אמנת וינה בנושא תעבורה בדרכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנת וינה בנושא תעבורה בדרכים היא הסכם בינלאומי אשר מטרתו לאפשר תעבורה בינלאומית בדרכים ולהגביר את הבטיחות בתעבורה באמצעות איחוד כללי התעבורה בין המדינות השותפות להסכם. ההסכם התקבל על ידי המועצת הוועידה החברתית והכלכלית של האומות המאוחדות שהתקיימה בוינה (7 באוקטובר 1968 – 8 בנובמבר 1968). אותה ועידה אף קבעה את אמנת וינה בנושא תמרורים וסימני דרך.
[עריכה] כלי רכב חוצי גבולות
אחת התרומות העיקריות של האמנה לנוהגים ברכב היא ההתחייבות של המדינות השותפות לאמנה להכיר בחוקיות כלי הרכב ממדינות שותפות אחרות. אולם, כלי הרכב חייב לעמוד בדרישות הבאות כדי שיוכל לצאת ממדינת הרישום שלו למדינות חברות אחרות:
- על הרכב חייבת להיות לוחית רישוי בחזית ומאחור, אפילו אם במדינת הרישום אין חובה להציג את לוחית הרישוי בחזית. אופנועים חייבים להציג לוחית רישוי מאחור בלבד. מספרי הרישוי חייבים להיות באותיות לטיניות ובספרות ערביות. בנוסף לאלה ניתן להציג על שלט הרישוי את מספר הרישוי באותיות אחרות.
- על הרכב יש להציג מאחור את סימן המדינה היחודי. הנספח השלישי לאמנה מגדיר את ממדי השילוט היחודי למדינות השונות והוא קובע כי השילוט יורכב מאותיות שחורות על רקע לבן אליפטי וכי אין הוא יכול להיות חלק מלוחית הרישוי של הרכב. במציאות, קיימות מדינות שויתרו באופן הדדי על דרישת האותיות השחורות על רקע לבן, לדוגמה בין מדינות אירופאיות רבות (בהן השילוט האליפטי הלבן יכול להיות מוחלף על ידי פס כחול על גבי לוחית הרישוי, בצד מספר הרישוי של הרכב. כך גם בישראל.) וכן בין קנדה, ארצות הברית ומקסיקו (בהן שם המדינה או הפרובינציה מוטבע על רקע שלט הרישוי).
- על הרכב לעמוד בכל הדרישות הטכניות כדי שמבחינה חוקית יוכל לנוע בדרכים בארץ הרישום שלו. בכל עת שקיימות דרישות טכניות נוגדות (לדוגמה, הגה מימין או משמאל), הרכב יורשה לנוע אף במדינות שותפות להסכם, מחוץ למדינת הרישום.
- הנהג חייב לשאת את מסמכי הרישום של הרכב ובמידה והרכב אינו רשום על שם אחד מנוסעיו (לדוגמה, רכב מושכר), על הנהג לשאת מסמך המוכיח את זכותו להחזיק ברכב.
סין היא המדינה הבולטת ביותר שאיננה חתומה על אמנת וינה. כל כלי הרכב הזרים בסין חייבים להיות מצוידים בלוחיות רישוי סיניות. דרישה זו חלה אף על רכבים בעלי לוחיות רישוי מהונג קונג ומקאו, אף שהן בשליטת סין.
האמנה אף מפרטת את דרישות המינימום לציוד בטיחות וציוד מכני החייב להיות בכלי הרכב ומגדירה את סימני הזיהוי המאפשרים לזהות את מדינת הרישום של הרכב.
