אנדרה נהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנדרה נהר (André Neher, נולד 1914 - 1988) חוקר, הוגה דעות ופילוסוף יהודי.

אחד ממעצבי דמותה הרוחנית של יהדות צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, יחד עם יעקב גורדין, עמנואל לוינס, ויהודה ליאון אשכנזי.
לימד גרמנית בשטרסבורג לפני מלחמת העולם השנייה, אך עם תחילת השואה פוטר ממשרתו. טרם עלייתו ארצה ב-1974 שימש כראש המכון למדעי היהדות של אוניברסיטת שטרסבורג, ולאחר מכן הרצה באוניברסיטת תל אביב.

תוכן עניינים 1 הגותו 2 ספריו 2.1 עברית 2.2 צרפתית

[עריכה] הגותו

[עריכה] ספריו

[עריכה] עברית

• 1973 - משה ויעודו של עם ישראל, הוצאת מסדה.
• 1977 - ובכל זאת, הוצאת ראובן מס.
• 1982 - דוד גנז וזמנו, הוצאת ראובן מס.
• 1985-6 - קורות עם ישראל לאור המקרא, שני כרכים (עם רנה נהר), הוצאת ראובן מס.
• 1994 - זהותנו היהודית, הוצאת ראובן מס.
• 1999 - נבואות ונביאים: מהות הנבואה, הוצאת מאגנס.
• 2003 - משנתו של המהר"ל מפראג, הוצאת ראובן מס.

[עריכה] צרפתית

1991 - Le puits de l'exil: tradition et modernité: la pensée du mahal de prague פריז, les éditions du cerf.