אנציקלופדיה ynet

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

העמוד הראשי של "אנציקלופדיה ynet"

אנציקלופדיה ynet היא אנציקלופדיית אינטרנט עברית שמפעיל אתר ynet. היא פתוחה למנויים בתשלום.

האנציקלופדיה פותחה במשך שנה וחצי על ידי צוות של כעשרה אנשים בניהולה של מיכל שכטר ובעריכתו המדעית של ד"ר עמנואל לוטם. את הפרויקט דחף העורך הראשי של ynet, יון פדר.

[עריכה] מאפייני האנציקלופדיה

אתר האנציקלופדיה מתאר אותה:

	אנציקלופדיית ynet היא אנציקלופדיה כללית בת אלפי ערכים המביאים מידע עדכני מכל תחומי הידע האנושי והפעילות האנושית. ערכי האנציקלופדיה עוסקים במגוון תחומים: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והמדעים המדויקים, מדעי כדור הארץ, טכנולוגיה, תרבות, היסטוריה, שפה ותקשורת, אמנויות ועוד.
-- אודות האנציקלופדיה, ynet

האנציקלופדיה כוללת גם חומר רב בנושאי יהדות ומדינת ישראל.

העמוד הראשי של האנציקלופדיה מוביל לערכים הנמצאים בה דרך תריסר שערים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי כדור הארץ, טכנולוגיה, היסטוריה, ישראל, חברה ומשפט, פוליטיקה, פילוסופיה ותרבות כללית, דת ומיתוס, ספרות ואמנות, אמנויות הבמה. כל אחד משערים אלה נחלק לתחומים אחדים, ובסך הכול יש 65 תחומים.

בדיקת רשימת הערכים המופיעה בשערי המשנה מראה שהאנציקלופדיה כוללת ערכים הדורשים מהקורא השכלה תיכונית ומטה, ונזהרת מלתת ערכים שהידע המוקדם להבנתם דורש השכלה על תיכונית. מתוך 114 הערכים הנכללים (באוגוסט 2005) תחת התחום "מתמטיקה וסטטיסטיקה", מחצית מהערכים הם ביוגרפיות, ובין יתר הערכים ניתן למצוא משולש, מצולע, מספר, קבוצה וכדומה. הערכים העוסקים במתמטיקה של המאה העשרים הם השערת הרצף, כאוס, מכונת טיורינג, עוצמה, תורת המשחקים ותו לא. מדעי המחשב, מהתחומים התוססים ביותר של המדע המודרני, לא זכו לערך משל עצמם, וכל ייצוגם באנציקלופדיה מסתכם בערכים אלגוריתם, בינה מלאכותית, מבחן טיורינג ומכונת טיורינג. לנושאי יסוד כסיבוכיות, הנדסת תוכנה ומבנה נתונים אין רמז באנציקלופדיה.

לא כל החומר באנציקלופדיה נכתב במיוחד עבורה, וחלק מתבסס על חומר מאנציקלופדיות עבר מודפסות:

"האנציקלופדיה הישראלית הכללית", בעריכת ד"ר רפאל פוזנר
"יהדות - אנציקלופדיה למושגים, אישים ומסורת ישראל", בעריכת שאול מייזליש
"החי והצומח של ארץ ישראל", בעריכת עזריה אלון.
"לקסיקון אנציקלופדי חדש", בעריכת פרופ' מיכאל פלדמן ומחבר הערכים - דוד שחם.

התבססותה של האנציקלופדיה על אנציקלופדיות שנכתבו לפני שנים רבות ניכרת לעתים ברשימת הערכים. בתחום "מחשבים ואלקטרוניקה" מופיעים הערכים "קומפק מחשבים" ו"תאגיד דיגיטל", אף שחברות אלה אינן קיימות כבר שנים אחדות, והן מוזגו בחברת היולט-פקרד, שאף לה מוקדש ערך. נטייתה של האנציקלופדיה אל העבר של טכנולוגיית המחשבים ניכרת בקיומו של הערך כרטיס ניקוב, אל מול היעדרם של דיסק קשיח, מדפסת וסורק.

לאנציקלופדיה נוספים מפעם לפעם ערכים חדשים, אך קצב גידולה איטי ביותר. עם השקתה העריך יון פדר שעד סוף 2004 תכיל האנציקלופדיה כ-20-15 אלף ערכים [1], אך גם בתחילת 2007 היא רחוקה ממספר זה.

