שיחה:אטיולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "אטיולוגיה" משמש הרבה גם ברפואה, במשמעות: חקר הסיבות והגורמים למחלות או תופעות פתולוגיות. צריך להוסיף את העובדה הזאת לערך. Dror_K 13:09, 27 אוגוסט 2005 (UTC)
אני חושב שצריך למחוק את סיפור מגילת אסתר מרשימת סיפורים אטיולוגיים, כי הרי החג לא היה קיים לפני הסיפור - אנחנו באמת חוגגים בגלל מה שהתרחש בשושן (אם בוחרים להאמין בכך), זה לא שחגגנו את החג ואז נכתב סיפור כדי להסביר זאת. אופק 20:47, 8 יולי 2006 (IDT)
- העניין שנוי במחלוקת. סיפור מגילת אסתר בנוי כסיפור אטיולוגי, כלומר כסיפור הבא להצדיק מציאות או תופעה שכבר עומדת לנגד עיני המחבר. המילה "פור" כשלעצמה היא מילה אכדית ולא עברית, ומחבר המגילה ראה לנכון לפרשה: "וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל" (אסתר ט' כ"ד), ולהסביר כיצד היא מתקשרת לשמו של החג "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל-שֵׁם הַפּוּר" (שם, פסוק כ"ו). נראה כאילו השם "פורים" כבר היה ידוע, אבל משמעותו לא הייתה ידועה בקרב היהודים. גם פסוקים כ"ו-כ"ח בפרק ט' של מגילת אסתר נראים כמתארים מציאות קיימת, כשסיפור המגילה הוא ההסבר למנהג. חגים בבליים ופרסיים שנושאים אופי דיוניסי (כלומר חגים של משתה ושמחה) ידועים מן התקופה ההיא, וייתכן שיהודים אימצו את החגים האלה ולימים ביקשו להם הסבר. כל המחקר הקשור במגילת אסתר שנוי מאוד במחלוקת, ולכן ההנחה שסיפור מגילת אסתר הוא סיפור אטיולוגי היא בעצם ספקולציה שאין לה אישוש מחקרי ברור, אלא רק עדויות נסיבתיות (האופן שבו מנוסחים הפסוקים, קיומם של חגים מקבילים בעמים אחרים בתקופה ההיא, העובדה שסיפור המגילה אינו נמצא במקורות פרסיים או יווניים מקבילים וכיוצ"ב). לפיכך, המידע הזה אינו קריטי לערך הספציפי הזה, אבל אולי כדאי להעביר אותו לערך פורים או מגילת אסתר. עוד מידע בנושא הזה אפשר למצוא בערך "מגילת אסתר" בוויקיפדיה האנגלית DrorK • שיחה 00:22, 9 יולי 2006 (IDT)
