בית"ר ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בקבוצת כדורגל. לערך העוסק בקבוצת קט רגל, ראו בית"ר ירושלים (קט רגל).

בית"ר ירושלים

מידע כללי
שם מלא	מועדן הכדורגל בית"ר "014" ירושלים
כינוי	המנורה, הדגל של המדינה האריות הצהובים
תאריך ייסוד	1936
צבעי הקבוצה	{{{צבעים}}}
אצטדיון	טדי, ירושלים
מספר מושבים	21,600
נשיא	ארקדי גאידמק
יו"ר	אלי ארזי
מאמן	יוסי מזרחי
ליגה	ליגת העל
עונה אחרונה
מקום בליגה (עונת 2005/6)	ליגת העל: 3
גביע (עונת 2005/6)	שמינית גמר
אירופה (עונת {{{עונת אירופה}}})	{{{מפעל אירופאי}}}: {{{מקום באירופה}}}
תארים
מספר אליפויות	4
מספר גביעים	5
סגנית מחזיקת גביע	{{{סגנית גביע}}}
גביע הטוטו	{{{גביע הטוטו}}}
תארים אחרים	{{{תואר אחר}}}
תלבושת
תלבושת בית 　 תלבושת חוץ

בית"ר ירושלים היא קבוצת כדורגל ישראלית שהוקמה ב-1936 השתייכה בעבר לאגודת ספורט בית"ר. החל מאמצע שנות השבעים נמנית הקבוצה בין קבוצות הכדורגל הבכירות בישראל. לזכותה של הקבוצה ארבע אליפויות, חמישה גביעים וגביע טוטו אחד. נכון להיום בית"ר היא הקבוצה העשירה בישראל עם תקציב של כ-100 מיליון שקלים

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 הקמה 1.2 העלייה לליגה הראשונה ושנות השישים 1.3 התעצמות 1.4 שנות התשעים 1.5 הנפילה 1.6 שנות ה-2000 1.7 עונת 2006/07 2 סגל השחקנים, צוות ניהול וצוות מקצועי עונת 2006/07 2.1 העברות 2.2 צוות ניהול 2.3 צוות מקצועי 3 צבע המדים 4 תדמית ציבורית 5 בית"ר ירושלים - תוצאות באירופה 6 קבוצות יריבות 7 מאמני עבר בולטים 8 שחקני עבר בולטים 9 סטטיסטיקה 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמה

קבוצת הכדורגל, נוסדה בשנת 1936 על ידי דוד הורן. עקב מעצרו של הורן על ידי הבריטים בית"ר נאלצה להפסיק פעילותיה במגרשי הכדורגל מקץ שנתיים ב-1938, עד להקמת הקבוצה החדשה ב-1943. ובינתיים חלק ניכר משחקני בית"ר הראשונה הוגלו אחר כבוד לקניה, ביניהם חיים קורפו, לימים שר בישראל, גרשון אברמוביץ, שלמה כהן ועוד. בשנת 1943 דוד הורן שומר על הגחלת ומקים בשנית את בית"ר ירושלים בגלגול חדש ועימו שמואל קירשטיין כאשר הוא ממזג את קבוצות בית"ר הצעירות: בית"ר ימין משה שהונהגה על ידי יעקב סידס, ובית"ר ניל"י משכונת יגיע כפיים שהונהגה על ידי מרדכי טריגודה, בעל חנות לצעצועים ברחוב יפו. לאלה הצטרפו שני שחקני מג"ל (מועדון גוגנהיים למשחקים) והם אשר ברנבלום (גם אלוף באיגרוף לימים) ואהרון חסון. עוד הצטרף הבלם שמעון שטרן שהספיק לככב ב"מכבי בר-כוכבא". התלכיד הזה יצר קבוצה צעירה שכללה כוכבים שהלהיבו את הקהל במגרשים עם סמל המנורה.

