אדוארד אלגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד אלגר (2 ביוני 1857 - 23 בפברואר 1934) היה מלחין ומנצח אנגלי. יצירתו התזמורתית הראשונה, וריאציות אניגמה, זכתה לשבחים. הוא חיבר גם אורטוריות, מוזיקה קאמרית, סימפוניות וקונצרטים אינסטרומנטליים. בין חיבוריו הנודעים שירי הלכת "הוד והדר", שהראשון בהם מושר לעתים קרובות למילים Land of Hope and Glory.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] השנים הראשונות
אדוארד ויליאם אלגר נולד בכפר הקטן ברודהית', סמוך לוורסטר. אביו, ויליאם אלגר, היה מכוון פסנתרים וסוחר בתווים ובכלי נגינה. אדוארד, שגדל מוקף במוזיקה בחנותו של אביו, רכש ידע מוזיקלי בכוחות עצמו. הוא נהג לקחת עמו חוברות תווים כשיצא לטייל על אופניים, וכך נוצר אצלו קשר אסוציאטיבי מובהק בין מוזיקה לטבע. הוא ביטא זאת בגיל מבוגר יותר, באמרו: "יש מוזיקה באוויר, מוזיקה בכל הסובב אותנו, העולם מלא מוזיקה ואתה פשוט לוקח ממנה כל כמה שנחוץ לך."
אחרי שעזב את בית הספר בגיל 15, התחיל לעבוד אצל עורך דין מקומי, אבל אחרי שנה יצא לקריירה מוזיקלית, שהחלה במתן שיעורי פסנתר וכינור.
שנותיו ככנר צעיר בוורסטרשייר היו, במובנים רבים, המאושרות בחייו. הוא ניגן בפסטיבלים בוורסטר ובבירמינגהם ואחת מחויותיו הגדולות הייתה נגינת הסימפונית השישית והסטאבאט מאטר של דבוז'ק בניצוח המלחין. אלגר התפעל מן התזמור של דבוז'ק, שהשפיע על סגנונו הוא למשך יותר מעשור.
בגיל 29 הכיר את אליס רוברטס, בתו של איש צבא בדרגה גבוהה ומחברת שירה ופרוזה. הם התחתנו שלוש שנים לאחר מכן בניגוד לרצון משפחתה. כמתנת אירוסין הקדיש לה את היצירה הקצרה לכינור ופסנתר, Salut d'amour . הזוג עבר ללונדון כדי להתקרב יותר אל מרכז חיי המוזיקה הבריטיים ואדוארד החל לחבר מוזיקה ברצינות. פרק שהותם בלונדון לא עלה יפה, והם נאלצו לחזור לגרייט מאלוורן, שם יכול אדוארד להשתכר למחייתם בהוראה.
[עריכה] פרסום ומוניטין
במהלך שנות ה-90' של המאה ה-19 בנה לו אלגר בהדרגה מוניטין של מלחין, בעיקר ביצירות לפסטיבלים הכוראליים הגדולים של מרכז אנגליה. יצירותיו "האביר השחור", "המלך אולאף" (1896), "אור החיים, ו"קאראקטאקוס" זכו כולן להצלחה מתונה והוא התקשר לשנים רבות עם המוציאים לאור "נובלו ושות'".
בשנת 1899 הושמעה יצירתו הראשונה הגדולה לתזמורת, "וריאציות אניגמה" בביצוע בכורה בלונדון תחת שרביטו של המנצח הגרמני הנודע, הנס ריכטר. היצירה התקבלה בעין יפה והציבה את אלגר כמלחין הבריטי החשוב ביותר בדורו. שמה הרשמי של היצירה הוא "וריאציות על נושא מקורי" (אניגמה - חידה). החידה היא בכך, שאם כי יש שלוש-עשרה וריאציות על "הנושא המקורי", הרי נושא ה"אניגמה", העובר, לדברי אלגר, "כחוט השני בכל מערך הוריאציות", איננו מושמע לעולם. פרשנים רבים חיוו דעתם, שאף כי אלגר נחשב כיום למלחין אנגלי אופייני, הרי במוזיקה התזמורתית שלו וביצירה זו במיוחד יש הרבה מן המשותף עם מסורת מרכז אירופה, שטיפוסית לה אותן שנים הייתה המוזיקה של ריכרד שטראוס. ואכן, "וריאציות אניגמה" התקבלו יפה בגרמניה.
בשנה שלאחריה בוצעה בבירמינגהם יצירתו "חלום גרונטיוס", לפי שיר של קרדינל ניומן. על אף הופעה ראשונה כושלת, מצאה היצירה את מקומה בקרב קהל המאזינים כאחת מיצירותיו המעולות של אלגר וכמוזיקה מקהלתית אנגלית משובחת.
יצירתו הנודעת ביותר של אלגר, מן הסתם, היא קובץ שירי הלכת "הוד והדר" Pomp and Circumstance משנת (1901). זמן קצר אחרי חיבורם, התבקש אלגר להתאים את המרש הראשון למילים של בנסון, כאודה להכתרת המלך אדוארד השביעי. תוצאת העבודה המשותפת של המשורר והמלחין היא Land of Hope and Glory, המהווה את קטע הסיום של האודה והופיע גם, בשינוי קל במילים, כשיר נפרד.
בין השנים 1902 ל-1914 ביקר אלגר ארבע פעמים בארצות הברית, בין השאר למסע קונצרטים בניצוחו. בשנים 1911 עד 1912 היה מנצחה הראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון.יצירותיו בוצעו במקומות שונים בעולם והנחילו לו תמלוגים נכבדים. בין 1905 ל-1908 החזיק במשרת פרופסור למוזיקה באוניברסיטת בירמינגהם. מכתבים שלו שמורים בארכיב של אוניברסיטה זו.
מורשתו המוזיקלית של אלגר היא תזמורתית ברובה, אך הוא כתב גם לסולנים ולקבוצות כלים שונות. יצירתו היחידה לתזמורת כלי נשיפה ממתכת, הסוויטה השביעית (שעובדה על ידו לאחר מכן לתזמורת מלאה), ממשיכה לתפוס מקום חשוב ברפרטואר לכלי נשיפה ממתכת. יצירה זו עובדה גם לעוגב על ידי אטקינס ולפעמים מבצעים אותה בתור הסונטה השנייה של אלגר לעוגב. הסונטה הראשונה שלו, המוקדמת בהרבה, לעוגב נכתבה במיוחד לכלי זה בסגנון תזמורתי מובהק, וכלולה גם היום ברפרטואר האנגלי הרומנטי לעוגב.
[עריכה] השנים האחרונות
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה החלה המוזיקה של אלגר לצאת מן האופנה ואחרי מות אשתו בשנת 1920 לא כתב עוד יצירות בעלות חשיבות של ממש. זמן קצר לפני מותה חיבר את הקונצרט האלגי לצ'לו.
בשלהי חייו התחיל אלגר לעבוד על אופרה, "הגברת הספרדית", וקיבל הזמנה משירות השידור הבריטי לחבר סימפוניה שלישית. מחלתו האחרונה מנעה את השלמתן.
[עריכה] הוקרה לזכרו
הבית בכפר ברודהית', שם נולד אלגר, משמש כיום מוזיאון לזכרו.
פסלו בקצה הרחוב הראשי של וורסטר פונה אל הקתדרלה, מטרים ספורים מן המקום שם שכנה פעם חנותו של אביו.
[עריכה] ראו גם
בוויקיפדיה האנגלית: מיצירותיו של אלגר
