אג'נדה 21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אג'נדה 21 (Agenda 21) הוא שמה של תוכנית פעולה בינלאומית שמטרתה לבלום את הידרדרות הסביבה העולמית ולשפר את מצב הסביבה, תוך קידום של פיתוח בר קיימא בכל המדינות, המבטאת הסכמה בינלאומית ומחויבות פוליטית ברמה הגבוהה ביותר לעקרון לפיו פיתוח וסביבה הם נושאים לדיון משותף.

אג'נדה 21 היא מסמך המתווה מדיניות סביבתית הננקטת כיום מהרמה הבינלאומית ועד לרמה המקומית. לאור האג'נדה נקבעים יעדים סביבתיים, מדיניות סביבתית ומדיניות פיתוח של מדינות וערים. אג'נדה 21 הפכה לכינוי לכל תוכנית פעולה שתכליתה השגת יעדים של פיתוח בר קיימא.

האג'נדה באה לפרוט ולהרחיב את העקרונות שבהצהרת ריו לכדי תוכנית פעולה מקיפה לפעולות נחוצות ברחבי העולם, כדי להשיג דגם לפיתוח בר-קיימא.

מעת הכנתה ולתוך המאה ה-21 - ממשלות, סוכנויות פיתוח, ארגוני האו"ם וקבוצות בלתי-תלויות בכל תחום שבו פעילות אנושית (כלכלית) משפיעה על הסביבה - צריכות ליישם את התוכנית. האג'נדה מציעה תוכנית פעולה ישימה, תוכנית שתאפשר למדינות ולקהילייה הבינלאומית לתרגם את ההשקפה למעשים מהר ככל האפשר.

תוכן עניינים 1 מקורות האמנה 1.1 מהי אג'נדה 21 2 מבנה המסמך 2.1 היבטים חברתיים וכלכליים 2.2 היבטים פיזיים 2.3 המרכיב האנושי-קהילתי 2.4 אמצעי יישום 3 סדר יום מקומי 21 בישראל 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקורות האמנה

בשנות השמונים התגברה פעילותם של ארגונים לא-ממשלתיים בתחומי סביבה וחברה. הם הפעילו צורות מחאה מקומיות ובינלאומיות ואמצעי שכנוע ולחץ מגוונים בהביעם את קולן של קבוצות המרוחקות ממוקדי ההשפעה בשלטון ואת הדרישה הגוברת והולכת לצדק חברתי וסביבתי. פעילות זו הבליטה את חשיבותו של הקול הציבורי ואת החשיבות בהכללת נציגי ארגונים כאלה בדיונים בינלאומיים. לרבות מהבעיות הסביבתיות אופי אזורי ועולמי: זיהום הסביבה חוצה גבולות ובדרך כלל הבעיות גדולות מיכולתה של מדינה בודדת לטפל בהן בכוחות עצמה. בעקבות זאת התחדד גם הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי - לתמיכה, לפעילות משותפת, למימון משותף ולחילופי ידע ודרכי פעולה הקשורים בפיתוח וסביבה.

על רקע זה קראה ב-22 בדצמבר 1989 העצרת הכללית של האו"ם לכינוס בינלאומי שיתכנן אסטרטגיות לעצור ולהפוך את ההשפעות של הידרדרות הסביבה "בהקשר של מאמצים גוברים, לאומיים ובינלאומיים, לקידום פיתוח בר קיימא, בטוח וידידותי לסביבה בכל המדינות". אין כיום מקום על פני כדור-הארץ שאינו מושפע בצורה זו או אחרת מההידרדרות המואצת במצב הסביבה בעולם. בין אם זה זיהום אוויר שאנו נושמים, זיהום מים שאנו שותים, או שינויים באקלים העולמי, המביאים לעלייה בפני הים ומאיימים להציף אזורים נרחבים; אם זו החשיפה המוגברת לקרינת שמש מזיקה הפוגעת קשות באדם וביצורים אחרים, או הפגיעה הכללית המתמשכת במערכות האקולוגיות המאפשרות את קיומנו.

מגמה זו נובעת במידה רבה מצריכת משאבי טבע בכמות העולה על קצב התחדשותם, ומהשאיפה האנושית המתמדת להעלאת רמת החיים בהווה, גם אם הדבר נעשה על חשבון העתיד. רבים מאמינים שיימצאו פתרונות טכנולוגיים שישפרו את מצב האנושות ויחסיה עם סביבתה: אך בחוגים אקדמיים נשאלת השאלה, האם פתרונות אלו יגיעו וייושמו במהרה כך שיספיקו להציל את שנותר מעושר החיים סביבנו? או שמא יש צורך בשינויים אחרים, עמוקים יותר באורח חיינו ובחשיבה אחרת לחלוטין?

[עריכה] מהי אג'נדה 21

התוכנית מכוונת לפעול בתחומי החברה, הכלכלה והסביבה כדי לאפשר את התפתחות האדם תוך שמירה על משאבי טבע והתחשבות בדורות הבאים.

פירוש המילה אג'נדה הוא סדר-יום. במתן השם "אג'נדה 21" הייתה כוונה להדגיש שהעניינים שהתוכנית עוסקת בהם הם החשובים ביותר שיש להניח במרכז סדר היום העולמי לקראת המאה ה-21. אג'נדה 21 היא תוצר של מהלך שיזם האו"ם: היא ואמנות והצהרות בינלאומיות נוספות העוסקות בסביבה ופיתוח אומצו בוועידה שכינס האו"ם - ועידת הפסגה בעניין כדור-הארץ (Earth Summit או ועידת ריו).

