בהמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בהמות מצוי

מצב שימור
מצב שימור: פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	בהמותיים
סוג:	בהמות
מין:	בהמות מצוי
שם מדעי
Hippopotamus amphibius

גולגולת של בהמות

ערך זה עוסק בבעל חיים. לערך העוסק בפירושים אחרים למלה, ראו בהמות (פירושונים).

בהמות הוא סוג במשפחת הבהמותיים ובו מין יחיד, בהמות מצוי (Hippopotamus amphibius). קרוי בעברית גם 'סוס יאור' ו'היפופוטם' על-פי היוונית: Ιππος = סוס, Ποταμος = נהר הנילוס (יאור).

הבהמות הוא מבעלי החיים הגדולים ביותר על פני היבשה. רק הפילים גדולים ממנו והקרנף רחב שפה (קרנף לבן) דומה לו בגודלו. כיום הוא מצוי באפריקה, בעיקר במזרחה של היבשת, באזור האגמים הגדולים. אורכו של הבהמות נע בין שלושה לחמישה מטרים. זנב קצר בהשוואה לגופו - רק ארבעה עד חמישה סנטימטרים. גובהו הוא כ-1.5 מטרים, ומשקלו נע בין שלושה לארבעה טונות. הנקבה נמצאת בהיריון במשך שמונה חודשים. תוחלת חייו של הבהמות היא 40 שנה.

[עריכה] מבנה גופו של הבהמות

צבע הבהמות הוא חום אדמדם ואפור. גופו גדול, מגושם וכבד ודמוי חבית. עור הגוף עבה מאוד ועוביו כחמישה ס"מ, ומתחתיו ישנה שכבת שומן עבה המקלה על תנועתו במים. ביוצאו מהמים ביום חם, נראה הבהמות כאילו מזיע הוא דם. שכבה אדמדמה מכסה את גופו, ולמעשה זהו חומר סיכה שמנוני שנועד להגן על עורו מפני קרינת השמש החזקה והמזיקה. ראשו של הבהמות גדול ובחלקו העליון עיניים קטנות, אוזניים קטנות ונחיריים המוקפים בזיפים דלילים קצרים. העיניים, האוזניים והנחיריים מצוידים במכסה, הנסגר בעת צלילתו במים. הודות למיקום ולמבנה העיניים, האוזניים והנחיריים המצויים במישור אחד, די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שהבהמות יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו וכן לנשום. חושי הראייה, השמיעה והריח מפותחים מאוד אצל הבהמות.

פיו של הבהמות ענק, ומאפשר אף לאדם גדול מידות לשבת בתוכו ברווחה לו היה מתאפשר לו. לבהמות ניבים גדולים שאורכם עשרות ס"מ ומשקלם כמה ק"ג. הם בעלי שורש פתוח המאפשר צמיחה מתמדת. הניבים משמשים בעיקר למאבקים תוך מיניים והבהמות כלל לא ניזון מטרף אלא מסתפק בכמה עשרות ק"ג של מזון צמחוני מדי יממה. ריאותיו של הבהמות גדולות ומפותחות ומאפשרות שאיפת אוויר בכמות גדולה וכך מסוגל הוא לשהות מתחת למים דקות ארוכות עד אשר נזקק הוא לאוויר רענן מחדש.

בניגוד לבעלי חיים רבים, המקום הגבוה בגופו הוא דווקא חלק הגב האחורי ולא אזור הכתפיים והראש. הבהמות אינו מסוגל לטפס, אף לא לחלוף מעבר לסלעים בגודל בינוני וזאת משום רגליו הקצרות. בהתבונן הצופה ברגלי הבהמות אינו יכול שלא להתפעל כי ארבע גפיים קטנות אלה נושאות עליהן משקל כה כבד, אך לבטח יופתע לכשיראה את הבהמות בדהרתו, הואיל ואז יש שיגיע למהירות של 40 קמ"ש, מהירות מרשימה לכל הדיעות לבעל חיים מגושם כבהמות. הבהמות גם מיטיב לשחות, להלך על הקרקעית ולצלול במים.

[עריכה] תזונה

בהמות מפהק קלות

הבהמות ניזון מכמויות עצומות של מזון צמחוני מדי יום ביומו ומשום שבמים בהם הוא שוהה דלה כמות הצומח, הרי אין בפניו הברירה אלא לעזוב אותם לטובת איתור צמחים על פני היבשה, בעיקר צמחיית גדות. ברם, הבהמות סובל מן החום הרב ולפיכך מבכר לצאת את המים רק עם רדת החמה ולא לפני כן. יש שירחיק קילומטרים רבים מן הבריכה בה טבל ולקראת בוקר ישוב אליה ולא יבוא אוכל אל פיו עד בוא הערב.