מהאנציקלופדיה נעדר הדבר המזוהה עם אתר ynet יותר מכל, מנגנון תגובות הגולשים, אבל יש לקורא אפשרות ישירה להציע תיקונים, באופן דומה לזה שיש באנציקלופדית Encarta של מיקרוסופט שפועלת גם היא כאנציקלופדית רשת סגורה. עורכי האנציקלופדיה משתדלים להיענות לפניות גולשים המבקשים ערכים חדשים ומתקנים טעויות. הם משתבחים בכך שבניגוד לאנציקלופדיות נייר, באנציקלופדיה המקוונת עדכונים על ארועים חדשותיים חשובים מוכנסים לאלתר.

[עריכה] תשלום לאנציקלופדיה

בשנה הראשונה להשקתה (החל מדצמבר 2002), הייתה האנציקלופדיה פתוחה לכלל הציבור. לאחר מכן, הותר השימוש בה רק למנויים. יחד עם זאת, בכל ערך מופיע תקציר פתוח לכל, עם הפניה לערך המלא בתשלום. מדי פעם גם ניתן לראות ערך מלא בחינם, ולעתים Ynet אף פותחים את האנציקלופדיה בשלמותה לקהל הרחב.

האנציקלופדיה מאפשרת רכישה של מנויים שונים (שנתיים או חודשיים) וכן דרך ערוצים שונים (דרך ספק אינטרנט או ישירות). כמו כן יש מבצעים מיוחדים לחברי ארגונים שונים ומתאפשרת קנייה מרוכזת עבור מוסד חינוכי (באמצעות מט"ח).

בקיץ 2005 החלה האנציקלופדיה להפיץ עלון דואר אלקטרוני בשם "אנציקלופדיה+" שנשלח בחינם למעוניינים בו וכולל מידע אנציקלופדי נרחב על הנושא שבו הוא עוסק, לעתים ברמה גבוהה מאוד של פירוט והיקף.

[עריכה] הקשר בין אתר החדשות לאנציקלופדיה

הקשר בין אתר החדשות של ynet לבין האנציקלופדיה מתבטא במספר דרכים:

מדי יום מפנה אתר Ynet לכמה ערכים ומאפשר צפייה חופשית בהם.
בחלק מהכתבות המופיעות בחדשות, ובעיקר בפרויקטים המיוחדים של אתר החדשות, מופיעים קישורים לאנציקלופדיה.
ניתן לחפש באנציקלופדיה באמצעות תיבת החיפוש המשמשת לחיפוש בכתבות.

הקישורים מאתר ynet לאנציקלופדיה משמשים כאחד הערוצים המרכזיים לפרסומה.

[עריכה] ביקורת על "אנציקלופדיה ynet"

בתחילת דרכה של האנציקלופדיה עלו טענות לפיהן היא מוטה כלפי שמאל מבחינה פוליטית. טענות אלו נדחו בתוקף על ידי עורכיה, אם כי הם הכניסו כמה שינויים בערכים שנחשדו כלא מאוזנים. [2]. יון פדר, עורך ynet, הדגיש כי בעיניו "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפישה אידאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות". טענות הגיעו מימין כנגד ערכים כמו אלטלנה, שבהם הוצנע, לדעת המתלוננים, חלקו של יצחק רבין, ויאסר ערפאת, שבו פסחו כותבי האנציקלופדיה על צדדיו הטרוריסטיים. בעקבות התלונות הורה פדר לתקן את הערך על ערפאת. אך גם משמאל הגיעו תלונות, למשל מדוע ערך קרוי "פרשת כפר קאסם" ולא טבח כפר קאסם. באנציקלופדיית Ynet הוחלט שלא להשתמש בתואר "קיצוני", כמו "ימין קיצוני" ו"שמאל קיצוני".

לדברי עורכי האנציקלופדיה, תלונות רבות מגיעות על מחסור בערכים, חלקם ערכים אזוטריים שב־ynet מופתעים מכך שהקוראים מצפים להופעתם.

משה הלוי, בעל אתר אינטרנט הידוע בכינוי "הלמו", פקפק באמינות האנציקלופדיה וציין כי שופטת בית המשפט לתביעות קטנות שהסתמכה עליה פסקה שלא כיאות בתביעה בעניין קוקר ספנייל שתקף כלב אחר. [3]. הלמו ייעץ לקוראיו:

	פרויקט האנציקלופדיה של ynet הוא מרשים בהיקפו, אבל אינו יכול להוות בסיס מידע שעליו יסתמכו בחיים האמיתיים. האנציקלופדיה העברית נכתבה במשך שנים על ידי מיטב המומחים בכל תחום. לא כך האנציקלופדיה של ynet שנראית מיום ליום כפרויקט שיווקי, יותר מאשר כפרויקט חינוכי. אם אתם מחפשים ערך ומידע כלשהו, גשו לאנציקלופדיה אמיתית. לא לכתבה בעיתון. בטח שלא למידע שגוי שנמצא באינטרנט ולא עבר מבחנים ובדיקות.
-- "האנציקלופדיה של ynet דפקה את הכלב המסכן"

ניתן לפקפק בטענתו של הלמו שקיימים מפעלים אנציקלופדיים או אחרים החפים משגיאות (ראו גם: ויקיפדיה:אמינות לגבי שגיאות באנציקלופדיה העברית).

