מוריי בוקצ'ין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריי בוקצ'ין (14 בינואר 1921 - 30 ביולי 2006) היה סופר ונואם סוציאליסט ליברטרי אמריקאי , והמייסד של זרם ה"אקולוגיה החברתית" הקשור לזרמי המחשבה של הסוציאליזם הליברטרי והסביבתנות. הוא כתב 24 ספרים על פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ותכנון עירוני ואקולוגיה.
בוקצ'ין היה אנטי-קפיטליסט רדיקלי ותומך נלהב למען ביזור החברה. כתביו על מוניסיפליזם ליברטרי, תאוריה של דמוקרטיה שורשית ואישית השפיעו על התנועה הירוקה ועל קבוצות פעולה ישירה אנטי-קפיטליסטיות כמו דרשו מחדש את הרחובות. הוא ביקר בעוצמה פילוסופיות ביוצנטריות כמו אקולוגיה עמוקה ואת האמונות בדבר דטרמינזים ביולוגי של הסוציוביולוגיה. הביקורת שלו על הירוקים בני העידן החדש, כמו קלרין ספרטנק (Charlene Spretnak) תרמה לפיצולים בתנועה הירוקה בארצות הברית בשנות ה-1990.
[עריכה] תולדות חיים וכתבים
בוקצ'ין נולד בעיר ניו יורק. הוריו, נתן ורוז בוקצ'ין, היו מהגרים יהודים מרוסיה, אשר חינכו אותו לאור האידאולוגיה המרקסיסטית מילדות. הוא הצטרף ל"חלוצים הצעירים", ארגון הנוער הקומוניסטי, בהיותו בן תשע. הוא עבד במפעלים והפך לאיש ארגון עבור ה"קונגרס של ארגוני התעשיה". בסוף שנות ה-30 הוא עזב את הסטאליניזם ונדד לעבר הטרוצקיזם, ובתקופה זו הוא עבד עם קבוצה שהוציא לאור את העיתון "נושאים עכשווים". לאחר מכן הוא החל להתנגד בהדרגה למרקסיזם- לניניזם בשל הכפייה שהאמין כי היא חלק בלתי נפרד מתורה זו. הוא הפך לאנרכיסט ועזר לייסד את ה"ליגה הליברטרית" בניו יורק בשנות ה-1950.
בשנות 1950 ו-1960 בוקצ'ין עבד במספר עבודות של צאוורון כחול, כולל תפקיד כסבל רכבת. הוא החל ללמד בסוף שנות ה-1960 ב"אוניברסיטה החופשית", מוסד של תרבות הנגד במנהטן של שנות ה-1960. דבר שהוביל למשרה לכל החיים בקולג' רמפו בניו-ג'רזי, שם כיהן עד פרישתו כפרופסור אמריטוס בשנת 1983. בוקצי'ן היה שותף להקמה של "המכון לאקולוגיה חברתית" שנוסד בקולג' גודארד, ורמונט בשנת 1971.
בוקצ'ין הוציא לאור את ספרו "הסביבה הסינתטית שלנו" תחת שם העט לואיס הרבר, בשנת 1962; חצי שנה לפני ספרה של רייצ'ל קרסון, "אביב דומם". הספר תאר מגוון רחב של בעיות סביבה אבל זכה לתשומת לב מועטה בגלל הרדיקליות הפוליטיות שבו. המאמר פורץ הדרך שלו "אקולוגיה וחשיבה מהפכנית" הכניס את מושג האקולוגיה לתוך הפוליטיקה הרדיקלית, הרצאות שנשא בכל רחבי ארצות הברית הביאו לפופולריזציה של רעיונות אקולוגיים בתרבות הנגד. מאמרים אחרים שלו משנות ה-1960 הביאו רעיונות חדשניים אודות טכנולוגיות אקולוגיות. מאמר מפורסם אחר שלו הוא "הקשב, מרקסיסט!" משנת 1969 אשר הזהיר תנועת סטודנטים כנגד השתלטות של קבוצה מרקסיסטית. מאמרים אלו ומאמרים נוספים משנות ה-1960 נכללים באנתולוגיה "אנרכיזם לאחר מחסור".
ספרו משנת 1982, "האקולוגיה של החופש", היה בעל השפעה עצומה על התנועה האקולוגית המתפתחת, הן בארצות הברית והן במדינות אחרות. הוא היה שותף בארגון האנטי-גרעיני "התאגדות קלמשל" בניו אינגלנד וההרצאות שלו בגרמניה השפיעו על כמה מהמייסדים של מפלגת ה"ירוקים" הגרמנית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה והמאמר "אנרכיה לאחר מחסור" פרויקט אנאנ, אתר אוב ז.ע.פ.
- קטע מתוך ראיון בו בוקצ'ין מספר על המעבר שלו מקומוניזם לאנרכיזם
