חומר נפץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומר נפץ הוא חומר שאינו יציב מבחינה כימית המסוגל להתפשט בצורה פתאומית מנוזל או מוצק לגז, בשעה שהוא עובר פירוק כימי מהיר, תוך כדי שחרור אנרגיה גדולה. תהליך זה קרוי התפוצצות והוא מלווה בשחרור של גזים לוהטים, חום רב, שינויים בלחץ, הבזקי אור ורעש חזק. חומרי נפץ משמשים בייצורם של אמצעי לחימה ולעבודות מסוימות בהנדסה אזרחית, כגון חציבה בהר סִלעי והריסה מהירה של בנין שנועד להריסה.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיווג
ישנם שני סוגים עיקרים של חומרי נפץ:
- חומר נפץ הודף (חנ"ה) (באנגלית: "PROPELLANTS") משמש למטרות הדיפה בסוגי תחמושת שונים. חומרים אלו בחלקם הם חומרי נפץ חלשים כגון הניטרוצלולוזה ובחלקם אינם חומרי נפץ כלל כמו אבקת השרפה השחורה. אבקת השרפה השחורה מורכבת מדלק ומחמצן ואינה מסוגלת לעבור תהליך ניפוץ כמו חומרי הנפץ המרסקים. תהליך הפעולה של שני סוגי ההודפים מוגדר כבעירה (דפלרגציה) ולהצתתו נדרש חום או אש גלויה. בעת הבעירה משתחררים גזים רבים ואנרגיה רבה אך נשארות שאריות מוצקות. תהליך הבעירה הוא איטי ו"נע" לאורך החומר במהירויות של מספר בודד של סנטימטרים לשנייה עד ל-400 מטרים לשנייה. מכאן נובע גם השימוש בו כמנגנון השהייה פשוט.
כמו כן, בשונה מחומרי נפץ מרסקים, באבקות הדיפה הגזים מתפשטים בכיוון ההפוך מכיוון הבעירה, דבר המאפשר יצירת טילים מאבקות בעירה.
- חומר נפץ מרסק (חנ"מ) (באנגלית: High Explosive) משמש למטרות חבלה והריסה במטרות מוגדרות. תהליך פעולתו מוגדר כניפוץ (דטונציה). תהליך הניפוץ אינו תהליך שרפה הכולל תגובה בין דלק ומחמצן אלא פירוק מהיר ביותר של מולקולה יחידה בלתי יציבה המכילה בתוכה את האטומים האופיניים לתרכובות דלק ולתרכובות מחמצן גם יחד. חומר נפץ מרסק לא משאיר אחריו שאריות מוצקות וגל הניפוץ שלו נע במהירויות שנמדדות בקילומטרים לשנייה. בחומרי נפץ מרסקים, להבדיל מאבקות הדיפה, הגזים הנפלטים לכיוון הבעירה של חומר הנפץ, אשר מעבירה גל ניפוץ (גל דטונציה) בחומר.
[עריכה] רגישות
חומרי נפץ מסווגים גם לפי מידת הרגישות שלהם ל"גירוי" חיצוני על מנת לפעול:
- רגיש: חומר נפץ שיכול לפעול מניצוץ, חום, אש או אפילו מכה חזקה.
- אדיש: חומר נפץ הדורש גל ניפוץ כדי לפעול בעצמו, או טמפרטורות גבוהות במיוחד (1000+ צלזיוס). אם מוצת, חומר נפץ אדיש עשוי לבעור ללא פיצוץ כלל.
- מאיץ: חומר נפץ בעל רגישות בינונית המשמש בדרך כלל כ"מתווך" בין חומר נפץ רגיש לחומר נפץ אדיש.
חומרי נפץ הודפים הם לרוב רגישים, וחומרי נפץ מרסקים הם בדרך כלל אדישים, אבל זה לא מחייב. לעתים, החומר העיקרי במטען חבלה או פצצה הוא חומר נפץ אדיש, וכדי לקבל את גל הניפוץ הראשוני שגורם לו להתפוצץ משתמשים בחומר נפץ רגיש.
[עריכה] חומרי נפץ ידועים
[עריכה] חומרי נפץ הודפים
- אבקת שריפה שחורה מורכבת מחנקת אשלגן, גפרית ופחם והיא חומר הנפץ הראשון שהתגלה לאדם. קיים גם אבק שריפה על בסיס ניטרוצלולוזה.
- ניטרוצלולוזה היא צלולוזה (תאית) שעברה ניטרציה.
[עריכה] חומרי נפץ מרסקים
- TATP הוא תגובה של אצטון, מי חמצן וחומצת מלח. TATP הוא חומר נפץ רגיש.
- MEKP הוא תגובה של מתיל אתיל קטון עם מי חמצן וחומצת מלח. MEKP הוא חומר נפץ רגיש.
- HMTD הוא תגובה של הקסמין, חומצה ציטירית ומי חמצן. HMTD הוא חומר נפץ רגיש.
- אוריאה חנקתית היא אוריאה(שתנן) שעברה ניטרציה. אוריאה חנקתית היא חומר נפץ אדיש.
- TNT הוא טולואן שעבר ניטרציה וחימום. TNT הוא חומר נפץ אדיש.
- ניטרוגליצרין הוא גליצרין שעבר ניטרציה. ניטרוגליצרין הוא חומר נפץ רגיש.
- אבקת פלאש מורכבת מאבקת מתכת בעלת ערך קלורי גבוה, כמו אלומיניום או מגנזיום, ומחמצן חזק, כמו אשלגן חנקתי.
- C4 חומר נפץ פלסטי - המורכב מחומר הנפץ RDX עם מאגדים פלסטיים עמידים במיוחד.
- PETN - פנטאריטריטול טטרניטרט, חומר נפץ תקני הנחשב לרב עצמה.
- סמטקס - חומר נפץ פלסטי רב עצמה שפותח בצ'כוסולובקיה.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: חוק חומרי נפץ |
[עריכה] לקריאה נוספת
- חומרי נפץ, הדף ופירוטכניקה , מאת לוי שגיב, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- איך עובד חומר נפץ?, אתר NRG