מערכת העיכול של הבהמות אינה מן היעילות ובחלק ניכר בגלליו קיים חומר שעוכל חלקית ואשר מאפשר ליצורים רבים להסתמך על הגללים כמזונם העיקרי. למעשה יוצר הבהמות סביב הפרשותיו מעין מיקרופאונה שבה מתקיימים מיני דגים ויצורי מים אחרים הניזונים מן הגללים ובאם הפרישם מחוץ למים, אזי לא יעדרו מהם עופות שונים המגיעים לנבור בגללים.

[עריכה] עדרי בהמות

הבהמות חי בעדרים בני כ-10 פרטים, אך גם בקבוצות גדולות יותר. בקבוצה הבסיסית יש זכר המחזיק בנחלה ועמו מספר נקבות בוגרות וצאצאיהן. התקשורת בקבוצה היא קולית ותת מימית. במרחב המימי שוכנות הנקבות בנחלת הזכר השליט. מחוץ למים הן משוטטות בשדות עם צאצאיהן. הזכר השליט מסמן את נחלתו באמצעות גלליו אותם הוא מפזר על קרקעית המים בעזרת זנבו. הוא שומר על נחלתו ונקבותיו בתקיפות מפני זכרים פולשים. התוקפנות מביאה לא פעם לעימותים קשים הכוללים: פעירת פה מירבית עם ניסיונות נשיכה באזור הצוואר העבה של כל אחד מהם.

עונת הרבייה מתרחשת בחודשים אפריל-אוגוסט. החיזור, ההזדווגות, ההמלטה וההנקה מתרחשים במים. משקלו הוולד כמה עשרות ק"ג. הקשר בינו לאם הדוק ביותר, גם לאחר גמילתו בגיל 8 חודשים. הוא נלווה לאמו במשך מספר שנים. הנקבה מגדלת את צאצאה במקום מוגן ומוסתר אותו היא מכינה בטרם ההמלטה באמצעות רמיסת צמחייה בסבך קנים. הגור מסוגל לשחות בכוחות עצמו כעבור פרק זמן. בשל גודלו הרב אין לבהמות אויבים של ממש בטבע, אולם הגור הצעיר חשוף לאיומים של טורפים, בעיקר של תניני היאור ועל כן נושאת האם אותו על גבה במשך מספר חודשים כדי לגונן עליו עד אשר יהא גדול דיו להגן על עצמו. הנקבה עשויה להגיב בתוקפנות אדירה אם תחוש בסכנה לצאצא שלה.

[עריכה] הבהמות והאדם

ציד היפופוטמים

החקלאות בחלקים ניכרים באפריקה עודה פרימיטיבית והשקיית הגידולים בשדות אינה ממוכנת אלא תלויה בגשם ובמקורות המים, קרי אגמים ונהרות. זו גם הסיבה שתושבי מזרח אפריקה נוהגים לעבד את אדמתם ליד אותם מקווי המים בהם גם מצוי הבהמות. שדות התירס ושאר הגידולים אהודים על הבהמות ובמקום לחפש מקום מרעה טבעי, הרי עליו רק לשוטט בנחלתו ולמצוא מזון ככל שיוכל להכניס אל תוך קיבתו. אולם, נוהג זה של הבהמות הופכו לאויב מר של החקלאי האפריקני; לא בשל כמות המזון הרבה שהוא אוכל אלא משום שבהולכו בשדה, רומס הוא את כל הצומח עליו חלף וממיט אסון על החקלאי האומלל. בהכינו את התלות הקיומית של החקלאי האפריקני בגידולים אשר בשדותיו ואשר בלעדיהם ירעב למוות עם כל משפחתו, אין זה אלא מובן שהבהמות הפך לאויבם המושבע של הכפריים באפריקה והוא בשל מידתו הגדולה ותכונותיו הרגזניות נעשה גם לאחד מקוטלי האדם העיקריים בתבל, ומדי שנה הוא הורג אלפי בני אדם שמנסים להרחיקו ולגרשו משדותיהם והוא, בשל זעמו ומנהגי שמירת נחלתו, אץ אל עבר הכפריים ורומס אותם כליל.

האדם צד את הבהמות גם בשל הניבים הגדולים, המשמשים ליצור מוצרי נוי. גם בעורו העבה נעשה שימוש ויש שבשרו ישמש למאכל. בכדי לצודו משתמשים הכפריים המקומיים בצילצלים וגם ומחפורות בקרקע אליהן נופל הבהמות ונלכד בהן.

[עריכה] הבהמות בארץ ישראל

הבהמות התקיים בתקופת המקרא בארץ ישראל ושכן בנחלי החוף ובבקעת הירדן. הוא אף מוזכר בתנ"ך (דברים לב,כד; ירמיהו יב,ד; איוב מ,טו). נראה שבעבר שרר בארץ אקלים טרופי חם ולח, אקלים שאיפשר את קיומו של הבהמות. הוא נעלם מהאזור כנראה בעיקר בשל שינויי אקלים שגרמו להתייבשות נהרות ומקווי מים מתוקים, שבהם שכן. מכיוון שנעלם לא כתוצאה מציד אלא משינויים אקלימיים, אין כוונה להשיבו לנופי הארץ.