר הספרות המצוטטת (אורלי קסטל בלום למשל...) אך איני יודע אם זה במקום או בנוסף. לגבי התערבות בתכנים - דוגמא מתוקשרת היתה שינוי הגדרת "הומוסקסואליות" מ"סטיה מינית" ל"נטיה מינית", אך איני יודע מה עוד נעשה - כדאי מאוד לבדוק. נריה 01:37, 28 בינואר 2007 (IST)

תודה. השתכנעתי. אני הולכת לקנות את אבן שושן הישן והטוב... תמרה 13:48, 28 בינואר 2007 (IST)

גם אני אוהב מאוד את מילון אבן שושן, ומעדיף אותו על-פני "רב מילים", היבש מדי לטעמי. התיקונים המעטים שפגשתי במהדורה החדשה של המילון להגדרותיו המקוריות של אבן שושן היו לטובה. נריה, בוודאי תתאכזב לשמוע שחידוש עיקרי במהדורה החדשה הוא הכללת כל המילים שאינך רוצה למצוא במילון. דוד שי 20:54, 15 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] מדריך ישראל

(בהמשך להתכתבותנו אצל דניאל צבי...) למיטב ידיעתי ניתן להשיג כרכים של המדריך הישן כמעט בכל חנות ספרים משומשים בהרבה פחות מכמה מאות שקלים. למעשה, אתה יכול להציע לאיזה חבר שאתה לא מחבב ביוחד עסקת טרייד-אין: מדריך חדש תמורת מדריך ישן... ואגב, אתה בהחלט סלחן: "טעמים פופוליסטיים"??? היום קוראים לזה פוליטיקה, שבגללה יותר מדי אתרים מעבר לקו הירוק לא ממש מופיעים במדריך, ואל תחפש את פקיעין כי לא תמצא - השם האמיתי שלה אליבא דבן יוסף הוא "אלבוקיעה". פשוט מרתיח! ולא אמרנו מילה על החלוקה המוזרה לאזורים (מה עושים כל מיני אתרים רחוקים בהר הנגב?) בקיצור, אני חסכתי לאחי את הטרייד-אין ופשוט נתתי לו לבקשתו את המדריך חינם אין כסף (האופציה האחרת היתה לזרוק אותו לפח). תמרה 20:56, 25 בינואר 2007 (IST)

התכוונתי שמציעים את הסדרה כולה במאות בודדות (כך לפחות אמנון מאינטלקט). לגבי החסרונות - את צודקת לגבי המניעים הפוליטיים, אך אני התמקדתי בכך שאיכות התוכן נמוכה בצורה משמעותית - הוסיפו המון תמונות (אם אני גם ככה הולך לשם - למה אני צריך את כל התמונות?) ודיללו את המילים הכתובות שכנראה מכבידות קצת על הערכים. אכן חבל. נריה 01:22, 28 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] מזל טוב!

שתזכה להכניסו/ה לתורה, לחופה ולמעשים טובים. דניאל צבי 13:15, 15 בפברואר 2007 (IST)

ברכת ה' עליכם, כדברי הרב יואל בן נון... הלל • שיחה • תיבת נאצות 13:31, 15 בפברואר 2007 (IST)

מזל טוב, יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמוך. דוד שי 20:48, 15 בפברואר 2007 (IST)

מזל טוב! בברכה, ינבושד.

מזל"ט!! ירון • שיחה 21:00, 15 בפברואר 2007 (IST)

ברכותיי! דורית 21:05, 15 בפברואר 2007 (IST)

שתזכו לגדל את הרך הנולד לתורה, לחופה ולמעשים וערכים טובים. דוד 21:32, 15 בפברואר 2007 (IST)

מזל טוב, עד 120...Shayakir • שיחה. 21:34, 15 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] תודה!

בשמי, בשמה של הודיה אשתי ובשמו של איתן-שלום, תודה רבה רבה לכל המברכים והמאחלים! בעייפות רבה אך בתקווה לחזור בקרוב לפעילות..., נריה 19:43, 24 בפברואר 2007 (IST)

[עריכה] מייל

שבוע טוב. שלחתי לך. שניים. הסמסטר נפתח, אגב. הלל • שיחה • תיבת נאצות 20:47, 24 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי אין צורך להכנס למלחמות מוגזמות בעניין התבנית, כך או כך כשהמלאכה תסתיים במוקדם או במאוחר, התבנית תשאר. אבל, כמובן, אל תבין אותי לא נכון, מאוד אשמח אם היא תשאר כבר עכשיו. יחסיות האמת 01:04, 23 במרץ 2007 (IST)

[עריכה] לנריה, שלום וברכה

בדף המשתמש שלך קראתי את המוטו מדברי הרמב"ם, והתרשמתי עמוקות גם מהיקפו ומתכולתו של ארון הספרים היהודי שלך (יותר מ-15 כרכים מכתבי הרמב"ם בלבד!). כמו כן, מצאו חן בעיניי האבחנות היפות שעשית בין "רב מילים" (הדסקריפטיבי) ל"אבן שושן" (הפרסקריפטיבי). האם תיאות לסייע לי בעניין הערתי הנוגעת לשביל הזהב? בתודה מראש. וירצי • שיחה 15:27, 5 באפריל 2007 (IDT)