בסגל בית"ר ירושלים נמנו השוערים יוסף מיוחס ואליעזר מזרחי, הגנה ורצים: ליאון מזרחי, שמואל בליכר, אהרון טוויל, שמעון שטרן, נסים כהן, אשר ברנבלום, יעקב דברה, ישעיהו לריה ושמואל כהן. בהתקפה: מושקה תנורי, יחזקאל ישראל, סימון אלפסי, אהרון חסון, יוסף שלום, דוד "דויצ'ון" בדהב, שלמה סידס, יצחק מיוחס. מאוחר יותר הצטרפו רחמים וציון שלום, זלמן למל ורפאל עמיאל שעלה מצפון אפריקה, שמואל שטיין ורפאל "אילוש" עמנואלוף מקרב הנוער, עזרא מזרחי, דוד אבישי ויהושע ראובנוף ששיחקו ב"דגל ציון" נוער.

הכוכב המשמעותי הראשון של הקבוצה היה החלוץ סימון אלפסי, שכיכב בשורותיה בשלהי שנות הארבעים והחמישים. מאוחר יותר, כשפרש ממשחק פעיל, עבר לאמן את הקבוצה. יחד עימו בלטו גם הקשר-מתאגרף אשר ברנבלום והחלוצים ישראל יחזקאל ואהרון חסון . הקבוצה העפילה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1954 (עם אלפסי כשחקן-מאמן על הקווים ותמיכה בארבעת המחזורים האחרונים מלוניה דבורין ) לאחר שנחשפה פרשיית זיוף שחקן מהפועל רעננה. עונה אחת בלבד הנחיתה את הקבוצה חזרה לליגת המשנה 13 שנה, בהן הצליחה פעם אחת לסיים במקום הראשון בליגת המשנה (1957), אבל ההתאחדות לכדורגל החליטה להקפיא את הירידות והעליות ומנעה מהקבוצה להעפיל ליגה.

[עריכה] העלייה לליגה הראשונה ושנות השישים

עד אמצע שנות השישים נחשבה כקבוצה בינונית, המנסה ללא הצלחה להעפיל לליגה הראשונה. אך בעונת 1966-1968,(העונה הכפולה) כשבשורותיה מככבים ד"ר ראול גלר(שחקן נבחרת פרו),שאול מזרחי, אודי רובוביץ', שמעון צ'רנוחה, חיים אזולאי ויצחק מונסה, הצליחה לבסוף להעפיל לליגה הראשונה - ולהשאר בה, למעט עונות בודדות, עד היום. המאמן היהודי-ארגנטינאי, סמואל רזניק, משחקניה הגדולים של הקבוצה בעבר, הדריך את החבורה הנוצצת של אז. משחק העלייה ההיסטורי התקיים מול מכבי רמת עמידר ורובוביץ', שכבש את שער הנצחון ממש בדקות הסיום, זכה מהאוהדים, בכבוד של מלכים, כשנשאוהו על כפיים ברחובות העיר ושרו "ומי דפק את עמידר? אודי חמודי".

[עריכה] התעצמות

בשנות ה-70 החלה הקבוצה לבסס את מעמדה כקבוצת צמרת בכדורגל הישראלי. בעזרת שחקני בית כמו השוער יוסי מזרחי ושלישיית הקישור: ויקטור לוי , דני נוימן ואורי מלמיליאן, שכונתה "שוקולד-מנטה-מסטיק", הצליחה הקבוצה לזכות לראשונה בגביע המדינה בשנת 1976, משעריהם של מלמיליאן ונוימן. על הקווים תדרך המאמן ניסים בכר. בשנת 1979,תחת שרביטו של שמעון שנהר, זכתה הקבוצה בגביע פעם נוספת. את השערים כבשו הקפטן נוימן ויוסי אברהמי.

