אקולוגיה חברתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקולוגיה חברתית היא זרם מחשבתי קרוב לאנרכיזם העוסק ביחסים בין אוכלוסיות של בני האדם ובין הסביבה שלהן.
אקולוגיה חברתית היא במילים של פרשנייה: "ביקורת קוהרנטית ועמוקה על המגמות החברתיות הפוליטיות האנטי-אקולוגיות הנוכחיות" כמו גם "גישה משקמת, אקולוגית, קהילתנית ומוסרית לחברה". [1]
אקולוגים חברתיים מאמינים כי המשבר האקולוגי הנוכחי הוא תוצר של הקפיטליזם. הם מאמינים כי לא רק מספר האנשים, אלא גם הדרך בה אנשים מתייחסים זה לזה היא הדבר אשר תדלק את המשברים הכלכליים, החברתיים והאקולוגיים שהעולם מתמודד איתם כיום. צריכת יתר, התמקדות בייצור ותרבות הצריכה הינם לפיכך תסמינים, שנובעים מנושא עמוק יותר בעל הקשרים אתיים בתוך החברות.
אקולוגיה חברתית היא אחד מזרמי המחשבה המשפיעים ביותר בהגות האקו-אנרכיסטית בתוך האנרכיזם. היא מקושרת לרעיונות וליצירות של מוריי בוקצ'ין, שכתב על נושאים אלה החל משנות ה-1950 ועד מותו, ואשר החל משנות 1960 שילב נושאים אלה יחד עם אנרכיזם חברתי מהפכני. יצירותיו כוללות את "אנרכיזם לאחר מחסור", "לעבר חברה אקולוגית" ו"האקולוגיה של החופש". ורבות אחרות.
אקולוגיה חברתית טוענת כי שורשי המשבר הסביבתי נמצאים ביחסי השליטה בין אנשים. השליטה על הטבע נתפסת כתוצאה של שליטה בתוך החברה, אבל דבר זה הגיע לדרגת משבר רק בתוך הקפיטליזם. במילותיו של מוריי בוקצ'ין:
- "הרעיון שאדם חייב לשלוט בטבע מופיע באופן ישיר מהשליטה של אדם באדם... אבל רק לאחר שקשרי הקהילה... התמוססו לכדי קשרי שוק קרה הדבר שהפלנטה עצמה צומצמה למשאבים לשם ניצול. נטייה זו בת מאות השנים התפתחה למלוא חומרתה בקפיטליזם המודרני. בשל טבעה התחרותי, החברה הבורגנית לא רק מציבה אנשים זה כנגד זה, אלא גם את המסה של האנושות כנגד העולם הטבעי. בדיוק כשם שאנשים הופכים לסחורות, כך גם כל היבט אחר של הטבע הופך לסחורה, משאב שנועד לייצור ולשיווק על פי גחמה".
- "הגזל של רוח האדם על ידי השוק הינו מקביל לשוד של כדור הארץ על ידי ההון".
אוניברסיטת קליפורניה, Irvine, מעניקה תואר ראשון באקולוגיה חברתית.
