בית דיזנגוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית דיזנגוף הוא הבית שבו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה, בשדרות רוטשילד 16. אחד מבתיה הראשונים של העיר. המקום בו הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה. מאוחר יותר שימש כמוזיאון תל אביב הראשון בטרם עבר למשכנו הנוכחי. כיום נמצא בו מכון לחקר התנ"ך.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המבנה, שבנייתו הסתיימה ב-1910, שנה לאחר הכרזת הקמתה של העיר העברית הראשונה, היה מהבתים הראשונים של שכונת "אחוזת בית", שהוקמה צפונית ליפו. הוא תוכנן כבית רעפים בן קומה אחת. דיזנגוף, שהיה מראשוני הקבוצה שהחליטה על הקמת אחוזת בית, היה גם אחד מחברי ועד השכונה ובין השנים 1911-1921 עמד בראשו. בשנה זו נבחר לראש העיר הראשון של העיר העברית הראשונה. באותה תקופה קבעו הוא ורעייתו את משכנם בבית שבשדרות רוטשילד, לא הרחק מפינת רחוב הרצל. בשנות ה-20 המאוחרות התווספה לבניין קומה שנייה שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על ידי האדריכל דוד הרשקוביץ. מתוקף תפקידו של בעל הבית נהגו להתכנס בו כל ראשי היישוב באותה תקופה, ולמעשה הפך המקום לבית העיריה הראשון.
עם מות רעייתו, ב-1930, החליט דיזנגוף להקדיש את הבית לזכרה "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", כשהוא רוכש חלק מיצירות האמנות מכספו שלו. בין חברי "הוועד המייעץ" היה גם הצייר ראובן רובין. האדריכל קרל רובין מונה לתכנון המוזיאון המורחב ועיצב את המבנה בצורה סימטרית מעוטת עיטורים - סגנון פשוט שאיפיין את הבנייה בעיר באותה תקופה. ב-1932 נפתח המוזיאון רשמית במעמד הנציב העליון. במקביל פעלו בבית באותה תקופה בנק והקונסוליה הבלגית. דיזנגוף המשיך להתגורר בקומתו השלישית של הבית עד יום מותו ב-1936 ובצוואתו הוריש את המקום "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".
בשנות ה-40' וה-50' התקיימו בבית קונצרטים קאמריים. קונצרט כזה מתואר בספרו של משה שמיר, יונה מחצר זרה, הראשון בטרילוגיה רחוק מפנינים.
כשהחליט בן-גוריון על הכרזת המדינה, ב-14 במאי 1948, נבחר המקום כמתאים ביותר לארח את מועצת העם לטקס החגיגי, היות שנחשב כמוגן מפני הפצצות אפשריות של חילות האוויר הערביים. האולם שבקומה הראשונה הוכן בזריזות לקראת ההכרזה, כשבתי הקפה הסמוכים מנדבים כיסאות. בשעות אחר הצהריים הקריא בן-גוריון מעל גבי הדוכן המאולתר את הכרזת העצמאות בפני 350 קרואים, בעוד ההמונים - ששמע הארוע גונב לאוזניהם - גדשו את השדרה מחוץ לבניין והאזינו לה באמצעות רמקולים שהוצבו.
עם פטירתו של דיזנגוף הועבר המבנה לבעלות עיריית תל אביב, אולם זו העבירה את הבעלות עליו לידי המדינה, ועם מעברו של המוזיאון למשכנו הנוכחי בשד' שאול המלך ב-1971 נסגר המבנה. שנה מאוחר יותר החליט בן-גוריון לגאול את האתר ההיסטורי משממונו והכריז על הקמת מוסד לחקר התנ"ך הראשון מסוגו בישראל. המבנה הועבר לידי החברה לחקר המקרא, ומוזיאון בית התנ"ך החל בפעולתו הצנועה, הנמשכת עד עצם היום הזה. כיום מפעילים אותו מתנדבי העמותה לחקר התנ"ך, ללא תקציבים וללא תמיכה עירונית. למרות היותו מוסד יחיד במינו, מעמדו לא עוגן מעולם בחוק בדומה למוזיאונים אחרים, לטענת העיריה, העובדה שמינהל מקרקעי ישראל דרש ממנה סכום חכירה גבוה היא שמסבירה את מצבו המוזנח של המבנה כיום ואת העובדה שאפילו שלט המכריז על מהות האתר אינו מוצב בכניסה אליו. נסיונות שונים נערכו בשנים האחרונות להביא לשיפוצו של הבית, ללא הועיל. על היחס לאתר תעיד העובדה כי במפת העיר ואתריה ההיסטוריים שפרסמה העירייה ב-2006 לא מופיעים בית דיזנגוף והמוזיאונים שבו.
