כנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנר הוא אדם המנגן בכינור, כמקצוע או כתחביב.
כנר יכול לבצע נגינת סולו. קבוצת כנרים יוצרת מיזוג של צלילי הכינור השונים למעין קול אחד. קשה לתאר תזמורת ללא כנרים. בכל קבוצת הכנרים כזו יש כנר מוביל המכונה "כנר ראשון".
כנר נחשב לאדם מכובד מאוד, כאשר הוא מנגן בתזמורת גדולה, בקונצרט וכו'. עם זאת, כינור הוא כלי נפוץ אצל קבצני רחוב, אשר מנגנים בערים הגדולות על מנת לזכות בנדבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הכינור ככלי נגינה הוזכר בתנ"ך פעמים רבות. נאמר על יובל: "וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב." (בראשית ד, כא). אך ככל הנראה הכוונה בתקופה זו לא הייתה לכינור הדומה לכינור המודרני, אלא לכלי נגינה המזכיר את הנבל. חוקרי המוזיקה סבורים שכלי הנגינה הגיע מדרום מזרח אסיה. משם הגיע אל הערבים אשר הביאו את הכלי אל העולם המערבי. שם, עבר תהפוכות ושינויים רבים.
[עריכה] לימודי נגינה בכינור
בלימודי נגינה בכינור ניתן להתחיל בגיל צעיר מאוד, ומפורסמת "שיטת סוזוקי", ללימוד נגינה בכינור עוד לפני לימוד הקריאה. לימודים אלה נעשים באמצעות מורה פרטי, או בקבוצות בקונסרבטוריון. לימודי נגינה בכינור למתקדמים נערכים במסגרת אקדמיה למוזיקה.
[עריכה] כנרים מפורסמים
רבים מן הכנרים המפורסמים הם יהודים כמו: יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, שלמה מינץ ועוד רבים אחרים. הארץ הראשונה שממנה יצאו כנרים הגדולים היא איטליה, אחד מהבולטים בתחום היה ניקולו פגניני, אשר כתב לכינור וניגן בכינור.
מוזיקאים רבים כתבו קונצ'רטים לכינור, ובהם קלאודיו מונטוורדי, ארכאנג'לו קורלי, באך, ויולדי, מוצרט, בטהובן, שופן, ברהמס, ויוטי, בריו ורבים אחרים.
גם במאה ה-20 ישנם כנרים גדולים, כמו: דוד אויסטרך ובנו איגור אויסטרך מרוסיה, ישה חפץ מארצות הברית. דור הכנרים שבא אחריהם כולל את אייזק שטרן, יהודי מנוחין, אלכסנדר שניידר ואחרים. לחלק מן הכנרים הייתה נטייה להיקשר למלחינים מסוימים כגון יוזף סיגטי ובלה ברטוק.
בעולם כיום, שוררת תחרות גדולה בין הכנרים. כנרים נחשבים למעין "ילדי פלא", וכבר מגיל צעיר מטטפחים את נגינתם על ידי אימון רב.
ראו גם: רשימת כנרים
[עריכה] לקריאה נוספת
- נתן דונביץ', וירטואוזים - גדולי הכנרים מפגניני עד מידורי, הוצאת זמורה ביתן, 2003