היי וירצי, את הפיסקה כולה מחקתי (ואני מצטער על זמנך היקר שנאלצת לבזבז על ניסיון לתקנה) - היא פשוט חסרת משמעות. באופן כללי, נראה לי שהערך כולו זקוק לשיפוץ ואני מקווה שאעשה זאת מתישהו (אם כן, אקרא לך להשתתף...). בינתיים סידרתי קצת את פיסקת הפתיחה ותיקניתי פרט מוטעה - הפירוש למשנה הוא לא החיבור המוקדם ביותר של הרמב"ם. יישר כוח על זה ששמת לב בכלל לפיסקה הזו... האמת היא שמעולם לא ידעתי על קיומו של הערך ואולי יש לקשר אליו יותר. אני צריך לחפש אבל נכתבו חיבורים רבים על שביל הזהב אצל הרמב"ם ועל הסתירות העולות לגביו מתוך כתבי הרמב"ם עצמו - גם עבודות תורניות וגם אקדמיות (וגם עבודות "באמצע" - כמו למשל באחד מספריו האחרונים של הרב אלחנן סמט). באשר לכתבי הרמב"ם - האמת היא שמצד אחד יש לי יותר מ-15 כרכים של כתבי הרמב"ם, אבל אני דווקא לא במצב טוב מבחינת מספר הכרכים הקיימים, ואפילו מספר הספרים ההכרחיים... אני משער שיש כאן ויקיפדים עם ספריית רמב"ם עשירה משלי. מועדים לשמחה, אשמח להמשיך ולסייע, נריה 16:03, 5 באפריל 2007 (IDT)

ראשית, אני שמחה מאוד שעלה בידי לבחור מן הים העצום הזה את האיש הנכון בזמן הנכון. תודה רבה. העניין הזה כמעט הדיד שינה מעיניי (ויש הגורסים הדיר שינה). חלפו כמעט שנתיים מאז "השחלתה" של הפסקה המוזרה, ונבצר מבינתי כיצד אנשים כה רבים רשומים כעורכי הערך לאחר מכן, בלי שהבחינו בהשתלת הנטע הזר ומעורר החלחלה (במובן האנציקלופדי של המילה). אבל סוף טוב הכול טוב. לא אקבול עוד על הרע, אלא אנסה להוסיף טוב (ואני לא צדיקה בכלל). אגב, ראיתי את הקביעה כי הרמב"ם הושפע מאפלטון ואריסטו בנושא תורת המידות ושביל הזהב, אבל אם תציץ בערך אל תהי צדיק הרבה, תוכל לראות את ניצניה של התפיסה הזאת כבר בקהלת (יצרתי שם קישור פנימי ל"שביל הזהב" בהשראת דבריו של היללג).
עניין נוסף: אמנם תרומתו של האלמוני הייתה תמוהה למדי, אבל נדמה לי שעלה בידי להציל מהרישא של דבריו סוגיה מעניינת דווקא - על אודות הניגוד שנוצר כביכול בין דרך הפשרה הגלומה ב"שביל הזהב" לבין התביעה החמורה של "ייהרג ובל יעבור". ההבחנה שניסה ליצור שם בין מידות אופי לשאלות מוסר אוניוורסליות אינה טריוויאלית בעיניי. מה דעתך? שוב, תודה. וירצי • שיחה 16:58, 5 באפריל 2007 (IDT)

אוקיי, כמה הרהורים בסוגייה: ראשית, ההבדל היסודי הוא בכך שביהרג ואל יעבור מדובר על מעשים ואילו שביל הזהב נוגע למידות. שנית, יהרג ואל יעבור נוגע לשלוש עבירות ספציפיות (בימי שגרה. בעיתות שמד הכלל הזה נוגע לכאורה לכל המצוות) ובאיגרת השמד/מאמר קידוש השם הרמב"ם אכן מגביל דה פקטו את התוקף וההיקף של הכלל. אם תרצי, אוכל לשלוח לך מאמר שכתבתי על הנושא של קידוש השם בעת שמד, שם עסקתי גם בדעת הרמב"ם. בנוסף, צריך לומר כנראה שהרמב"ם מחלק בין התנהגות כלפי חוץ לבין "התנהגות" כלפי פנים. שיקול הדעת והמתינות נדרשים לאדם כלפי פנים. כלפי חוץ, הרמב"ם יכול דווקא לגלות תקיפות רבה. ניתן לראות את החילוק הזה למשל בסוגיית הכעס. הרמב"ם אומר שבכעס יש ללכת עד הקצה האחרון ולא להסתפק בדרך האמצע, אך במקביל הוא אומר שאדם יכול להראות את עצמו כועס כלפי בני משפחתו למשל, בכדי להשיג את האפקט הנדרש. נריה 17:43, 5 באפריל 2007 (IDT)

כן, לא מזמן קראתי את "שמונה פרקים", ואני זוכרת את עניין מראית העין של הכעס (הקריאה נעשתה לצורך בחינת בקיאות בלשון המקורות במסגרת לימודי עריכת לשון. אני מזניחה מאוד את חובות הלימוד בחופשה, ולכן אשמח לקרוא את מאמרך בהדמנות אחרת. אם תשלח, איאלץ לקרוא בעיון כדרכי, ארחיב ואעמיק בדברים, ארצה לשלוח לך התרשמות מנומקת - ובקיצור, לא נצא מזה...). אשלח לך דבר קטן לסיכום - מצאתי אילן להיתלות בו באשר לראשית התפיסה אצל קהלת. וירצי • שיחה 18:01, 5 באפריל 2007 (IDT)