אריך רדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריך יוהן אלברט רדר (24 באפריל 1876 - 6 בנובמבר 1960). אדמירל גרמני. נידון למאסר עולם במשפטי נירנברג.
רדר נולד למשפחה מן המעמד הבינוני בונדסבק, ליד המבורג, בגרמניה. הוא הצטרף לצי הקיסרי הגרמני ב-1894, ועלה לדרגת ראש המטה של מפקד הצי האדמירל פרנץ פון היפר בשנת 1912. בתפקיד זה שימש בזמן מלחמת העולם הראשונה, תוך שהוא משמש אף בתפקידי פיקוד קרביים בקרבות ימיים, ובהם קרב יוטלנד 1916. לאחר המלחמה המשיך רדר בשירות כקצין בצי, ועלה בהתמדה בסולם הדרגות. בשנת 1928 קיבל דרגת אדמירל ומונה למפקד הצי הגרמני.
למרות שלא אהב את מדיניות המפלגה הנאצית היה רדר תומך נלהב בתכניותיו של אדולף היטלר להגדלת הצי הגרמני, בעודו חולק עליו ברוב התחומים האחרים. בשל מאמציו לבנות מחדש את הצי קיבל בשנת 1936 דרגת גנרלאדמירל, ובשנת 1939 דרגת גרוס אדמירל, היא הדרגה הגבוהה ביותר אליה יכול היה קצין צי להגיע בגרמניה. במאמציו לבנות את הצי ולהרחיבו היה רדר בחיכוך מתמיד עם הרמן גרינג, שרצה להקדיש את כל המשאבים להקמת הלופטוואפה, הוא חיל האוויר הגרמני.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר כיבוש פולין היה לרדר חלק מכריע בייזום הפלישות לדנמרק ולנורבגיה במטרה להבטיח מעגנים בטוחים לצי, שיהיו מחוץ לטווח המפציצים הבריטים. רדר לא היה מתומכיו של "מבצע ארי-הים" - הפלישה לבריטניה שלא יצאה אל הפועל, שכן חש כי את מטרת הכנעת הבריטים ניתן יהיה להשיג במאמץ פחות באמצעות מצור על האיים הבריטים שיוטל באמצעות צוללות, וכן מבצעים צבאיים בים התיכון, צפון אפריקה, ופלישות למלטה ולמזרח התיכון. הוא טען כי אין לפתוח במבצע ארי ים כל עוד לא הושגה עליונות מכרעת באוויר, שתמנע את השמדת צי הפלישה הגרמני בעודו חוצה את התעלה. מכיוון שנסיבות אלו לא הושגו מעולם, ובריטניה השיבה מלחמה מפתיעה בקרב האווירי בשנת 1940 המכונה "הקרב על בריטניה", נדחה המבצע ללא תאריך, עד שלמעשה בוטל לטובת "מבצע ברברוסה", הוא הפלישה הנאצית לברית המועצות, אשר רדר התנגד לה בתקיפות.
שורה של מבצעים ימיים כושלים בתקופה קצרה, ששולבה עם הצלחה מפתיעה של מלחמת הצוללות שניהל האדמירל קרל דניץ, פקודו של רדר, הביאה להורדתו בדרגה לתפקיד "מפקח כללי" של הצי בינואר 1943, ולפרישתו בחודש מאי של אותה שנה. דניץ החליף אותו כמפקד הכללי של הצי ב-30 בינואר 1943.
לאחר המלחמה הועמד לדין במשפטי נירנברג על ייזום, תכנון וביצוע "מלחמה תוקפנית", ונדון למאסר עולם. הוא שוחרר בשל בריאות לקויה בספטמבר 1955, והאוטוביוגרפיה שלו "חיי" (Mein Leben) הופיעה ב-1957. נפטר בגיל ב-6 בנובמבר 1960.