בשנות ה-70 הגיעה הקבוצה פעמים רבות למקום השני,ולעתים קרובות פספסה את האליפות במחזורי הסיום. יש התולים את עובדה זו בחוסר הנסיון והנאיביות של חלק מהשחקנים.

בתחילת שנות ה-80 ירדה הקבוצה לליגה השנייה (הליגה הארצית דאז) אך שבה לליגה הבכירה כעבור עונה. במהלך העונה בליגה הארצית, עלה לשחק לראשונה שחקן צעיר ומבטיח בשם אלי אוחנה.

במהלך שנות ה-80 הפכה בית"ר לקבוצה הטובה בירושלים, וזאת לאחר שהפועל ירושלים החלה לאבד כוחות. בעונת 1983/84 הייתה בית"ר המועמדת הפייבוריטית לאליפות כאשר הובילה ברוב שלבי העונה בפער גדול, אך הקבוצה המשיכה את המסורת הנאיבית שלה כשסיימה שוב במקום השני, לאחר הפסד באצטדיון ימק"א להפועל ת"א בתוצאה 1:3, מחזור אחד לפני סיום הליגה, ובכך העניקה למכבי חיפה אליפות ראשונה והיסטורית.

בשנת 1984/85, תחת הדרכתו של המאמן דוויד שוויצר, זכתה בית"ר ירושלים פעם נוספת בגביע המדינה,לאחר שגברה על מכבי חיפה בתוצאה 1:0 משער של אלי אוחנה בדקה ה - 86.

בשנת 1985/86 נוסף עוד גביע לארון הקבוצה כשהקבוצה ניצחה את שמשון תל אביב בתוצאה 2:1 לאחר הארכה משערים של אוחנה ומלמיליאן. בעונה זו אימן לראשונה את הקבוצה המאמן דרור קשטן.

בשנת 1986/87 זכתה הקבוצה באליפות היסטורית,תוך תצוגות כדורגל מרשימות לאורך כל העונה. בעונה זו ניצחה הקבוצה 19 משחקים, סיימה 9 בתיקו והפסידה רק שניים. סגל השחקנים בעונה זו כלל את:יוסי מזרחי, אבי כהן, שלמה שירזי, חנן אזולאי, אודי אשש, משה בן הרוש, מאיר קדוש, יעקב שוורץ, סמי מלכה, אורי מלמיליאן, אבי גולדר, אלי אוחנה, גארי ונדרמולן, דידו.

בעונת 1987/88 עזב אלי אוחנה את הקבוצה לטובת קריירה בקבוצת מכלן הבלגית. דרור קשטן עבר לאמן את מכבי חיפה.

בעונת 1988/89 זכתה הקבוצה פעם נוספת בגביע המדינה לאחר ניצחון דרמטי בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים על מכבי חיפה. בתום 90 דקות ,הייתה התוצאה 2:2 לאחר שער בתוספת זמן של עופר מזרחי שעבר את כל הגנת בית"ר. בתום ההארכה הייתה התוצאה 3:3. את השערים לבית"ר הבקיעו אבי כהן (2) ואורי מלמיליאן. בתום העונה עזב אורי מלמיליאן את הקבוצה לטובת מכבי תל אביב.

[עריכה] שנות התשעים

בשנת 1990/91 ירדה הקבוצה לליגה השנייה. באותה שנה התבסס סגל הקבוצה על שחקני בית צעירים וחסרי נסיון. הדבר נבע מחוסר תקציב ואי יכולת לגייס ספונסרים לקבוצה. המאמצת הרשמית של הקבוצה הייתה מסגריית איציק.

לקראת העונה בליגה הארצית שב לקבוצה היו"ר משה דדש. צעדו הראשון היה החזרתו של אלי אוחנה מאירופה. הוא גייס את איש הקולנוע יורם גלובוס שתרם 400 אלף דולר לרכישת אוחנה שכרטיסו היה שייך למכלן. אוחנה פתח את העונה במחזור ה -8 בגלל עונש הרחקה. את הקבוצה נבחר לאמן לופא קדוש. מלבד אוחנה סייעו לקבוצה לעלות בחזרה לליגה הלאומית: השוער גיורא אנטמן והרכש ממכבי יפו עופר דגמי.

