אהרון קציר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרופ' אהרון קציר (קצ'לסקי) (1913 - 30 במאי 1972), חתן פרס ישראל ומבכירי המדענים של ישראל.

אהרון קציר נולד בלודז' שבפולין בשנת 1913. משפחתו עלתה לארץ ישראל בשנת 1922 והתיישבה בירושלים.

בשנת 1930 הצטרף לארגון "ההגנה" בירושלים. היה פעיל בתנועת הנוער - "הבחרות הסוציאליסטית". בשנת 1932 החל ללמוד באוניברסיטה העברית, והיה מבוגרי המחזורים הראשונים, ומהראשונים שקיבלו תואר דוקטור. בשנים 1939-1948 היה אסיסטנט במעבדה לכימיה תאורטית ומקרומולקולרית.

ב1945 נמנה - יחד עם אחיו אפרים קציר ויוחנן רטנר - עם חוג מדענים שסייעו להגנה במחקר ובפיתוח של נשק מייצור עצמי. סמוך לתחילת מלחמת העצמאות היווה החוג גרעין ליחידת "מדע" בפיקוד שלמה גור, ועם הקמת צה"ל הפכה היחידה לחיל המדע (חמ"ד).

סיים דוקטורט בכימיה בהצטיינות יתרה. עם קום המדינה התמנה לראש המחלקה לחקר הפולימרים במכון ויצמן למדע שבראשה עמד עד יומו האחרון. כן יסד במכון ב1956 את המעבדה לפלסטיקה. ב־1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית ת"א. בשנת 1952 התמנה לפרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדעי הטבע, תשכ"א (1961). בשנים 1962-1968 היה נשיאה השני של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שאת הקמתה יזם. ב־1964 נבחר לנשיא הארגון הבינלאומי לביופיזיקה שימושית, ועמד בראשו עד 1968. בשנת 1971 נבחר לחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. זמן קצר לפני מותו הוחלט להעניק לו את פרס רוטשילד למדעי הטבע לשנת תשל"א.

עשה לפופולריזציה של המדע בקרב הציבור הרחב, בעיקר בספרו החשוב "בכוּר המהפכה המדעית", ספר שעוסק בזיקה שבין מדע לחברה. שני ספריו הנוספים הם: "הביופיזיקה ונושאים אחרים" ו"תרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים" , שאותה כתב יחד עם פ. פ. קרן.

אהרון קציר נודע כאיש רוח, אשר יוצא ממגדל השן של המדע ועוסק בהבטים האנושיים והמוסריים של המדע. הוא נודע כמרצה מחונן והרבה להופיע בהרצאות בתחומו ובתחומים אחרים, בפורומים שונים, החל מבתי ספר וכלה בהרצאות עממיות באמצעי השידור. נודע כאיש אשכולות, ותחומי התענינותו חרגו מתחומי התמחותו (פילוסופיה, ספרות, מוזיקה ועוד), תופעה לא רווחת בין אנשי מדע המסתגרים בתחומם הצר.

התעשיה הכימית בישראל, ובייחוד תעשית החומרים הפלסטיים, קיבלה עידוד רב מהמחקרים שנעשו במחלקת הפולימרים במכון ויצמן בראשותו.

ב־30 במאי 1972 נרצח על־ידי מחבלים יפניים בטבח בנמל התעופה לוד.

אחיו, פרופסור אפרים קציר, היה נשיא המדינה הרביעי. בנו, אברהם קציר, הוא פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

על שמו של אהרון קציר רחובות בערי הארץ, וכן בתי ספר יסודיים ותיכוניים. לזכר קציר הקים מכון ויצמן מרכז לחקר הביולוגיה הפיזיקלית הנושא את שמו. NASA קראה על-שמו את אחד המכתשים שעל הירח.

באוניברסיטת תל אביב מתקיימת מדי שנה סדרת הרצאות לזכרו, תחת הכותרת "בכור המהפכה". בסדרה זו, שאותה מארגן פרופ' אברהם קציר, בנו של אהרון קציר, משתתפים טובי המדענים בארץ ובעולם. בשנת 2003 למשל, הרצו בסדרה זו חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, חתן פרס ישראל דוד הראל, והפילוסוף הנודע הילארי פאטנם.