אונקלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוּנקלוֹס (נקרא כנראה גם עקילס; חי במאה השנייה) היה גר שתרגם את התורה ליוונית. עם זאת, שמו מקושר בדרך-כלל עם תרגום אונקלוס, שהוא תרגום התורה לארמית, למרות שתרגום זה נכתב כנראה בידי אחר. על-פי התלמוד (גיטין נו:) היה בן אחותו של טיטוס. מאידך מוזכר שמו בתלמוד הירושלמי (מסכת מגילה פרק א הלכה ט) כ"עקילס הגר". יש המשערים כי אונקלוס ועקילס הם שמות שונים לאדם אחד (אונקלוס היא הצורה הארמית של עקילס) נאמר בגמרא: "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע" (מגילה ג.).

תוכן עניינים 1 סיפור התגירותו של אונקלוס 2 תרגום אונקלוס 2.1 ספרי פרשנות על תרגום אונקלוס 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] סיפור התגירותו של אונקלוס

סיפור התגירותו של אונקלוס, מסופר כך בתלמוד הבבלי:
כשרצה (אונקלוס בן קולונימוס בן אחותו של טיטוס) להתגייר,כאשר רצה אונקלוס בר קלונימוס, בן אחותו של טיטוס מלך רומא, להתגייר, הלך אונקלוס להתייעץ עם דודו אם כדאי להתגייר ולהיות יהודי. אבל דודו טיטוס כבר מת. הלך אונקלוס והעלה את נשמתו באוב ושאל אותו מספר שאלות:

מי חשוב בעולם האמת? ענה טיטוס: ישראל!

שאל אונקלוס: האם כדאי להתגייר ולהיות אחד מהם? ענה טיטוס: לא כדאי! יש להם הרבה מצוות שקשה לקיימן. יש לי עצה בשבילך. לך והילחם בהם, כמו שעשיתי אני ותהיה איש חשוב. שכל מי שנלחם בישראל נהיה איש חשוב.

המשיך ושאל אונקלוס: במה דנים אותך בעולם העליון? ענה טיטוס: במה שעשיתי לעצמי בעולם הזה, כך עושים לי בעולם הבא. שהרי אני אמרתי שישרפו את גופתי ויפזרו את האפר על כל שבעת הימים שבעולם, כדי שלא ימצא אותי אלוקים ולא יוכל להעניש אותי. ובכן, הוא מצא אותי על -אף שהייתי שרוף ומפוזר. כל יום אוספים את האפר, מחזירים אותי לגוף שלם, שורפים את גופתי ומפזרים את האפר על שבעת הימים.

הבין אונקלוס שעל-אף שטיטוס יודע כיום בעולם האמת את האמת, הוא מציע לו להציק להם, שישראל חשובים בעולם העליון. ואע"פ שטיטוס נענש על ששרף את בית המקדש, הוא מייעץ לו ללכת ולהילחם בישראל. כל זה מפני שאדם נשאר מקולקל בעולם הבא כמו שהיה בעולם הזה. העונש הגדול של טיטוס היה בכך שהוא רואה את האמת מול עיניו, ואילו רצונו הוא נגד האמת.

הלך אונקלוס והעלה את נשמתו של בלעם הרשע. שאל אותו אונקלוס: מי חשוב בעולם האמת? אמר לו בלעם: ישראל! האם כדאי להתגייר? שאל אונקלוס. לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים, ענה בלעם. במה דינך בעולם האמת? שאל אונקלוס. אמר לו בלעם: אני נמצא בתוך שכבת זרע רותחת.

שוב ראה אונקלוס שבלעם רוצה ללכת נגד ישראל כמו שהיה בעולם הזה. על-אף שהוא נמצא בעולם האמת ורואה את האמת נכונה, אינו יכול לשנות את דרכו. כמו כן ראה אונקלוס שבלעם נתון בדבר שהוא היה עיקר מעשיו בעולם עם בנות שיטים וכד'.

ראה כך והעלה את נשמתו של פושע ישראל באוב. ושוב שאל אונקלוס אותן שאלות ששאל את טיטוס ובלעם. אך הפעם קיבל תשובות אחרות. מי חשוב בעולם האמת? ישראל! האם כדאי להתגייר? וכאן ענה אותו פושע: כן! כדאי לך לעזור להם. ודע לך כי כל מי שמזיק לישראל כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה. במה דינך בעולם האמת? אמר לו אותו פושע: אני נדון בתוך צואה רותחת!