בעונה שלאחר מכן ,עונת 1992/93 זכתה הקבוצה באליפות שנייה בתולדותיה, כשהיא זוכה להישג נדיר: זכיה באליפות עונה לאחר עליית ליגה. דרור קשטן חזר לאמן,ובנה סגל המשלב שחקני בית ושחקני רכש. לצד אוחנה הובא חלוץ כשרוני בשם רונן חרזי והשילוב ביניהם תרם רבות לבית"ר. שני הזרים של הקבוצה , סרגיי טרטיאק ו-ולדימיר גרשנייב היו מן המצטיינים של אותה עונה. בנוסף הובאו שחקנים ישראלים כמו: השוער יעקב אסייג ,והבלמים: אהוד כחילה ויעקב הלל. שחקני הבית הבולטים של הקבוצה באותה עונה: יעקב שוורץ,שמוליק לוי,איתן מזרחי ותומר אזולאי.

בית"ר ירושלים זכתה לעדנה בעונת 1996/7 ו 1997/8 בהן זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ברציפות תחת הדרכתם של אלי כהן ודרור קשטן. בשנים אלה עלה לשלטון בישראל הליכוד, שניהל את חלק ממסע הבחירות שלו באצטדיון טדי והביא פוליטיקאים בכירים רבים להתארח במשחקי הבית של בית"ר ולנצל את המומנטום החיובי מהאליפויות בהן זכתה, בכך הפכה בית"ר בשנים אלה ל"קבוצה של המדינה". בעונות אלו שיחקו בבית"ר כוכבים כמו אלי אוחנה, יוסי אבוקסיס, איציק זוהר, דוד אמסלם, אלון חרזי, אהוד כחילה והשוער איציק קורנפיין שחוזקו בלגיון זרים הונגרי: סטפן שאלוי, אישטוואן פישונט, אישטוואן המאר ותמאש שנדור, בנוסף לבלם הוותיק סרגיי טרטיאק.

[עריכה] הנפילה

אחרי שתי עונות אלה באה הנפילה הגדולה. עקב הניהול הקלוקל של משה דדש ואברהם לוי נקלעה הקבוצה לחובות כבדים ונאצלה למכור את רוב כוכביה. אלי אוחנה פרש ממשחק פעיל והקבוצה עמדה על סף פירוק. את הקבוצה רכש המיליונר גד זאבי שכיסה את חובותיה ואף ניהל אותה מספר עונות, אך היה מאוכזב מרמת הכדורגל שהציגה ומכר אותה, במצב כלכלי ירוד, לקבוצת אנשי עסקים בראשותו של מאיר פניג'ל.

[עריכה] שנות ה-2000

בתקופת פניג'ל ביססה עצמה בית"ר כקבוצת מרכז טבלה המבוססת על סגל של שחקנים צעירים, ובעונת 2004/5 אף סיימה במקום הרביעי, עם אלי אוחנה כמאמן הקבוצה. באוגוסט 2005 נרכשה הקבוצה על ידי המיליארדר הרוסי ארקדי גאידמק. כמה שבועות לאחר שרכש את בית"ר, התבטא גאידמק נגד מאמן הקבוצה, אלי אוחנה, בראיון לידיעות אחרונות. בעקבות הדברים, התפטר אלי אוחנה מתפקידו וגיא עזורי (עוזר המאמן), מונה למאמן זמני.

לאחר המחזור ה-8 של העונה, מונה מנג'ר לקבוצה, טון קאנן ההולנדי, כאשר עזורי ממשיך מתחתיו - להיות מאמן הקבוצה. לאחר המחזור ה-9 של העונה, מונה מנהל מקצועי לקבוצה, לואיס פרננדז הצרפתי,שהפך מאוחר יותר למאמן הראשי. הקבוצה סיימה במקום השלישי את העונה.

