הקרב על בריטניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הקרב על בריטניה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||
|
|||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||
| חיל האוויר המלכותי של בריטניה, ובעלי ברית | לופטוואפה, חיל האוויר הגרמני | ||||||||
| מפקדים | |||||||||
| יו דאודינג | הרמן גרינג | ||||||||
| כוחות | |||||||||
| כ-700 מטוסי קרב בקירוב | כ-1,260 מפציצים, 316 מפציצי צלילה וכ-1,089 מטוסי קרב | ||||||||
| אבדות | |||||||||
| 1,547 מטוסים; אזרחים: 27,450 הרוגים, 32,138 פצועים. | 1,887 מטוסים | ||||||||
הקרב על בריטניה התרחש באוגוסט-ספטמבר 1940, כאשר גרמניה הנאצית ניסתה להכניע את בריטניה באמצעות הפצצות אוויריות חסרות תקדים בהיקפן. זו המערכה הראשונה במלחמת העולם השנייה שבה גרמניה לא השיגה את יעדיה.
בקיץ 1940 גרמניה שלטה למעשה ברוב אירופה. יריבתה היחידה, בריטניה, לא נחשבה כחלק מ"מרחב המחיה" על פי הנאציזם. אף על פי כן רצה היטלר לכובשה לשם הגשמת מטרות אחדות:
- לאפשר שליטה מלאה בימים של הצי הגרמני.
- להשלים את כיבוש אירופה (לא להשאיר כיסים).
- לסלק את המתחרים העיקריים של הגרמנים על עליונות הגזע. הדבר נבע מהיחס המעורב - הערצה ושנאה - של היטלר כלפי הבריטים.
הגרמנים תכננו את צליחת תעלת לה-מאנש ופלישה לאי הבריטי - מבצע ארי-הים, אך הוחלט שכיבוש צבאי של בריטניה אינו בר-ביצוע. מאחר שפלישה דרך הים לבריטניה לא הייתה מעשית בגלל חולשת הצי הגרמני. היטלר הטיל על רייכסמארשל הרמן גרינג, מפקד הלופטוואפה - חיל האוויר שלו, להפציץ את בריטניה ולהשמיד את חיל האוויר המלכותי בעזרת 3,000 מטוסים.
ב-13 באוגוסט נפתח מבצע נשר - הקרב האווירי על בריטניה. המטוסים הגרמניים הפציצו ללא הרף שדות תעופה, בסיסי צבא ויעדים אזרחיים. חיל האוויר הבריטי נעזר בהמצאה הבריטית החדשה, ראדאר, ולחם במטוסי האויב ואף תקף את ברלין (הייתה לכך השפעה מוראלית יותר מנזק מוחשי), אך מצבה של בריטניה היה קשה. בספטמבר, 1940 שינו הגרמנים את יעדם ותקפו את ערי בריטניה, ובמיוחד את לונדון, במטרה לשבור את המוראל של הבריטים ולהביא לכניעתם. זו הייתה טעות אסטרטגית חמורה מכיוון שאפשרה לצבא הבריטי לשקם את כוחו, לתקן שדות תעופה שנפגעו ולשפץ מתקני-צבא שנהרסו. חיל האוויר הבריטי התאושש והחל לגרום לאבדות כבדות לחיל האוויר הגרמני ובכך נחלשה המתקפה הגרמנית עד הפסקתה לקראת סוף ספטמבר 1940.
הקרב על בריטניה סיים את שלב הבליצקריג שבו החל היטלר. היה זה ניצחון משמעותי ראשון על הצבא הגרמני, ונמוג החשש שגרמניה בלתי מנוצחת. בריטניה התגלתה במלוא הדרה, והצליחה לשמור על חירותה. צ'רצ'יל התגלה כמנהיג נבון ומוכשר, טייסי חיל האוויר המלכותי התגלו כלוחמים אמיצים, תושבי לונדון גילו עוז-נפש וכושר הישרדות. הניצחון היה רק באוויר, ולכן לא מנע את התקדמות הצבא הגרמני לברית המועצות ב-1941, אך עודד את כל הכוחות, כולל הסובייטים שלחמו נגד הכובשים הגרמנים.
