אדמונד הראשון מלך אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדמונד הראשון (או אידמונד, 921 - 26 במאי 946), המכונה גם הזקן, עושה המעשים או המפואר, היה מלך אנגליה משנת 939 ועד מותו. הוא היה בנו של אדוארד הזקן ואחיו למחצה של אתלסטאן מלך וסקס, שאותו ירש בשלטון ב-27 באוקטובר 939. זמן קצר לאחר הכרזתו כמלך היה על אדמונד להתמודד עם מספר איומים צבאיים. המלך אולף הראשון מדבלין כבש את נורת'מבריה ופלש למרכז אנגליה, שאותו כבש אדמונד מחדש רק לאחר מותו של אולף ב-942. ב-943 הפך אדמונד לסנדקו של המלך אולף מיורק, ושנה לאחר מכן הצליח לכבוש מחדש את נורת'מבריה. באותה שנה איבד בן בריתו אולף מיורק את כיתרו ונמלט לדבלין, שם הוכתר למלך אולף קוראאן. ב-945 כבש אדמונד את סטרתקלייד, אך בסופו של דבר ויתר על האזור לטובת המלך מלקולם הראשון מסקוטלנד, בתמורה לחתימתו של זה על חוזה לערבות צבאית הדדית, שהניח את הבסיס למדיניות גבולות בטוחים עם סקוטלנד.

אדמונד נרצח ב-946 בידי ליאופה, פושע גולה, שפלש למסיבה שערך אדמונד בפוקלצ'רץ'. המלך הורה לליאופה לעזוב, ומשזה סירב המלך ואנשיו החלו להיאבק בו. אדמונד וליאופה נהרגו שניהם, ואדמונד נקבר במנזר גלסטונברי. במקומו עלה לכס המלוכה בנו אדרד, שמלך עד 955, אז עלה לשלטון אחיו אדווי, שמלך עד מותו ב-959, אז הוכתר בנו הנותר של אדמונד אדגר