ביוני 2006, הודיע ארקדי גאידמק כי המאמן הבא של בית"ר ירושלים יהיה אוסבלדו ארדילס הארגנטינאי.

[עריכה] עונת 2006/07

בית"ר ירושלים פתחה את עונת הכדורגל 2006/07 עם הפסד 2-1 בגביע הטוטו מול הפועל תל אביב. באירופה התמודדה בית"ר מול הקבוצה הרומנית, דינמו בוקרשט, במסגרת הסיבוב המוקדם השני של גביע אופ"א והפסידה בסיכום המשחקים בתוצאה 2-1. את ליגת העל פתחה בית"ר בניצחון 2-1 על מכבי תל אביב באצטדיון בלומפילד שביפו. במחזור השני ניצחה לאחר משחק מותח את קבוצת הפועל ת"א 2-1 באצטדיון טדי שבירושלים.

באוקטובר הוחלט לפטר את המאמן ארדילס בעקבות חוסר שביעות רצון מהיכולת הכללית של הקבוצה וההדחה המוקדמת מגביע אופ"א, ולאחר שבשני משחקיו האחרונים השיגה הקבוצה רק נקודה אחת. במקומו מונה שחקן העבר של בית"ר, יוסי מזרחי, לו זו הקדנציה השלישית כמאמן הקבוצה.

[עריכה] סגל השחקנים, צוות ניהול וצוות מקצועי עונת 2006/07

מס' עמדה שם 1 שוער איציק קורנפיין (קפטן) 22 שוער אבי איבגי 30 שוער עמית שמש 4 בלם אריק בנאדו 5 בלם שמעון גרשון 6 בלם תומר בן-יוסף 3 מגן דוד אמסלם 24 מגן רוני גפני 14 מגן יואב זיו 18 מגן עמרי אפק 24 מגן איתן טיבי 13 חלוץ חן עזריאל 21 מגן אלירן דנין (בהשאלה להפועל כפר סבא) ? קשר שמואל קוז'קין

מס' עמדה שם 8 קשר אבירם ברוכיאן 15 קשר מיכאל זנדברג 19 קשר גל אלברמן 20 קשר דרק בואטנג 21 קשר קובי מויאל 23 קשר מילובאן מירוסביץ' 9 חלוץ ברק יצחקי 10 חלוץ טוטו תמוז 12 חלוץ עמית בן שושן 11 חלוץ לידוניר (טוּ‏טוֹ‏) רושל 7 חלוץ קלבייר (שוונקי) טיינה 28 קשר ז'וזה ראמליו 25 מגן יוני קים 26 מגן איתן טיבי 20 קשר אלי ששון

• שחקנים בהשאלה לקבוצות אחרות: שלומי משה (הפועל ירושלים), מור אפרים (הפועל ירושלים), אלון אברמוביץ'(בני סכנין), גולן חרמון (מכבי נתניה), אלירן דנין (הפועל כפר סבא) וז'ואנו פינטו (אקדמיקה (פורטוגל)).

[עריכה] העברות

הצטרפו:

אבי איבגי, שוער, בעבר שחקן הפועל כפר סבא.

אריק בנאדו, בלם, בעבר קפטן מכבי חיפה.

שמעון גרשון, בלם, שחקן נבחרת ישראל, בעבר קפטן הפועל ת"א.

רוני גפני, מגן, שחקן נבחרת ישראל, בעבר קפטן בני יהודה.

איתן טיבי, מגן, בעבר שחקן במחלקת הנוער של מכבי נתניה.

מיכאל זנדברג, קשר, שחקן נבחרת ישראל, בעבר שחקן מכבי חיפה.

