ביסנובאט R-40
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ביסנובאט R-40
קוד נאט"ו: AA-6 אקריד |
||
|---|---|---|
 |
||
| מידע בסיסי | ||
| יצרן | וימפל NPO, ביסנובאט (ברית המועצות) | |
| כניסה לפעילות מבצעית | סוף שנות השישים | |
| פלטפורמת שיגור | מטוסי קרב סובייטיים מדגמי מיג 25 ומיג 31 | |
| מאפיינים כלליים | ||
| הנעה | רקטת דלק מוצק | |
| משקל שיגור | ק"ג | |
| אורך | 5.98 מ' בדגם R-40TD, 6.22 מ' בדגם R-40RD מטר | |
| קוטר | 31 ס"מ | |
| מוטת כנפיים | 14.5 ס"מ | |
| מהירות | מאך 4.5 | |
| טווח | בין 30 ל-60 ק"מ | |
| ראש קרב והנחיה | ||
| ראש קרב | 70 ק"ג של חומר נפץ מרסק | |
| מרעום | קרבה | |
| הנחיה | ביות חום תת אדום בדגם R-40TD, ביות מכ"ם חצי אקטיבי בדגם R-40RD | |
R-40 (קוד נאט"ו: AA-6 אקריד), הינו טיל אוויר-אוויר ארוך טווח שפותח בברית המועצות בשנות השישים לחימוש מיירטים מגביהי טוס. זהו טיל גדול ממדים למדי וארוך טווח.
[עריכה] פיתוח ודגמים
משרד התכנון ביסנובאט החל בפיתוח טיל אוויר-אוויר ארוך טווח בשנת 1962. טיל ה-R40 שפותח שולח עם מערכת המכ"מ "סמרץ'-A" של המיג 25. נבנו לטיל גרסאות מונחות מכ"מ חצי-אקטיבי (R-40R) ומונחות אינפרה אדום (R-40T).
לאחר עריקתו של טייס ה PVO ויקטור בלנקו במיג 25 ליפן בשנת 1976, מונתה חברת וימפל לעדכן את תכנון הטיל בכדי להופכו לעמיד יותר בפני אמצעי שיבוש ולשפר את הנחייתו ודיוקו. לדגמי הטיל המשופרים הוספה הסיומת D או D1. ייצור הטיל הסתיים ב 1991, אך הטילים שנותרו שמישים עדיין מחמשים את מטוסי המיג 25 ו31 במדינות חבר העמים.