[עריכה] גורמים לכישלון גרמניה
- טעויות צבאיות - ההתקפות לא התמקדו על תחנות הראדאר, שהיו פזורות בדרום אנגליה ואפשרו למטוסים הבריטיים זינוק מוקדם, ולעורף הבריטי התרעה. מספטמבר הותקפו ערים ולא שדות תעופה והדבר אפשר את שיקומם. בנוסף הפיקוד הגרמני שם דגש על מטוסי הפצצה ולא מטוסי קרב וצמצם את חופש הפעולה של מטוסי הקרב בעיקר להגנה על המפציצים. הטקטיקה הזאת התבררה כשגויה והיא אפשרה לבריטים לגרום אבדות כבדות לגרמנים (עפ"י ספרו של אדולף גאלאנד "הראשון והאחרון").
- לחיל האוויר הבריטי, שנעזר גם בטייסים לא בריטיים, היו טייסים מצוינים, פיקוד נבון ויתרון טכנולוגי (ראדאר) וכן השכיל להשתמש בעננים. כך נגרמו לגרמנים אבדות כבדות (יחס הפלות של 1 ל- 4 (1- ל 2 לפי מקורות אחרים) לטובת הבריטים).
- טייסים מרחבי האימפריה הבריטית (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, קניה, דרום אפריקה) הוכשרו מבעוד מועד לפני המלחמה בתוכנית הכשרה מיוחדת.
- טייסים ממדינות כבושות (פולין, צרפת, בלגיה, נורבגיה) שהוכשרו מיידית והתווספו לחיל האוויר הבריטי.
- הבריטים הצליחו להרחיק את בתי-החרושת לייצור מטוסים מטווח הפצצות הגרמנים.
- המורל הבריטי היה גבוה מאוד, ולמרות הנזק הכבד שנגרם לבריטים הם נשארו נחושים. המוראל והנחישות נבעו גם בזכות ההנהגה המצוינת, במיוחד של ראש הממשלה צ'רצ'יל.
[עריכה] תוצאות והשלכות לקרב על בריטניה
- זאת הייתה המערכה הראשונה שגרמניה הפסידה בה.
- מעמדו של צ'רצ'יל כמנהיג עלה, לא רק של אנגליה אלא של בנות הברית כולן. הוא הפך להיות המוביל העיקרי של המלחמה נגד היטלר.
- המלחמה של גרמניה נגד אנגליה קירבה את ארצות הברית לאנגליה. ארצות הברית התחילה לשלוח עזרה צבאית וכלכלית לאנגליה. בראשית 1941 נפגשו מנהיגי אנגליה וארצות הברית על אנייה באוקיינוס האטלנטי וחתמו על האמנה האטלנטית.
- ההפסד הזמני של היטלר לאנגליה הביא את היטלר לפרשת דרכים - איך להמשיך את המלחמה נגד אנגליה. רוב קציני הצבא הציעו לו להכות את אנגליה בנקודות אסטרטגיות באימפריה שלה, ובמיוחד במזרח התיכון כדי לייבש את אנגליה. אפשרות שנייה הייתה לצאת להתקפה על ברית המועצות כדי למנוע אפשרות של ברית בין ברית המועצות לאנגליה. כולם הזהירו את היטלר מכניסה לברית המועצות, אך הוא בכל זאת בחר בדרך הזו וכך יצא לפועל מבצע ברברוסה.
| מערכות וזירות במלחמת העולם השנייה |
|---|
| הזירה האירופאית 1941-1939 |
|
המערכה בפולין | המלחמה המדומה | המערכה בנורבגיה | המערכה על צרפת | הקרב על בריטניה | המערכה בבלקנים | מבצע ברברוסה |
| הזירה האירופאית 1945-1942 |
|
החזית המזרחית 1941-1945 | המערכה באיטליה | החזית המערבית 1944-1945 |
| הזירה הפסיפית: מזרח אסיה והאוקיינוס השקט |
|
מלחמת סין-יפן השנייה | המערכה באוקיינוס השקט | המערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט | הזירה הדרום מזרח אסיאתית | מבצע סערת אוגוסט |
| הים התיכון, אפריקה והמזרח התיכון |
|
הקרב על הים התיכון | המערכה בצפון אפריקה | המערכה במזרח התיכון |
| זירות ומערכות אחרות |