דרק בואטנג, קשר, שחקן נבחרת גאנה, בעבר שחקן aik סולנה (שבדיה).

מילובאן מירוסביץ', קשר, בעבר שחקן אוניברסידד קתוליקה (צ'ילה) וראסינג קלאב (ארגנטינה).

טוטו תמוז, חלוץ, שחקן נבחרת ישראל הצעירה, בעבר שחקן הפועל פ"ת.

עזבו:

גיא סלומון, שוער, עבר למכבי תל אביב

איגור מיטרבסקי, בלם, עבר לאנרג'י קוטבוס מהבונדסליגה

תומר חליבה, מגן, עבר להפועל תל אביב ומשם ל מ.ס. אשדוד

אופיר עזו, קשר, עבר למכבי פתח תקווה ומשם להפועל ירושלים

מזואה אנסומבו, קשר, עבר למכבי נתניה

ז'רום לרואה, קשר, עבר לסושו

מאור מליקסון, קשר, עבר למכבי חיפה

עידן מליחי, קשר, עבר למ.ס. אשדוד

דוד אגנסו, קשר, עבר לראסינג סאנטנדר

ליאור אסולין, חלוץ, עבר למכבי הרצליה אך הושאל למשך עונה לבני יהודה תל אביב

כריסטיאן פביאני, חלוץ, עבר ללאנוס

פבריס פרננדז, קשר, לא ידוע לאן עבר

[עריכה] צוות ניהול

• בעלים/נשיא: ארקדי גאידמק
• יו"ר הקבוצה: אלי ארזי
• סמנכ"ל הקבוצה: נתן חבני
• מנהל הקבוצה: יואב שטראוס
• דובר הקבוצה: עודד זרגרי
• מנהל שיווק: שמוליק לוי
• אפסנאי: מאיר הרוש

• חברי הנהלה נוספים:

חשב- חיים נבון, אשת יחסי ציבור- קרן פניג'ל, עוזרת אישית של היו"ר- שילת יוסף, קצין ביטחון- מנחם נידם, יועץ יו"ר ועניני התאחדות- אברהם לוי

[עריכה] צוות מקצועי

• מאמן: יוסי מזרחי
• מנג'ר מחלקת הנוער: גיא עזורי
• מאמן פיזיות: טיבריוס דראו
• מאמן כושר: דרור שמשון
• מאמן שוערים: משה בן דוד
• רופא: ד"ר אורי פרנקל
• מעסים: ניר סגן (טייסון) ויגאל צברי
• פיזיותרפיסט: לירן ליפשיץ

[עריכה] צבע המדים

בתחילת דרכה של בית"ר ירושלים, שיחקו שחקני הקבוצה במדים בצבעי תכלת ולבן. בשנת 1976, הוחלפו צבעי המדים והשחקנים החלו לשחק בצבעים צהוב ושחור, בהם הם משחקים עד היום.

[עריכה] תדמית ציבורית

בית"ר ירושלים נחשבת באופן מסורתי לקבוצה המזוהה פוליטית עם הימין הפוליטי בישראל ובייחוד עם הליכוד. בכירים רבים בליכוד ובקדימה הם אוהדים של הקבוצה וחלקם אף מרבים לבקר במשחקיה. בשנים 1997/1998, בהן זכתה בית"ר ב 2 אליפויות, הרבו פוליטיקאים מהימין, כולל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, להתארח במשחקיה על מנת לקחת חלק בזוהר ההצלחה ולהתחכך בעם. בין האוהדים הבולטים של בית"ר ניתן למצוא את ראש הממשלה אהוד אולמרט, ראובן ריבלין, יהושוע מצא, בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן.