הוועידה התקיימה ביוני 1992 בריו דה ז'נירו שבברזיל. העקרונות שהם הבסיס לתוכנית הפעולה מפורטים בקיצור בהצהרת ריו. מאז 1992 הפך השם אג'נדה 21 למושג, משהו הדומה לשם קוד, כיוון שבעקבות אג'נדה 21 הוכנו תכניות פעולה שתכליתן דומה, לשמור על משאבי הסביבה תוך מתן מענה לצורכי הפיתוח. תכניות כאלו נעשו ברמת המדינה, ברמת האזור או העיר ואף בארגונים וחברות.

הרעיון העומד בבסיס אג'נדה 21 הוא שהאנושות הגיעה לרגע מכריע בתולדותיה. אם בני האדם ימשיכו את המדיניות הנוכחית, זו עלולה להביא תוצאות קשות למין האנושי ולסביבה:

• העמקת השסע הכלכלי בתוך ארצות וביניהן
• הגברת העוני והרעב
• התפשטות מחלות
• העמקת הבורות ברחבי העולם
• דרדור ולהרס של המערכות האקולוגיות שבהן אנו תלויים לקיומנו ולקיום הדורות הבאים.

מטרת האמנה היא להפסיק את כל התופעות השליליות האלה ולהפוך את הגלגל. "אין אומה היכולה להשיג זאת בכוחות עצמה", מצהיר מוריס סטרונג, מזכ"ל הוועידה, במבוא לאג'נדה 21. "יחד נוכל - בשותפות עולמית למען פיתוח בר-קיימא".

[עריכה] מבנה המסמך

האג'נדה בנויה מארבעה חלקים עיקריים:

[עריכה] היבטים חברתיים וכלכליים

של פיתוח וסביבה בראייה רחבה של הקשר הברור ביניהם. הנושאים המטופלים בו הם שיתוף פעולה בינלאומי להאצת פיתוח בר-קיימא בארצות מתפתחות, מלחמה בעוני, שינוי דפוסי צריכה, דינמיקות דמוגרפיות וקיימות (sustainability), תנאי בריאות אנושית, פיתוח בר-קיימא של יישובים ושילוב בין סביבה ופיתוח בקבלת החלטות.

[עריכה] היבטים פיזיים

שימור וממשק של משאבים לצורך פיתוח. הנושאים המטופלים בו: הגנה על האטמוספירה, תכנון וממשק של משאבי קרקע, בירוא יערות, ממשק של מערכות אקולוגיות רגישות עם דגש על מידבור, בצורת ואזורים הרריים, הגנה על אוקיינוסים ומשאבי מים מתוקים, עידוד חקלאות ופיתוח כפרי בני-קיימא, שימור המגוון הביולוגי, ביוטכנולוגיה, ממשק של פסולת מוצקה ושפכים ושל פסולת וחומרים רעילים ומסוכנים.

[עריכה] המרכיב האנושי-קהילתי

בדגש על חיזוק תפקידן של קבוצות ייחודיות בחברה, החל בנשים, ילדים ונוער, דרך עמים ילידים, ארגונים לא-ממשלתיים, ארגוני עובדים, עסקים, תעשייה, חקלאים וקהילה מדעית וטכנולוגית וכלה ברשויות מקומיות.

[עריכה] אמצעי יישום

מטרתו של חלק זה לוודא שהאג'נדה לא תישאר מסמך על המדף בלבד. אף כי בכל אחד מהחלקים הקודמים מופיעים כמעט בכל פרק לוחות זמנים להתקדמות, הערכת עלויות והקצבת הקהילייה הבינלאומית לכך, בחלק זה נדונים בהרחבה הפרטים האלה: משאבים ומנגנונים כספיים, נגישות לטכנולוגיה והעברתה, מדע, חינוך ומודעות ציבורית, מנגנונים לאומיים ושיתוף פעולה בינלאומי, הסדרים, כלים ומנגנונים בינלאומיים ומידע למקבלי החלטות.

[עריכה] סדר יום מקומי 21 בישראל

סדר יום מקומי (סי"מ) 21 הוא פרויקט אשר מטרתו להטמיע את עקרונות הקיימות של אג'נדה 21 ברמה המקומית ביישובים בישראל. סי"מ 21 מקודם בישראל ברמה מערכתית דרך המרכז לקיימות מקומית, על ידי מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית והמשרד לאיכות הסביבה.

בשנת 2000 השתתפה משלחת ישראלית בכנס בינלאומי לערים בנות קיימא שארגן ICLEI, הארגון הבינלאומי לקידום קיימות ברשויות מקומיות. בעקבות הכנס הוחלט לקדם את יוזמת אג'נדה מקומית 21 בישראל, אשר תקרא: סדר יום מקומי למאה ה- 21 (או בקיצור: סי"מ 21). הפרויקט החל בישראל על ידי עריכת פיילוט, שאיתר חמש רשויות מקומיות, במטרה להפוך אותן למודל ליישובים שיצטרפו ליוזמה זו בעתיד. הרשויות שנסקרו בשלב הפיילוט היו: רמת השרון, מגדל העמק, תמרה, פתח תקווה ובית שאן. את סיכום ומסקנות שלב הפיילוט 2001-2003 ניתן לקרוא במסמך [1] שהוציאו מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, המשרד לאיכות הסביבה והמרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי.

נכון לשנת 2006 קיימות כ-20 רשויות בארץ שפועלות, באופן זה או אחר, ליישום עקרונות של פיתוח בר קיימא, ביניהן מספר רשויות אזוריות הכוללות בתחומן מספר רב של יישובים. יישובים אלו מצטרפים לאלפי יישובים ברחבי העולם הנוטלים חלק בפרויקטים דומים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אג'נדה 21 באתר האו"ם