איו (ירח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איו | |
---|---|
גילוי | |
נתגלה על ידי: | סיימון מריוס גלילאו גליליי |
תאריך: | 1610 |
מאפיינים מסלוליים | |
רדיוס ממוצע: | 421,600 ק"מ |
אקסצנטריות: | 0.041 |
משך זמן הסיבוב: | 1 d 18 h 27.6 min |
נטייה: | 0.040° |
ירח של: | צדק |
מאפיינים פיזיים | |
קוטר ממוצע: | 3643.2 ק"מ |
שטח הפנים: | 41,000,000 קמ"ר |
מסה: | 8.94×1022 |
צפיפות ממוצעת: | 3.55 ג'/סמ"ק |
כוח משיכה על פני השטח: |
1.81 מ'/ש'2 |
משך זמן הסתובבות: |
יום 18 שעות 27.6 דקות |
שיפוע הציר: | ~0° |
אלבדו: | 0.61 |
לחץ אטמוספירי: |
איו, ירחו של צדק, הוא השלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הפנמיים הגדולים, הוא גדול במקצת מירחנו, חג מסביב צדק במרחק של 422,000 ק"מ והוא החמישי במרחקו מבין ירחיו.
כוח המשיכה החזק של צדק נעל את סיבובו העצמי על צירו וזה מפנה רק צד אחד כלפיו כל העת, בנוסף נוצרים כוחות גאות חזקים המותחים את פניו של איו כלפי חוץ ופנים עד כדי 100 מטר, מתיחות אלו גורמים ליצירת חום רב שממיס את תוכנו הפנימי של איו והתוצר הוא פעילות געשית.
איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרציות הגעשיות שלו מגיעות לגובה של 300 ק"מ מעל מפני השטח, פעילות זאת היא הגורם לגוון פני שטחו שהוא צהבהב־חום.
איו נקרא על שם הנימפה איו מהמיתולוגיה היוונית.
[עריכה] עובדות ונתונים
כוח משיכה (1= כדור הארץ): 0.1847