בית"ר ירושלים ידועה במספר האוהדים הגדול ביותר המגיע למשחקים של הקבוצה ונחשב לקהל הגדול ביותר בארץ. מאז היווסדה של הקבוצה נודע הקהל של בית"ר כקהל "חם", בעל רגישות רבה למידת ההצלחה של הקבוצה ולאטרקטיביות המשחק שלה. אוהדי הקבוצה ידועים בדרכם האלימה להביע את מידת (אי) שביעות רצונם מהמתרחש על המגרש. יחד עם זאת, לעתים קרובות נקשר שמו של הקהל של בית"ר עם תופעות כגון אלימות וגזענות. בעבר, החלה לא פעם התפרעות של מאות (ויש האומרים - אלפים) מאוהדי הקבוצה לאחר משחק או אף במהלכו, בעיקר בעקבות טעויות שיפוט לכאורה או הפסד במשחק. מכיוון שההתפרעויות הללו הכתימו את שמם של כלל אוהדי הקבוצה, נטבע המונח "הקומץ הבית"רי" (ומשמש כיום את הכדורגל הישראלי בכלל ולא רק בהקשר של בית"ר ירושלים) לתיאור המתפרעים. כמו כן, לעתים קרובות נשמעות מכיוון הקהל של בית"ר קריאות גזעניות נגד שחקנים ערבים ונגד ערבים בכלליות. תופעה זו מגיעה לשיאה כאשר בית"ר משחקת נגד קבוצה ערבית. במספר מערכונים של "הגשש החיוור" מוצגים אוהדי בית"ר כאלימים מאוד, במיוחד במבצרם ההיסטורי, מגרש ימק"א.

כיום נערכים משחקי הקבוצה באצטדיון טדי המאורגן, מאובטח ומרושת היטב. בחודש יולי 2006 נפתח האתר הרשמי החדש של המועדון. במהלך תקופת הקיץ של שנת 2006 נפתח בנוסף גם ערוץ טלוויזיה של המועדון, אולם ב 23.11.2006 נסגר הערוץ.

[עריכה] בית"ר ירושלים - תוצאות באירופה

חוץ	בית	יריבה	שלב	מפעל	עונה
1-0	1-1	דינמו בוקרשט	מוקדמות 2	אופ"א	2006/07
3:1	3:3	פאוק סלוניקי	סיבוב 1	אופ"א	2000/01
0-1		א.ס. רומא	גמר	גביע השלום	2000/01
0-7		אלוקאס	סיבוב 1	גביע השלום	2000/01
0:3	1:1	וו.י.ט. טביליסי	מוקדמות 1	אופ"א	2000/01
4:2	1:1	גלאזגו ריינג'רס	סיבוב 1	אופ"א	1998/99
6:0	2:4	בנפיקה ליסבון	מוקדמות 2	אלופות	1998/99
0:1	1:4	טורשאבן	מוקדמות 1	אלופות	1998/99
3:0	1:2	קלאב ברוז'	סיבוב 1	אופ"א	1997/98
3:0	0:0	ספורטינג ליסבון	מוקדמות 2	אלופות	1997/98
1:0	0:3	סילקס קראטובו	מוקדמות 1	אלופות	1997/98
2:1	5:1	בודו גלימט	מוקדמות 2	אופ"א	1996/97
1:5	1:3	פלוריאנה	מוקדמות 1	אופ"א	1996/97
3:0	4:2	לך פוזנאן	סיבוב 1	אלופות	1993/94
1:1	0:2	זימברו קישינב	מוקדמות 1	אלופות	1993/94

[עריכה] קבוצות יריבות

כמו להרבה קבוצות כדורגל בארץ ובעולם, גם לבית"ר ירושלים יש יריבות מושבעות השנואות במיוחד על האוהדים והמשחקים נגדן מתוחים מאוד.

• הפועל תל אביב – איבה ותיקת שנים: רוויזיוניסטים נגד סוציאליסטים, מזרחים נגד אשכנזים, ימין נגד שמאל, מורדים נגד "הממסד" וכו'. זוהי אחת היריבויות הוותיקות בספורט הישראלי, ולא אחת גם הסתיימה בקטטות המוניות במגרשים.

