אבימלך מלך גרר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבימלך מלך גרר, מלך פלשתים, דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית בהקשר של האבות אברהם ויצחק. על פי המקרא היה מלך הגון, שאלוהים התגלה אליו בחלום הלילה, בכדי למנוע אותו מחטא. על פי המסופר שם אבימלך חמד הן את שרה והן את רבקה, אך לא נגע בהן, לאחר שהתברר לו שהן נשואות, ואף ביקש לכרות ברית עם אברהם ועם יצחק. מיקומה של גרר הוא בנגב, בין קדש לשור. על פי תרגום ירושלמי אבימלך מזוהה עם מלך ערד.
תוכן עניינים |
[עריכה] דמותו של אבימלך על פי המקרא
על פי המקרא [1] אברהם במסגרת נדודיו עבר לגור בקרבת פלשתים והודיע למי ששאל אודות שרה יפת המראה כי היא אחותו. אבימלך לוקח אותה לאישה. ואז מופיע אליו אלוהים בחלום הלילה, ומודיע לו כי האישה שאיננה פנויה, היא אישתו של אברהם, והוא ימות אם ימשיך להחזיק בה. על פי דו השיח, אפשר להבין כי אבימלך אומר על עצמו כי הוא צדיק, ואלוהים מעיד עליו שעשה זאת בתום לב, ואף מתגלה אליו במיוחד בכדי למנוע ממנו לחטוא. למחרת אבימלך נותן פומבי לאירוע, ומספר לאנשיו את אשר אירע, מוכיח את אברהם על ששיקר, מחזיר לו את אישתו, ואף מעניק לו רכוש רב כפיצוי, וביניהם צאן ובקר עבדים ושפחות, ואף מזמין אותו לשבת בארצו: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב." [2]
מאוחר יותר [3] אבימלך מלוֹוה בפיכול שר צבאו, נפגש עם אברהם וכורת איתו ברית, ובין צאצאיהם. אברהם מוכיח אותו על באר מים שגזלו אנשי אבימלך, ואבימלך מצטדק ומשיב לו את הבאר. ואף נשבע ביחד עם אברהם, כי הבאר היא של אברהם, ועל כן נקבע שמה לבאר שבע. המקרא מציין כי היחסים ממשיכים להיות טובים ביניהם, וכי אברהם גר באין מפריע ימים רבים בארץ פלשתים.
מאורע דומה עובר גם על יצחק. [4] כאשר פוקד את ארץ כנען רעב, יצחק בעקבות צו אלוהי לא עוזב את הארץ, אלא בוחר לגור בגרר, כנראה בשל העובדה שהיו בין השליט לאביו יחסים טובים. גם במקרה הזה בתשובה לשאלת אנשי המקום אודות אישתו טובת המראה הוא אומר שהיא אחותו, בגלל החשש שינסו להרוג אותו ולקחת את רבקה. בפעם הזאת אבימלך נזהר מלמהר לקחת אותה, כנראה עקב הניסיון הקודם, ובמהלך הימים רואה או מבין שהם למעשה נשואים, בשל גילויי החיבה שביניהם - "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". הוא מזמן את יצחק אליו, ומוכיח אותו על כך שאמר כי רבקה היא אחותו, והדבר כמעט גרם לכך, שאבימלך חטא ברבקה. יצחק מצטדק, ואומר כי שיקר כי חשש שמא יהרגוהו, ואבימלך מקבל את התנצלותו ולאחר תוכחה נוספת: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם." [5], מודיע ברבים שליצחק יש הגנה מלכותית, ומי שיגע בו בו באישתו יומת.
לאחר שיצחק מתעשר וגורם לקנאת הפלשתים, אבימלך מבקש ממנו ללכת מאיתם ולמעשה מגרש אותו, ויצחק עובר לגור בקרבת מקום בנחל גרר. לאחר מספר מריבות על בארות בין יצחק לאנשי אבימלך, אבימלך עם פיכול שר צבאו ואחוזת רעהו הטוב, מופיע אצל יצחק ומבקש לתקן ביניהם את היחסים, ולכרות ברית גם עם יצחק כשם שכרת ברית עם אברהם, שלא יפגעו אחד בשני, כי ראו שאלוהים היה עימו. יצחק מקבל אותם בתוכחה, אך לבסוף עושה להם משתה והם אף לנים אצלו, ובבוקר הם נשבעים אחד לשני, במה שנראה כמעשה ברית.