[עריכה] אנציקלופדיה ynet וויקיפדיה

אנציקלופדיה ynet מתעלמת לעתים מקיומה של החלופה, ויקיפדיה העברית, ומתארת עצמה כאנציקלופדיה העברית היחידה באינטרנט. במקומות אחרים היא מדייקת יותר, ומתארת עצמה כאנציקלופדיה היחידה באינטרנט המומלצת על ידי משרד החינוך וכאנציקלופדיית הרשת העברית הראשונה. ביולי 2003, זמן תחילת פעילותה של ויקיפדיה בשפה העברית, הייתה אנציקלופדית ynet כבר פתוחה שמונה חודשים לגולשים מחוץ לישראל.

בניגוד לוויקיפדיה הפתוחה לכל, אנציקלופדיה ynet נכתבת רק על ידי כותבים שאושרו על ידי מערכת האנציקלופדיה. שיטה זו מקנה לה סמכותיות, שנעדרת מוויקיפדיה, אם כי הכותבים בוויקיפדיה טוענים שלא מעט פעמים ערכים שלהם מכים את ערכי ynet שוק על ירך, ומסבירים מדוע לדעתם ויקיפדיה אמינה על אף היותה פתוחה. כן נהנית אנציקלופדיית ynet מיתרון של עריכה לשונית מוקפדת יותר (אף שמופיע בה ערך עם השם הארכאי "לוגריתמוס", שכבר עשרות שנים אינו נמצא בשימוש בקרב דוברי עברית). מנגד, נראה שוויקיפדיה מקיפה מספר רב של תחומים (כגון מתמטיקה גבוהה) שכלל אינם נכללים בתחומי העניין של אנציקלופדיה ynet, ורבים מערכיה מעמיקים יותר. בנוסף, הליך ביקורת העמיתים בוויקיפדיה דינמי, מהיר יותר ופתוח לכל [4].

עבור רבים מהגולשים לא מתקיימת תחרות כלל, שכן אין הם רוצים או מסוגלים לשלם ל-ynet את התעריף הנדרש. בפורומים באינטרנט ניתן למצוא דעות מנוגדות. "לא ברור מדוע יש באנציקלופדיה של Ynet צורך כאשר ויקיפדיה מספקת תחליף הולם במקרים רבים", כותב גולש אחד (או כאן). דעה מנוגדת היא: "הברירה היא לא בין אנציקלופדיה מודפסת למקוונת, אלא בין לא אמינה לבין אמינה. אז אם כבר מקוונת, עדיף אחת שיודעים שיש לה עורכים מקצועיים. למשל בריטניקה און ליין. ואפילו האנציקלופדיה של ויי-נט" [5]. יש גם מי שלא מודע להבדל בין שתי האנציקלופדיות [6].
כצפוי מעובדת היותה של ויקיפדיה חינמית, מספר הציטוטים ברשת מערכים שלה עולה בהרבה על מספר הציטוטים מ"אנציקלופדיה ynet".

משהתברר כי עם הכותבים ב"אנציקלופדיה ynet" נמנים גם כאלה שאינם מקבלים שכר סופרים, כינה אותה אתר NRG, בלעג לא מוסווה, הוויקיפדיה של ynet.

לא כל כותבי ויקיפדיה רואים עצמם כנתונים במאבק עם אנציקלופדיית ynet. עם השקתה בארץ כתב דוד שי:

	יש מקום לאנציקלופדיה של ynet ויש מקום לוויקיפדיה. כל מי שבא להרבות דעת בישראל, תבוא עליו הברכה. ynet בהחלט פרסמו יפה את ויקיפדיה [7] כאשר הושקה ויקיפדיה. למען האמת, אין אתר ואין כלי תקשורת שפרסם את ויקיפדיה ברמה זו. עכשיו הגיע הזמן שלנו לפרגן להם, ולאחל גם להם הצלחה, ואני מאחל להם זאת מכל הלב. גם אם יש ב-ynet בעיות וטעויות, המפעל ראוי לשבח. את הטעויות נקווה שהם יתקנו (וגם אצלנו לא חסרות)
-- דוד שי, מתוך פרסום אנציקלופדית ynet