• מכבי תל אביב - יריבות על הבכורה בליגה, עוינות של בית"ר ל"אליטיזם" של תל אביב.

• הפועל ירושלים – יריבות עירונית (דרבי) על הבכורה בעיר. איבה ותיקת שנים: רוויזיוניסטים נגד סוציאליסטים, ימין נגד שמאל, מורדים נגד "הממסד" וכו'. זוהי אחת היריבויות הוותיקות בספורט הישראלי, כיום באה לידי ביטוי בהיותה של הפועל ירושלים קבוצה דו לאומית.

• איחוד בני סכנין – יריבות בעיקר בגלל השסע היהודי-ערבי, למרות ניסיונות הפישור והפיוס שנעשו על ידי ארקדי גאידמק (בעלי בית"ר) ומאזן גנאים (יו"ר סכנין).

• בני יהודה תל אביב - במשך שנים הייתה מעין אחווה בין הקבוצות. היריבות החלה למעשה לאחר שאוהדי בני יהודה החלו לקלל את אלי אוחנה, סמל ענק בבית"ר ירושלים, על רקע כישלונו בקדנציה שלו בקבוצה.

[עריכה] מאמני עבר בולטים

דרור קשטן, דוד שווייצר, סמואל רזניק,סימון אלפסי,אלי כהן, נחום סטלמך, אלי אוחנה, לואיס פרננדז, לופא קדוש, ניסים בכר, אריה רדלר .

[עריכה] שחקני עבר בולטים

אגדות כדורגל: אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, דני נוימן, יוסי מזרחי, אודי רובוביץ', סימון אלפסי, שאול מזרחי.

נוספים: סמי מלכה, אבי כהן הירושלמי, רונן חרזי, אהוד פדרמן, דוד דוידוף ,יוסף אמינוף, ד"ר ראול גלר, ויקטור לוי, ארצי בן יעקב, איציק זוהר, שמעון צ'רנוחה, יעקב שוורץ, ישראל יחזקאל, אהרון חסון, חנן אזולאי, יצחק ג'אנו, שמוליק לוי, יצחק מונסה, יוז'י סורינוב, יוסף חכם, סמואל רזניק, אלי מיאלי,אשר ברנבלום .

זרים בולטים: סרגיי טארטיאק, ולדימיר גרשנייב, אישטוון פישונט, אישטוון שאלוי, אישטוון האמר, תמאש שנדור, ז'רום לרואה.

[עריכה] סטטיסטיקה

• עונות בליגת העל: 35
• אליפויות: 4 (1997/98 , 1996/97 , 1992/93, 1986/87)
• גביעי מדינה:5 (1988/89 , 1985/86 , 1984/85 , 1978/79 , 1975/76)
• גביעי טוטו: 1 (1997/98)
• גביע אלוף האלופים : 2 (30.6.1976 , 16.9.1986)
• גביע ליליאן : 1 (10.9.1985)
• אליפות קטרגל : 1 (24.5.1988)
• גביע השלום : 1 (10.9.2000)
• מיקום הכי נמוך: 10 בליגה א', 1955/56
• הניצחון הכי גדול: בליגה - 1-8 מול מכבי הרצליה ב 22.10.1994 1994/95 בגביע המדינה - 0-9 מול בית"ר רמלה ב 16.3.1993 1992/93
• ההפסד הכי גדול: 7-0 מול מכבי ת"א, 2000/01
• מלך השערים בכל הזמנים: אלי אוחנה, 142 שערים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• BJerusalem, האתר הרשמי של הקבוצה
• שער האריות, אתר אוהדים
• מחנה האוהדים, אתר אוהדים
• בית"ר.נט, אתר אוהדים
• בית"ר אונליין, אתר אוהדים
• אריות המנורה, קהילת אוהדים
• הגיהנום הירושלמי, אתר אוהדים