[עריכה] בית התנ"ך
במוזיאון התנ"ך הקטן, התופס חלק מהקומות הראשונה והשלישית של המבנה, מוצגים מוצגים שונים המנסים לספר את סיפורו של התנ"ך ותולדות עם ישראל בתקופתו. בין המוצגים:
- ספרי תנ"ך בשפות שונות (ביניהן אמהרית, שפת הארובה מניגריה, קוריאנית, יפאנית קלאסית, פרסית, קיקויו מקניה, ועוד)
- ספרי תנ"ך עתיקים, ביניהם דוגמאות מכתר ארם צובא - כתב היד העתיק ביותר (המאה ה-10) של תנ"ך שלם
- התנ"ך הקטן ביותר בעולם
- יצירות אמנות הקשורות לתנ"ך
- מכתבים מערים ששמן מוזכר בספר הספרים
- פריטים ארכיאולוגיים הנוגעים למקרא
- דגם בית המקדש השני
כמו כן מתקיימות במקום תערוכות מתחלפות בנושאי יודאיקה ומקרא, ונערכים הרצאות וסיורים בנושאי מקרא. במקום כמה ספריות שעניינן התנ"ך וארץ ישראל.
חלק מפריטי המוזיאון הועברו למשמרת במוזיאון ארץ ישראל עד שיושלם תהליך שיפוצו של הבית.
[עריכה] מוזיאון היכל העצמאות
מעמד הכרזת המדינה שוחזר באולם בקומה הראשונה ב-1978 והמקום היה לסניף של מוזיאון ישראל. רוב הפריטים באולם מקוריים, ואחרים שוחזרו בקפדנות. בהיכל ישנה מצגת והקלטה של ההכרזה. המוזיאון כולל גם פרטים על הקמת תל אביב ואודות דיזנגוף.
[עריכה] בית דיזנגוף
מצוי בקומה השלישית ומכיל פריטים מקוריים מדירתו של דיזנגוף. למעשה, מדובר בחדר אחד בלבד המשמש להנצחת בני הזוג דיזנגוף. על הקמת חדר הזיכרון החליטה עיריית תל אביב בשנת ה-90 להקמת העיר (1999). רהיטים ויצירות אמנות מהדירה המקורית הוצאו מהמקום ומאוחסנים כיום במחסן של העיריה.
[עריכה] אנדרטת המייסדים
נמצאת מול בית דיזנגוף. הוקמה ב-1959 כמחווה ל-66 מייסדי העיר במקום בו הייתה הבאר הראשונה של העיר, בו נערכה הגרלת המגרשים הראשונה של אחוזת בית ב-11 באפריל 1909 וסמוך למקום בו שכן בית הוועד. מבין המייסדים, ששמותיהם חקוקים על האנדרטה, שלושה לא רכשו בסופו של דבר מגרשים בעיר. מייסד נוסף טען כי שמו נשמט מהאנדרטה.
על האנדרטה ריקוע נחושת הבנוי שלוש שכבות: הראשונה מראה את המריצנים, אותם שהביאו את החול במריצות, כשהם מיישרים את הקרקע, ולצידם נחשים ולטאות; השנייה - אחוזת בית עם גימנסיה הרצליה במרכז; השלישית - תל אביב של ימינו.