כאן למד אונקלוס שיהודי שחטא והחטיא כמו אותו פושע, כשמגיע לעולם האמת מכיר בטעותו ומתוך הצואה הרותחת אומר הוא לאונקלוס: כדאי לך להידבק בעם ישראל. הבין אונקלוס שבעולם האמת אין האדם יכול לשנות את עצמו אלא רק לעמוד כמו שהוא מול המציאות. וזהו מה שאמרו חכמים: מלאך המוות כולו מלא עיניים. ללמדך שאינך יכול להסתתר מאחורי כל מיני דברים שאתה מספר לעצמך או לאחרים. זהו עולם האמת.

הלך אונקלוס והתגייר ולמד תורה. ואח"כ תירגם את התורה, ותרגומו הוא התרגום המפורסם המודפס בכל חומש וחומש.

אדריאנוס קיסר רומא התנגד למעשה זה ושלח חיילים להביאו לפניו. אונקלוס סיפר להם על התורה וגייר אותם. אדריאנוס , שנודע לו על כך, שלח שנית חיילים להביאו - ושוב אונקלוס גייר אותם. בפעם השלישית אדריאנוס ציווה שהחיילים לא ידברו עם אונקלוס. בפעם זו החיילים שלא הקשיבו לדבריו, הצליחו להוציאו מביתו. כשיצא אונקלוס נשק למזוזה בשמחה. החיילים שתמהו על מעשה זה ועל שִמחתו, שאלו אותו לפשר הדברים, ונענו שמלך בשר ודם מצווה על העם לשמור עליו, ואילו ה' שומר על עמו (על ידי המזוזה). החיילים אהבו את הרעיון ונתגיירו אף הם, ואדריאנוס לא שלח עוד שליחים אליו. (מסכת עבודה זרה יא.)

[עריכה] תרגום אונקלוס

מפעלו העיקרי של אונקלוס היה תרגום התורה לארמית. תרגום זה נחשב התרגום העיקרי על התורה. התרגום נעשה, כנראה, בארץ ישראל בתחילת המאה ה-2, והוא נערך סופית בבבל. כתרגומים שבאו אחריו, הוא נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה (מניע אחר לתרגום התנ"ך, שהביא לכתיבת מרבית התרגומים, הוא הפצת הנצרות). במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.

אונקלוס בדרך-כלל נאמן לנוסח המקראי, והתרגום לרוב הוא מילולי בצורת פרוזה. נדיר למצוא אצל אונקלוס מדרשים, אך בשירה מקראית אונקלוס מתרגם באמצעות מדרש ואגדה. לעתים רחוקות ניתן להבחין בהשפעה של ההלכה על אונקלוס (בעיקר בעקבות שיטתו ההלכתית של רבי עקיבא). מאפיין נוסף שלו הוא הרחקת ההגשמה (מיזאנתרומורפיזם), כגון בפועל 'ירד' לגבי ה', המתורגם 'אתגלי' (=התגלה).
תרגום אונקלוס קיים רק לחמישה חומשי התורה, ובנביאים משלים אותו במהדורות המסורתיות תרגום יונתן.

[עריכה] ספרי פרשנות על תרגום אונקלוס

במשך הדורות נכתבו לתרגום אונקלוס פירושים רבים, המסבירים את החריגות בתרגום ואת כוונתו במקרים מיוחדים. ביניהם:

• "פתשגן" - פירוש שחובר על ידי ר' עזריאל דאיינה או בנו ר' יעקב, מכונה גם "יא"ר" (בעבר חשבו כי כתב היד נכתב בשנת רי"א - יא"ר).
• "אוהב גר" - לשד"ל.
• "נתינה לגר" - לרבי נתן אדלר.
• "נפש הגר" - לרבי מרדכי לווענשטיין.
• ביאורי אונקלוס - לרבי שמשון ברוך שעפטעל.
• "יין הטוב" על התרגומים.
• פרשנות שבועית לתרגום אונקלוס ניתן למצוא במדורו של ד"ר נתנאל פוזן, בעלון השבועי "שבת בשבתו".

כמו כן, נתייחד לו מקום במילונים הארמיים. כגון המילון ארמי-אנגלי שהוציא יסטרוב (Jastrow) והמילון ארמי-עברי שהוציא ע"צ מלמד, הכוללים גם מילים מתרגום אונקלוס.

[עריכה] ראו גם

• תרגומי התנ"ך

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סיפור על אונקלוס באתר פאר הסת"ם
• על אונלקוס באתר הרב קורן
• על אונקלוס באתר מסורת
• על אונקלוס באתר מוריה
• אונקלוס, באנציקלופדיה של מקראגשר