מתגובתו הקיצונית של אבימלך למעשה ההסתרה, ומפעולותיו לאחר מכן, ניתן ללמוד שמעשים כאלו כמו לקיחת אשת איש, לא היו מקובלים תחת שלטונו. "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה, מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי." [6].
[עריכה] דמותו של אבימלך על פי הפרשנים
פרשני המקרא ראו את אבימלך באור פחות ורוד ממה שניתן להתרשם בקריאה ראשונית של הסיפור. והם מדגישים את לקיחתה של שרה בכפיה, ואת כך שתום לב היה במעשה אבל לא ניקיון כפיים[7]. שאלה שצריכה להשאל האם באמת אבימלך לא שם לב שאנשיו פוגעים באברהם וביצחק, מנסים לגזול להם את הבארות וסותמים אותם בעפר, כפי שהוא טוען? ומה פשר ניסיון ההתקרבות של אבימלך אל יצחק, לאחר שהוא מגרש אותו מגרר בגלל התעשרותו?
בהשוואה למעשה דומה בעברם של אברהם ושרה, שבהם פרעה מלך מצרים לוקח את שרה לאחר שאברהם אומר שהיא אחותו,[8] ניתן לראות כי התגובה האלוהית למעשה אבימלך הייתה רכה, ונשיו נעשות רק עקרות, בעוד שאצל פרעה ביתו סופג "נגעים גדולים". בשיח ביניהם בניגוד לאבימלך שיוצר דו שיח, פרעה לא נותן לאברהם להצטדק, אלא אומר את דבריו, ולאחר מכן, מגרש אותו מארצו, בעוד שאבימלך מפצה אותם, ואף יוצר חברות אמיצה עם אברהם, ומציע להם להתגורר היכן שיחפצו.
בקשר לשאלת זהותו של אבימלך, הרמב"ן [9] תוהה האם אבימלך בסיפור על אברהם הינו אותו אבימלך בסיפור על יצחק, או שמא כל מלכי פלשתים היה שמם אבימלך, כשם שמלך פלשתים בתקופתו של דוד היה שמו אבימלך, ומביא את דעת אונקלוס כי אבימלך בימי יצחק, היה בנו של אבימלך של אברהם [10]. לעומתו רבינו בחיי לא מוטרד מהפער הכרונולוגי וסובר כי מדובר באותו אבימלך בשני הסיפורים.
[עריכה] מקור השם
השם "אבימלך" בדומה לשמו של שר צבאו "פיכל" - הינו שם שמי ולא כנעני. אף שהפלשיתים פלשו ממערב דרך הים התיכון, וכונו לכן "גויי הים", כנראה שבכדי להתאזרח במרחב הקיים, הם אימצו שמות שמים שהגיעו דוקא ממזרח.
מקור השם "אבימלך" יכול להתפרש בכמה צורות:
- אבי-מלך - שאביו היה מלך. כלומר מלך שממשיך את השושלת המלכותית, ולא התחיל אותה מעצמו.
- מלשון האליל מולך (מלך, מילכום), שאותו כנראה עבדו פלשתים. שימוש בשם האליל או האל כבסיס לשם האדם בהטיות ובצירופים שונים, היה מקובל בתקופת המקרא (המקבילה הישראלית הייתה בשם "אב-יה" או "אביאל"). הדבר נועד ליצור זיקה בן האדם לאל שהאמין בו, לעתים להורות על יעוד אלוהי מיוחד שהאדם התברך בו. במקרה של מלכים כמו אבימלך הדבר נועד לרמוז על כך שמלכותו של המלך איננה סתם אנושית אלא אלוהית, ויש למלך מעמד אלוהי.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בראשית כ' א'-י"ח,
- ^ שם שם ט"ו
- ^ בראשית כ"א כ"ב-ל"ב
- ^ בראשית כ"ו א'-ל'
- ^ בראשית כ"ו י'
- ^ בראשית כ' ט'
- ^ רש"י, בראשית כ' ו' - על בסיס התשובה שה' עונה לאבימלך
- ^ בראשית פרק י"ב
- ^ רמב"ן, בראשית כ"ו א'
- ^ מה שמפריע לרמב"ן הוא שהפער הכרונולוגי בין שני הסיפורים היה לפחות ארבעים שנה אם לא יותר, מכיוון שיצחק נשא את רבקה בגיל ארבעים, על פי האמור בבראשית כ"ה כ'.
